אין זה סוד שבעיני הערך האמיתי של התקשוב בחינוך איננו צריך להימדד בתוצאות גבוהות במבחנים או בציונים טובים בקורסים. מה שמעניין אותי בתקשוב הוא הפתח שהוא יוצר לדרכי למידה חדשות, והיכולת שלו לעורר את הרצון לחקור ולדעת. תקשוב בשרות החינוך המסורתי איננו מושך אותי במיוחד. אבל אם מישהו עורך מחקר שמראה שהתקשוב בכל זאת כן מסייע ברכישת הידיעות הדרושות על מנת לקבל ציון טוב בקורס מסורתי, מי אני להתלונן!
כתבה שהתפרסמה לפני שבוע באתר של ה-Milwaukee Journal-Sentinel מדווחת על קורס מקוון באוניברסיטה של ויסקונסין במילווקי שמתנהל לפי שיטה שפותחה על ידי פרופסורית באוניברסיטה שכנראה משיגה את התוצאה הזאת. כותרת הכתבה:
מדובר בקורס מבוא לפסיכולוגיה – סוג הקורס שבדרך כלל מתנהל באולם הרצאות עם מאות סטודנטים שמאזינים להרצאות, קוראים פרקי קריאה בספר לימוד עב כרס, ונבחנים על החומר הנלמד במבחנים "אמריקאיים" מעצבנים בסוף הסמסטר. דיאן רדי, המרצה, החליטה לשנות את הפורמט המוכר הזה. היא בנתה קורס מקוון שבו הסטודנטים מתקדמים בקצב אישי. על מנת לעבור ליחידת לימוד חדשה, סטודנט צריך לקבל לפחות 90% בבוחן על תוכן היחידה בה הוא למד. אבל הסטודנט יכול להבחן שוב ושוב (אחרי הפסקה של לפחות שעה – לשם רענון על החומר) עד שהוא מקבל את הציון הדרוש. כמו-כן, לפני שאפשר לגשת לבוחן הסטודנט צריך להתנסות במספר פעילויות ו/או משחקים מקוונים שבנויים על מנת להקנות את ידע הדרוש. רדי מכנה את השיטה שלה U-Pace.
ברור שהמטרה של השיטה היא יצירת סביבה שבה הסטודנט ילמד את החומר שבדרך כלל מופיע במבחן הסיום של קורס מסורתי. וזה כנראה פועל:
Initial evidence says it works: In a study of 5,000 students over two years, U-Pace students performed 12% better on the same cumulative test than students who took traditional Psych 101 with the same textbook and course content, even though U-Pace students had lower average grades than those in the conventional course.
The online model, the study found, was particularly successful for disadvantaged or underprepared students - low-income students, racial and ethnic minorities, and those with low grades or ACT scores. And students in general do better in the class, too, earning a higher percentage of As and Bs than students earn in traditional Psych 101.
הקורס מחולק ל-24 יחידות קטנות, כל אחת עם בוחן בסיומה. הציון הסופי של הסטודנט נקבע לפי מספר היחידות שהוא עבר במהלך הקורס (ולא על ידי מבחן סיום).
קשה להגיד שההצלחה של השיטה קשורה ישירות לכך שהוא מקוון. במידה רבה סוד ההצלחה הוא המעורבות הרבה בהתקדמות של כל סטודנט שבנוי לתוכו. עוזרי ההוראה של רדי, למשל, עוקבים אחרי תוצאות הבוחנים של כל סטודנט ואם דרוש, הם מתקשרים אליהם, לפעמים בדואר אלקטרוני ולפעמים טלפונית, כדי להציע עזרה. וכאן, כמובן, יש יתרון לתקשוב: הפעילות של כל סטודנט נרשמת, עד לפרטים הקטנים. עוזרי ההוראה יכולים לדעת כמה זמן הסטודנט הקדיש לכל משימה, אם הוא פתח את פרקי הקריאה, ועוד.
הכתבה מביאה כמה מההסברים של רדי להצלחת התוכנית שלה. בין היתר אנחנו קוראים:
With targeted assistance and an approach that forces students to master each topic, the student actually ends up gaining confidence. The student gets a sense that she can control her own learning. She learns how to learn. Her behavior changes.
ואפילו אם אין זה סוג הלמידה שעליה אני חולם כאשר אני חושב על תקשוב בחינוך, קשה להתווכח עם מטרה כמו ללמוד כיצד ללמוד. ובהחלט מעודד לראות שגם בלמידה מסורתית שימוש נבון של תקשוב מניב פירות.
תוויות: למידה, מקוון
