« לדף הראשי | לא רק קישורים, בבקשה » | משום מה, אינני מופתע » | היתכן גם זה וגם זה? » | פוטנציאל לא ממומש » | אבל זה נשמע כל כך משכנע!! » | שוב ממציאים את החינוך? » | האם אפשרי "דיגיטאלי" בלי שיהיה גם "מיטבי"? » | הזדמנות, או שירת ברבור? » | מה בין ספר לימוד דיגיטאלי וחינוך? » | אולי הטשטוש מזיק גם לתלמידים? » 

יום שני, 19 במרץ 2012 

אפקטיביות לאיזו תכלית? (והאם זה משנה?)

במאמרון שהתפרסם לפני שבוע בבלוג שלו, לארי קובן מעלה שאלה חשובה שרבים חושבים עליה, אבל מעטים מעיזים לשאול: האם טכנולוגיות דיגיטאליות אפקטיביות בחינוך? ציינתי שקובן מעלה את השאלה, וזה משום שאין זה נכון להגיד שהוא שואל אותה. הוא כותב שזאת שאלה שעליה מפקחים, הורים, ואחרים מבקשים לקבל תשובה לפני שהם מחליטים אם כדאי להשקיע כסף רב בתקשוב מערכת החינוך. אבל לפי קובן, השאלה הזאת משנית לשאלה אחרת.

קובן כותב שאנשי חינוך רבים כבר "יודעים" את התשובה לשאלה הזאת, או ליתר דיוק, הם כבר החליטו להשקיע כסף רב בטכנולוגיות דיגיטאליות, ולכן הם נעולים על תשובה מסויימת, וספק אם הם באמת מעוניינים בתשובה המעוגנת במחקרים או בנסיון. עבור אחרים, שאולי עדיין אינם משוכנעים, קובן מציע שאלה אחרת שכדאי לשאול לפני ששואלים על האפקטיביות:
For those technology leaders, however, who want to provide credible answers to the inevitable question that decision-makers ask about the effectiveness of new devices, they might consider a prior question. What is the pressing or important problem to which an iPad is the solution? Asking that question first uncovers the confused set of purposes that surround buying and using high-tech devices in classrooms.
קובן סוקר את התשובות הנפוצות ביותר לשאלה היסודית הזאת. יש תשובות הקשורות ישירות להישגים בבית הספר: יש מי שטוען שבעזרת הטכנולוגיה ציוני התלמידים ישתפרו, ובמיוחד ציונים בקריאה. כמו-כן, יש תשובות יותר גלובליות, למשל שכלים דיגיטאליים חדשים ידברנו תלמידים להשקיע יותר בלימודיהם, או יכינו את התלמידים טוב יותר לקראת שוק העבודה עתיר המידע המחכה לכם. וכמובן יש מי שטוען שהשימוש בכלים דיגיטאליים יאפשר למערכת החינוך להשתחרר מדרכי ההוראה המסורתיות הנהוגות היום. קובן מציין שכל הציפיות האלו (ואחרות) מהוות מעמסה כבדה מאד על כתפיו של התקשוב החינוכי, והוא מוסיף:
Especially since there is hardly any research evidence that these high-tech devices solve these complex problems.
אין הרבה חדש כאן. קובן כבר כתב פעמים רבות על הציפיות המוגזמות שתולים בטכנולוגיות בחינוך, ועל כך שאין הרבה ממצאים מחקריים שמצדיקים את הציפיות האלו. ובכל זאת, יש משהו חשוב מאד בהבחנה שהוא עושה בין שאלת האפקטיביות לבין השאלה של מה אנחנו באמת מצפים מהתקשוב. איננו יכולים לקבוע אם כלי זה או אחר אפקטיבי אם לא נקבע לפני-כן מה אנחנו מצפים להשיג באמצעותו. הקביעה שבעקבות הטכנולוגיה התלמידים נעשים מוכנים יותר לשוק העבודה לא תספק את מי שמצפה שהטכנולוגיה תביא לשיפור בציונים, למשל.

במהלך השבוע לאחר הפרסום, המאמרון של קובן זכה ל-80 תגובות מבערך 15 קוראים, כך שהדיון במאמרון ארוך בהרבה מהמאמרון עצמו. הדיון מרתק, אבל במידה רבה הוא נראה כשיח חרשים. כל צד מציג את עמדתו, ונוצר הרושם שהסיכוי שהצדדים בוויכוח על התקשוב החינוכי יגיעו לעמק השווה די קלוש. יש מגיבים שטוענים שכל נושא התקשוב בחינוך איננו אלא אחיזת עיניים ובזבוז כספים, ומולם יש המדגישים שהתקשוב לא ישפיע באופן משמעותי על החינוך כל עוד הוא איננו חודר לתוך המערכת בצורה מאסיבית, ועם סדר יום חינוכי שונה בתכלית מזה של היום. (יש גם אלה שנאחזים בכל מחקר שמראה, ולו באופן מינימלי, שהתקשוב אכן מניב תוצאות חיוביות לפי המדדים המקובלים של היום.)

האם מדובר בוויכוח סרק? לאור העובדה שפחות או יותר כולם מבינים שבעתיד הלא כל כך רחוק כל תלמיד יגיע לבית הספר עם מכשיר דיגיטאלי כמו שהיום הוא מגיע עם קלמר, יתכן שכן. אולי אנחנו דורשים תשובה לשאלת האפקטיביות של התקשוב פשוט מפני שהתקשוב עדיין די חדש בנוף החינוכי. בעצם, כך טוען גרג פסטה בתגובה שלו למאמרון של קובן. פסטה מבקש לתת קצת פרספקטיבה כלפי שאלת האפקטיביות. הוא מעיר:
“Does it work?” Why aren’t school leaders asking the same question about the pedagogical effectiveness and student learning impact of textbooks, science lab materials, math manipulatives, the type of pen/pencil and paper provided for student writing, the ergonomics of the chairs students sit in, the lighting of the classroom, the quality of the acoustics of the classroom, the distance between student seating and teacher presentation medium, the temperature of the room while learning, the food they serve during lunch, etc. – I could go on and on.
יש מידה גדולה של אמת בדבריו של פסטה. אבל יש בהם גם בעיה לא קטנה. נכון, סיבה מרכזית שבגללה קברניטי בתי הספר אינם שואלים על האפקטיביות של כל הדברים האחרים שפסטה מונה היא שכל אלה מזמן הפכו לחלק אינטגראלי מהסביבה החינוכית. אבל יש עוד סיבה – העלות הגבוהה של התקשוב. נכון להיום תקשוב מערכת החינוך דורש השקעה כספית גדולה מאד. בגלל זה שאלות על הכדאיות והאפקטיביות של התקשוב, גם אם בעתיד הלא כל כך רחוק ייהפכו ללא רלוונטיות, הן היום עדיין בלתי-נמנעות.

תוויות: ,

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates