« לדף הראשי | אבל זה נשמע כל כך משכנע!! » | שוב ממציאים את החינוך? » | האם אפשרי "דיגיטאלי" בלי שיהיה גם "מיטבי"? » | הזדמנות, או שירת ברבור? » | מה בין ספר לימוד דיגיטאלי וחינוך? » | אולי הטשטוש מזיק גם לתלמידים? » | וגם אם כבר היינו כבר בסרט הזה ... » | האם לזה קוראים "מהפכה"? » | לאן נושבת הרוח? » | מה בדיוק הופכים כאן? » 

יום חמישי, 1 במרץ 2012 

פוטנציאל לא ממומש

אין זה סוד שקיים פער, אפילו פער משמעותי, בין הפוטנציאל של כלים אינטרנטיים (ובמיוחד מה שאנחנו עדיין מכנים כלי Web 2.0) לבין הדרך שבה הכלים האלה מנוצלים בחינוך. מצד אחד, כמעט מידי יום אנחנו קוראים על הצעדים האמיצים של מערכות החינוך לקראת החינוך של מחר שמתבסס על "מיומנויות המאה ה-21", ומצד שני הצופה מן הצד חש שעדיין אין חדש בחינוך. הטפיחה העצמת הזאת על שכם מחייבת אותנו לעצור מידי פעם ולהיווכח עד כמה הפער הזה עדיין גדול.

בחודש מאי של שנת 2010 המרכז הלאומי לסטטיסטיקה חינוכית של ארה"ב פרסם דוח מקיף על השימוש בטכנולוגיות חדשות בקרב מורים. בדוח הזה למדנו ש-16% מהמורים דיווחו שהם משתמשים בבלוגים או בוויקיים בכיתותיהם "לעתים, או לעתים קרובות", ושעוד 22% דיווחו שהם משתמשים בכלים האלה "לעתים רחוקות". אולי האחוזים האלה נראים נמוכים, אבל הם דווקא מרשימים ביותר – כבר לפני שלוש שנים (הדוח התבסס על נתונים משנת 2009) כמעט 40% מכלל המורים בבתי הספר הציבוריים בארה"ב טענו שהם משתמשים בכלים החשובים האלה. אבל אם כך, היכן הפער שעליו רמזתי בתחילת המאמרון הזה? הפער הזה נמצא בייעוד החינוכי של הכלים האלה בידי המורים.

במאמרון חדש בבלוג המצויין שלה אודרי ווטרס מדווחת על מחקר חדש שנערך על ידי ג'וסטין רייך ואחרים ב-Graduate School of Education של אוניברסיטת הרווארד. רייך סקר את השימוש בוויקיים בבתי ספר בארה"ב. הוא מצא שעד היום בערך 180,000 ויקיים חינוכיים נפתחו על התשתית של PBWorks, אחת התשתיות החינמיות האיכותיות לוויקיים בחינוך. (ויקיים רבים אחרים נפתחו על תשתיות חינמיות אחרות, ולכן המספר הכולל של וויקיים בחינוך גדול בהרבה.) רייך ושותפיו סקרו אחוז אחד מכל אלה ומתוכם מצאו 255 שהם זיהו בוודאות כוויקיים של בתי ספר ציבוריים. החוקרים בדקו את הוויקיים האלה בנסיון לבחון לאלו מטרות חינוכיות הם משמשים. הם זיהו ארבעה שימושים עיקריים :
  • סיוע בלוגיסטיקה הכיתתית
  • פיתוח כישורים של שיתוף
  • העמקת תובנות התלמידים והצגתן
  • לימוד השימוש בטכנולוגיה לשם תקשורת
ללא ספק, כל אלה נשמעים כמטרות ראויות ביותר. אבל כאשר מנתחים את השימוש בפועל, הבעיות צצות.

ווטרס מסכמת את המחקר של רייך:
Reich found that wikis are being used across the curriculum -- in English, math, science, and social studies classes, for example. But despite teachers' claims that they used wikis to help develop student communication and collaboration skills online, just 1% of wikis were "Collaborative, Multimedia Performances of Understanding." Some 40%, on the other hand, were "failed wikis, trial wikis, or teacher resource-sharing sites without student audience or participation."

In other words, despite being a tool that's really designed around group collaboration, most wikis just aren't used that way, if they're used at all.
הממצאים האלה אינם צריכים להפתיע. רייך עצמו, בכתבה שהוא פרסם על המחקר מזכיר לנו שעל פי רוב מורים אינם מזדרזים לאמץ טכנולוגיות חדשות, או להשתמש בהן כדי לשנות את הרגלי ההוראה שלהם:
In general, our findings cohere with 30 years of educational technology research. There are a handful of teachers who make remarkable use of new technologies, but for the most part, when teachers adopt new technologies, they use them to extend existing practices rather than to develop innovative practices.
על אף מס השפתיים ללמידה השיתופית ושאר מילות הקסם שמשרתות את שיווק כלי Web 2.0 בחינוך, למרבה הצער, היעדים הראשיים של התקשוב החינוכי היום אחרים לחלוטין. ספק אם זה יכול להיות אחרת. כל עוד הקניית "ידע" שניתן למדידה במבחנים סטנדרטיים נשארת המטרה המרכזית של הרוב המכריע של מערכות החינוך, אין סיכוי שמס השפתיים הזה יהפוך למעשים. רייך מציין שלאורך כל הדרך רק קובץ מורים מצליח לנצל טכנולוגיות חדשות בצורה יצירתית. הוא בוודאי צודק. אבל האשם איננו רק במורים חסרי מעוף, אלא אולי בעיקר במערכת חינוכית שאיננה מעודדת את המעוף הזה.

תוויות: , ,

פוטנציאל- יש הרואים את העתיד? - לא בטוח !!!! , הרי בעתיד הקרוב כבר תלמידים ומורים לא יצאו מהבית .
אני נכנס למנהרת הזמן ובעוד 50 שנה אני מדמיין את מערכת החינוך כך :
התלמיד לומד בכיתה וירטואלית עפ"י רמתו ולא עפ"י גילו וברשת מנהלים דיאלוגים ודיונים ובמקביל התלמיד יכול לעבור ממקום למקום לאסוף חומר לקורא ולענות. המורה הוא רק מנחה לא תמיד הידע שלו מקיף יותר מאשר תלמידיו אבל המיומנות שלו גבוהה . החומר הנלמד מקיף את אורח החיים החדש , וכמובן את המיונות הסיסית של תלמידים כגול מתמטיקה , אנגלית ואזרחות וכו' . מה ביקשתי להתייחס בתייחסות קצרה זאת זה החשיבות האינטרנט בדרך לבית הספר הוירטואלי
קובי

הוסף תגובה
מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates