« לדף הראשי | ואולי פשוט אין – חלק ב' » | ואולי פשוט אין » | עוד מהפכה חינוכית » | לא ל-"משתמש" הזה פיללנו » | Plus ça change … » | תוך כדי הכתיבה ... אולי בכל זאת נחוץ! » | באופן אולי פרדוקסאלי, יש כאן הגיון » | בשביל מי המידע הזה? » | לא רק הרובוט מלאכותי » | אם הגלגל מסתובב, זה כנראה לאחור » 

יום רביעי, 4 באוקטובר 2017 

יתכן שצדק, אם כי במשהו שהיינו צריכים לדעת

לפני שלוש שנים פרסמתי כאן מאמרון בו דיווחתי על מה שנראה לי כיוהרה של כמה מגדולי הדוגלים בשיבוש בחינוך. (טוב, אני כמובן דיווחתי על מצבים כאלה מספר רב של פעמים, אבל המאמרון הנוכחי מתייחס למקרה ספציפי.) באותו מאמרון סיפרתי על טענה די תמוהה של מייסד ומנכ"ל חברת Knewton, חוסה פריירה. (בדצמבר 2016 פריירה עזב את החברה ולפני כמה חודשים נמסר שהוא פתח חברה חדשה, אם כי נכון לעכשיו היא נשמרת מתחת לרדר.)

ציטטתי אז מתוך הרצאה של פריירה בו הוא תיאר את היכולות העתידיות של Knewton, יכולות שמתאפשרות בעקבות המידע הרב שנאגר על הרגלי הלמידה של כל התלמידים שלומדים באמצעות הכלי שלהם, ובזכות האלגוריתמים המיוחדים שהחברה פיתחה. הוא תיאר מצב שבו אם במהלך החלק הראשון של שנת הלימודים החברה תאסוף נתונים על מה התלמידים אוכלים בארוחת בקר, עד סיום השנה היא תמצא קורלציות בין מה שהם אכלו לבין ההישגים שלהם בשיעורים השונים. בעזרת הנתונים האלה, לפי ההישגים אפשר יהיה להגיד מה התלמידים אכלו, ואפילו בסופו של התהליך:
we should be able to tell you what you should have for breakfast.
מעבר ליוהרה עצמה, באה לביטוי כאן ראייה מכנית מאד של הלמידה: התלמיד לומד כאשר הוא מתודלק בצורה המתאימה, וכאשר משנים את נתוני התדלוק של ארוחת הבקר, אנחנו מקבלים הספקים שונים. יש כאן גם ראייה מאד אטומיסטית על הלמידה – הגורם היחיד שכנראה משפיע על התפקוד של התלמיד הוא מה שהוא אוכל. היחסים של אותו תלמיד עם תלמידים אחרים, עם המורה, או עם הוריו – אלה אינם נכנסים לתוך המשוואה הפשוטה של קלט: ארוחת בקר ←←← פלט: הישגים.

אין זה אומר שארוחת בקר איננה חשובה. ההפך הוא הנכון, ומחקר מעניין חדש מראה לנו עד כמה זה נכון. פיטר גרין, שהבלוג שלו נושא את השם הנהדר Curmudgucation, דיווח על המחקר.

במדינת דרום קרולינה, כמו במדינות נוספות בארה"ב, משפחות מעוטי אמצעים ראשיים לקבל מידי חודש שוברים לרכישת מזון. זה נעשה במסגרת פרויקט בשם Supplemental Nutrition Assistance Program – SNAP. עורכי המחקר אספו נתונים עבור 12 שנים (2000 – 2012) והעמידו את התאריכים שבם משפחות קיבלו את שוברי המזון מול התאריכים של המבחנים הסטנדרטיים בבתי הספר. גרין, במאמרון שלו, מפרש:
lo and behold, that students who tested during the final weeks of the benefit cycle (when families have typically used up the benefits and are making do with less food)-- those students get lower scores.
לא כל המשפחות במדינה קיבלו שוברים, והחוקרים מצאו קורלציה רק אצל התלמידים שמשפחותיהם כן קיבלו. הם גם מצאו שציוני התלמידים בבחינות היו חלשים כאשר השוברים נמסרו למשפחות לקראת סוף השבוע. הם שיערו שבמקרים האלה הכסף הלך לקניית בירה במקום להזנת המשפחה. באופן כללי בתקציר המחקר הם קובעים:
Our results provide evidence that households do not sufficiently smooth consumption and that this has measurable effects on student performance.
המחקר עצמו מלא נתונים ואני מודה שהתקשיתי לעקוב אחרי כולם. עם זאת, המסקנה בנוגע לביצועי התלמידים במבחנים די ברורה – יש קשר בין תזונה לבין הישגים לימודיים.

האם זה אומר שהתגובה הצינית שלי כלפי הטיעונים של פרירה מ-Knewton לא היתה מוצדקת? על זה אפשר לקבוע שהכל ענין של מידה. עוד רחוק היום שבו נהיה מסוגלים להתאים בין התפריט של ארוחת הבקר לבין הנושאים שכדאי ללמוד בתחילת היום בבית הספר, אם בכלל. (אני רחוק מלהיות משוכנע שבכלל רצוי לעשות זאת.) מצד שני, קשה להאמין שאנשי חינוך זקוקים לאלגוריתמים מתקדמים על מנת לגלות שתלמידים שאין להם מספיק לאכול אינם יכולים להתרכז בשיעור. המחקר שנערך על תלמידים במדינת דרום קרולינה ומשפחותיהם מביא נתונים מרתקים. אבל אם לא זיהינו עוד לפני המחקר שיש קשר בין תלמידים רעבים לבין קשיים בלמידה, משהו מאד לקוי ביכולות האבחנה שלנו.

תוויות: ,

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates