« לדף הראשי | בין הרהור להרהור, יש כאן גם חמישה דברים » | ושוב, טיפת פרסומת עצמית » | משפט אינסוף הקופים ... על גבי ויקי? » | האם כדאי שלמורים יהיו חשבונות ב-MySpace? » | ואם לא נחזיק את העפרון ביד? » | התקווה שבבלוג - מבט על תלמיד » | כשהבלוג החינוכי פוגש את המיינסטרים » | דלישס בשרות לימוד על יוון » | עסקים וחינוך - גדול השוני על הדמיון » | הטכנולוגיה לא תמיד משרתת אותנו כפי שהיינו רוצים » 

יום רביעי, 7 בפברואר 2007 

פרגון מוצדק, עם הרהור קטן לצידו

לפני יומיים, דרך רשימת סימניות הדלישס של ידיד, ראובן וורבר (אני עוקב אחרי סימניות הדלישס שלו כבר מספר חודשים), ראיתי שסרט וידיאו של שלוש תלמידות כיתה ט' מבית ספר נווה חנה בגוש עציון (שם ראובן מלמד) הועלה ל-YouTube. מדובר בסרט שבו התלמידות סוקרות את ההיסטוריה של הישוב בר-יוחאי שבגליל, ואחרי-כן מראיינות כמה מתושבי היישוב כדי ללמוד על מה שהתרחש שם בזמן מלחמת לבנון השנייה.

אינני יודע כיצד להעריך את ההפקה הזאת של תלמידות כיתה ט', מלבד אולי לכתוב שהסרט שלהן, בן כמעט שש הדקות, נראית דומה לכתבה טלוויזיונית שיכולנו לראות במהדורות החדשות של ארץ 1 או 2. הוא איננו מלוטש באותה מידה (ומן הסתם הקול של הקריינית די ילדותי) אבל אין ספק שהוא עשוי היטב, ובהחלט משכנע. כדי להפיק שש דקות של כתבת וידיאו מוצלחת יש צורך בתחקיר רציני, ובעריכה קפדנית, ובוודאי בעוד מספר דברים שאני, שאינני מבין בוידיאו, לא יודע עליהם. אני יכול רק להעריך את התוצאה, והיא בהחלט על רמה.

לרוב, כאשר אני פוגש עבודות של תלמידים שמופקות באמצעי מדיה "חדשים" אני תמיד שואל אם אפשר היה להשיג את אותה התוצאה באמצעות הטקסט בלבד (ואני גם שואל אם התלמידים באמת למדו משהו, או פשוט הפיקו תוצר נוצץ). דווקא בגלל זה, אני שמח לדווח שבעיניי הלא מקצועיות בנוגע לוידיאו, יש כאן תוצר שמרשים בפני עצמו, וגם מצביע על כך שהתרחשה למידה אמיתית.

אבל בשלב הזה בוודאי שואלים, "בסדר, מצאנו את הפרגון, אבל היכן ההרהור?". אז הנה: ראובן דיווח על הסרט הזה בסימניות הדלישס שלו בערך יומיים לפני הדיווח שלי כאן. ואכן, כבר אז ראיתי את הסימניה ההיא. אבל כתיבת המאמרון הזה בא בעקבות סימניה אחרת, גם בדלישס של ראובן. את הסימניה הזאת הוא הכניס רק אתמול בערב. אותה סימניה מקשרת לבלוג של מורה בקנדה המדווחת על הסרט. וכך יוצא שהדיווח הזה, על הפקה של תלמידות ישראליות, מגיע לבלוג בעברית דרך דיווח בבלוג באנגלית שנכתב בקנדה. טוב, אני חייב גם להודות שבתקציר שלו על הסימניה ראובן אפילו שאל כמה זמן יעבור עד שאני אכתוב על זה כאן. אז התשובה לשאלה שלו היא שעבר פחות מיום. אבל לא דיווחתי כאשר ראיתי את הקישור לסרט עצמו לסימניה, אלא רק בעקבות המאמרון בבלוג מקנדה.

בעצם, הדרך המפותלת הזאת איננה כל כך מוזרה, אפילו אם היא איננה מוצדקת. לא פעם אני מרים גבה כאשר אני קורא את המילים המפוצצות המתארות פעילויות שעליהן אני קורא בבלוגים באנגלית. אני מתאר לעצמי שאחרי אותן מילים מסתתרות פעילויות די סתמיות. ובכל זאת, לא פעם המרחק יוצר תחושה של הצלחה שאיננו חשים כלפי דברים דומים שמתרחשים קרוב אלינו. אז מה המסקנה? חשוב לא להסתנוור מהאור שמגיע מרחוק. אבל באותה מידה, חשוב לא לעצום את העיניים לאורות ראויים שבאים מקרוב, כמו הסרט הזה של תלמידו כיתה ט'.

תוויות:

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates