הטכנולוגיה לא תמיד משרתת אותנו כפי שהיינו רוצים
תוויות: כלים חברתיים, סטנדרטים But to be honest, the whole TIVO thing has been a bummer on one level in that I find myself watching more television, which is something I really don’t want to do. I mean, this is the Age of Participation, right?
It's easier to procrastinate now than ever before. We have so many more temptations…. It's never been harder to be self-disciplined in all of history than it is now.
The other day I was up at the farm watching my daughter ride her pony, and also in the ring was an older girl who was atop her horse, walking slowly, all the time texting messages into her cell phone. I found that to be a pretty unsettling sight. I mean, the whole zen of participation takes on a totally different meaning in that respect.
לאור המציאות הזאת, מציאות שנדמה שריצ'רדסון נעשה יותר ויותר מודע לה, ראוי לחזור לסטנדרטים של השימוש במחשב בחינוך היסודי בישראל המתוארים בחוברת "למידה בסביבה מתוקשבת בבית הספר היסודי", מסמך מדיניות של האגף לחינוך יסודי. שם אנחנו קוראים:
* המחשב הוא מכשיר טכנולוגי שנבנה בידי האדם, אשר ממשיך לפתחו ולשדרגו לצרכיו, ולכן הפונקציות שלו מתפתחות, משתנות ומתעדכנות כל הזמן.
* קיימים צרכים שעליהם המחשב מסוגל לתת מענה וצרכים שעליהם המחשב אינו נותן מענה. שימוש מושכל במחשב מבוסס, בין היתר, על היכולת להבחין בין המצבים הללו.