השנה החדשה נפתחה, בין היתר, עם מאמר מסקרן בהארץ על, בין היתר, בני נוער והשימוש שלהם באינטרנט:
קווים לדמותו של הסרין-אייג'ר. למען האמת, אחרי כמה קריאות במאמר (דבר שעם כל קריאה מתגלה כפחות ופחות מוצדק) קשה לא להגיע למסקנה שכותב המאמר קיבל הנחייה מהעורך שלו נוסח "הביא לי 800 מילים על נוער והאינטרנט", ולכן הוא אסף טיפה מכאן, טיפה משם, ובסופו של דבר, הבליל הזה הגיע לדפוס (ולרשת). אמנם אומרים לנו שהמונח "סקרין אייג'רס" מתאר "הילדים שחייהם מתנהלים ממסך למסך", אבל קשה למצוא את הקווים לדמות" המובטחים. במקום זה אנחנו מקבלים אוסף כמעט מקרי של הגיגים (חלק מאלה מגיעים
מהגליון החדש של פנים המכיל כמה מאמרים שכדאי לקרוא).
בין היתר, המאמר מספר על:
החוקר איוון גולדברג (ש)הגדיר סימפטומים להתמכרות לאינטרנט.
כדי לשמור על כתבה מאוזנת, בסיום אותה פיסקה על ההתמכרות כותב המאמר מוסיף:
אבל אנשי מחשב רבים סבורים שההתייחסות לשימוש מוגבר באינטרנט כאל מחלה, היא ניסיון דיכוי שמבצעת התרבות השולטת והנסוגה נגד התרבות החדשה והעולה.
אישית, אינני מתייחס ברצינות לנושא ההתמכרות לאינטרנט (ואני גם לא מגדיר את עצמי כ-"איש מחשב"). אבל נדמה לי שגם תיאוריית הקשר המזהה את נושא ההתמכרות כ-"נסיון דיכוי" של התרבות השולטת מופרכת. אבל השם "איוון גולדברג" הזכיר נשכחות, ובאינטרנט, די קל לאתר אפילו מה שנשכח די מזמן. מתברר שאותו חוקר כתב על ההתמכרות באינטרנט
לפני יותר מעשור. זאת ועוד – גולדברג עשה זאת כבדיחה. אפשר לטעון, כמובן, שמה שהתחיל כבדיחה הפך להיות נושא רציני, אבל נדמה לי שבתחילת 2007 קשה להתייחס ברצינות לכתבה על השימוש של בני נוער באינטרנט שאיננה מסוגלת להבחין בין בדיחה ישנה לבין המציאות של היום. וחבל. יש הרבה שכדאי, וחשוב, ללמוד על הנושא הזה.
נכון לינואר 2007, אגב, כדאי אולי להתחיל מסקירה בשם
Social Networking Websites and Teens שהתפרסמה ממש בימים האחרונים במסגרת פרויקט PEW.
תוויות: נוער