ושוב, כמידי פעם, טיפה של רפלקציה על כתיבה לבלוג
תוויות: כתיבה
לפני זמן קצר, קראתי רשימה על כיצד ראוי לכתוב תוכן לאינטרנט – מאמר בבלוג של שלומית הברון שאליו הגעתי מפני שהוא הופיע רשימת הדלישס של ידיד. וזה מיד התקשר אצלי לרשימה אחרת שקראתי מוקדם יותר השבוע – רשימה שנכתבה לפני כמעט חצי שנה, אבל שפגשתי רק עכשיו (שוב, אולי כצפוי, דרך הפנייה מבלוג אחר שאני קורא). כאשר קראתי את הרשימה הראשונה שקראתי, לא חשבתי שאתייחס אליה כאן, למרות העובדה שהתרשמתי מאד ממנה. אבל כאשר קראתי את המאמר השני, היה לי ברור שיש לי צורך להעמיד את השניים זה מול זה.
המאמר השני נכתב בעברית, אם כי אני מודה, קראתי רבים כמוהו בעבר באנגלית. הברון מספרת לנו שכתיבה לאינטרנט צריכה להיות:
בגישה כמעט הפוכה לחלוטין לכתיבה התכליתית שבה הברון דוגלת, אמבר סימונס, ברשימה האחרת (הנושא את השם, דרך פרפראזה משייקספיר, Gentle reader, stay awhile. I will be faithful), מתארת את הקשר בין הכותב לבין הקורא כמערכת יחסים. היא מבקשת מקוראיה להתאזר בטיפה של סבלנות: Every opening paragraph is the beginning of a delicate and transient relationship between reader and writer. This relationship begins quietly, usually without much fanfare - and if it’s properly initiated, the reader doesn’t even know it’s happening. Yet the success of this relationship is an important factor in creating an enjoyable, engaging experience for the reader. This is especially true on the web where author credibility can be difficult to establish, and where, increasingly, readers have so many choices that separating the chaff from the wheat can be a daunting process.
ביסודו של דבר, כתיבה לבלוג היא כתיבה רפלקטיבית – כתיבה הבוחנת את היחס שלנו לנושא שאנחנו בוחנים. אם אנחנו אוספים מקורות ומדווחים אליהם, אנחנו לא רק מעבירים אותם מהמקום בו פגשנו אותם אל בלוג שלנו, ובדרך הזאת לאנשים אחרים, אלא מוסיפים את הערך המוסף האישי שלנו. וכאשר אנחנו מתחילים לכתוב, איננו תמיד יודעים מהו הערך המוסף הזה. רק תוך כדי הכתיבה, תוך כדי ההתמודדות האישית שלנו עם המידע שאליו הגענו, המחשבות שלנו מתבהרות לנו. כפי שמציין בריאן קרוסבי ממש בשם הבלוג שלו, learning is messy – הלמידה היא תהליך מבולגן, וצפוי שהכתיבה שלנו תשקף את זה. אני מעדיף לקרוא כתיבה המשקפת תהליך חשיבה, תהליך של נסיון לעשות סדר בראש, ולא תמיד בהצלחה, מאשר כתיבה מזוככת וברורה מדי, כתיבה קצרה, פשוטה ותמציתית ... וחסרת נשמה – אותה נשמה שאני מקווה שנוכל לעזור לתלמידים שלנו לגלות בלמידה, ובכתיבה, שלהם.
ואולי ההבדל בין שני הקטעים הוא ההבדל בין כתיבה לאתר תוכן (עליו מדברת הברון ככותבת תוכן מקצועית - אגב, הסתכל בקישורים לכיתבה שלה בשוליים הימניים של הבלוג שלה כדי לראות כמה נושאים מפתיעים לכתיבה המקצועית שלה.) לבין כתיבה בלוגית המשקפת את המשקפיים האישיות של הכותב?
נשלח ע"י: אנונימי | 23 דצמבר, 2006 18:36
זה נורא פשוט, אני מתכוונת רק לכתיבה תכליתית באתרי אינטרנט שיווקיים או ממשלתיים או בנקאיים, בקיצור - לא בבלוגים, לא בפורומים, לא באתרים אישיים. זה המקצוע שלי - כתיבה תכליתית.
שלומית הברון
נשלח ע"י: אנונימי | 06 פברואר, 2007 13:46