« לדף הראשי | גם ילדי כיתות היסוד כותבים לויקיפדיה » | תמיד נעים לשמוע מישהו עם קבלות אומר את זה » | "מחוברים תדיר" כבר אמרנו? » | טיפה של מטה-רפלקציה על כתיבה לבלוג » | על הדממה המקוונת של המורים » | לפעמים יש עידוד מלמעלה » | התלמידים לא יודעים לזהות מידע כוזב? שלא יפגשו אותו! » | כיצד מחוללים שינוי? » | אולי זה יותר מסובך מאשר חשבתי » | האם יש לנו צורך ב-Digg במרחב החינוכי? » 

יום שבת, 9 בדצמבר 2006 

הפצצת גוגל – עדיין נושא חם

נכון לעכשיו, התגובות למאמרונים שלי בבלוג הזה די דליל. אין, כמובן, שום פסול בכך. קוראים (אם יש) מוזמנים להגיב, אבל אין שום חובה לעשות זאת. נדמה לי שהמאמרון שזכה למספר הגדול ביותר של תגובות עסק בתופעה של הפצצות גוגל (google bombing). אני ציינתי שלטעמי, שימוש באמצעי כזה כדי להוריד אתר מראש רשימת התוצאות בגוגל (או, באותה מידה, להעלות אתר לראש התוצאות) מצביע על אזלת יד חינוכית. לא כולם מסכימים.

בשבוע האחרון, ג'ויס ולנזה, שבהזדמנות זאת אני שמח להמליץ על מאמר מצויין שלה על הרגלי החיפוש של בני נוער) הצטרפה לדיון הזה בבלוג שלה. אולי אין חדש בדבריה, אבל הם מנוסחים היטב, ועצם ההתייחסות כמה שבועות אחרי שהנושא לכאורה ירד מהנושאים החמים בבלוגים חינוכיים מראה שמדובר בנושא חשוב:
Sharing the idea of the campaign with students is an ultimate information fluency activity. Our students should know how the world’s favorite search tool operates and how all types of people “work” it.

While this particular response to neoNazi activity appears democratic, and noble, something about it leaves me cold and frightened. I can easily see Google bombing used in damaging ways. What happens when our writings, our ideas, our professions, our friends are on the other side of the bomb? How does that lesson play out? What should we teach about ethics and citizenship and reason?

חשוב להוסיף שאחת התגובות בבלוג של ולנזה מציינת שלדעת המגיב, הפצצה דרך גוגל איננה צנזורה, אלא פשוט נסיון לתקן בעיה הנובעת משיטת הדירוג של גוגל. אפשר להסכים, לפחות באופן חלקי. ובכל זאת, אין היכולת של התלמיד להעריך את איכותו ואת מהימנותו של אתר אינטרנט נרכשת לא על ידי צנזורה.

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates