האזנתי למושב על השימוש בקוד פתוח בבתי ספר, ויצאתי עם תחושות מעורבות. אני מאחל הצלחה לחסידי הקוד הפתוח. אני מסכים עם התפיסה של הקוד הפתוח, וליבי באמת איתם. ובכל זאת אני חש שהנושא הוא יותר עניין של אמונה מאשר של עובדות. כאשר מאזינים למטיפי הרעיון אפשר להתרשם שכל דבר טוב שמתרחש סביב התקשוב בבתי ספר הוא בזכות הקוד הפתוח. אני מאד מתרגש כשאני רואה סרט שהוסרט השנה בו תלמידי בית ספר יסודי לומדים LOGO, אבל אני מתקשה לראות את הקשר בין לימוד הלוגו, דבר שהוא מבורך בפני עצמו, לבין הקוד הפתוח. תלמידים רבים למדו LOGO על מחשבי עם חלונות, וכמובן גם על גבי קומודורים לפני שנים רבות. כמו-כן, אם הבנתי נכונה את חסידי הקוד הפתוח שדיברו, הפתיחות, הנגישות, ואפילו השימוש בכלי Web 2.0 בבתי הספר מתאפשרים בזכות הקוד הפתוח. צר לי להגיד שאני פשוט לא מבין את הקשר. ניסיתי להעתיק מילה במילה בזמן שהאזנתי, ולכן אולי פספסתי משהו, אבל נדמה לי שאחד הדוברים אמר: "לא ברור היכן הכתיבה של התלמיד על הוויקי נגמר והקוד שמאחוריו מתחיל". המשפט נאמר כדי להראות את הקשר בין השימוש בכלי פתוח (הוויקי) לבין התשתית של הקוד הפתוח. הבעיה היא שאני ממש לא מבין את הקשר, וזאת משום שראיתי די הרבה תלמידים וסטודנטים שכותבים בוויקי בלי שום קשר לקוד פתוח, וגם מפני שאני בטוח שחלק מאותם תלמידים שאצלם הוויקי כן קשור לקוד פתוח מסוגלים לכתוב דברים סתמיים וחסרי טעם, כמו כל תלמיד אחר.
שוב, אני רואה חיוב רב בקוד פתוח, ובמידה לא קטנה בגלל התפיסה הרעיונית שנמצאת בתשתית שלו. אבל דרושה מידה גדולה מאד של שכנוע עצמי כדי לחשוב שההצלחה או אי-ההצלחה של פרויקטים מתוקשבים בבתי הספר (ומידת המעורבות של התלמידים בבניית הפרויקטים האלה) תלוייה בקשר, או בהעדר הקשר, למיקרוסופט.
תוויות: כנסים
