« לדף הראשי | מה עושים עם וויקי בפעם השנייה? » | ברוכה השבה » | מה עושים דבר ראשון על הבקר? » | רשמים מכנס צ'ייס » | רוצה לכתוב בלוג? עור עבה לא מזיק » | לזכות בקהל רב איננו, כנראה, תמיד יתרון » | חדשות רעות וחדשות טובות אודות הבלוג » | שאלה (כמובן) של זמן » | מוצף, וכמעט טובע » | פרגון מוצדק, עם הרהור קטן לצידו » 

יום ראשון, 4 במרץ 2007 

והים שוב יהיה המורה?

קרל פריש, שמרכז את נושא הטכנולוגיות הלימודיות בבית ספר תיכון במדינת אריזונה (ומפרסם הרהורים מאד מעניינים בבלוג שלו), מביא את הרהוריה של אחת המורות בבית ספרו:
I am thinking of teaching Western Civ (European History from the Greeks to the present) without a textbook next year. I already use many outside sources, but I am thinking of just going with outside sources (subscription services, primary and secondary sources, etc.) entirely next year. I want to do this for two reasons: I don't think that textbooks in their traditional form are going to exist much longer, and I really don't think that they are useful because they necessarily summarize information that otherwise is very interesting.

מה אני אגיד? ליבי איתה. על פי רוב, ספר הלימוד, המרכז את המידע הדרוש כדי שהתלמיד שקורא בו יעבור בהצלחה קורס זה או אחר, איננו יוצר גירוי ללמידה משמעותית. כפי שהמורה שפריש מצטט כותבת, הספרים האלה מתמצתים את המידע שיכול היה להיות מעניין מאד. אז שוב, ליבי איתה. חבל שהראש משום מה לא הולך בעקבותיו.

השורשים החינוכיים שלי נמצאים אי-שם בשנות ה-60 של ארה"ב, עם בתי הספר שפעם זכו לכינוי "חופשיים". ולו יכולתי, הייתי שומר אמונים לאותה תפיסה של יציאה מחומות בית הספר כדי לעסוק בלמידה "אמיתית". (הספר "המורה היה הים" נכתב על Pacific High School בצפון קליפורניה, והוא היווה דגם ללמידה אלטרנטיבית.) אך משום מה, אינני יכול. במידה מסויימת זה בוודאי עניין של גיל, אבל רק במידה מסויימת. במשך השנים, ובמיוחד כאשר התקופה שלנו נעשית לתקופה של הצפת מידע, הסיכוי שתלמידים יוכלו לעשות סדר הגיוני ושימושי (אני נזהר לא לכתוב "נכון") מתוך המידע הרב שסובב אותם ללא מפות ומורי דרך שואף לאפס. ספר לימוד אכן מתמצת, אבל הוא גם מכוון. הוא נותן ציוני דרך חשובים שבעזרתם תלמידים יכולים להבין טוב יותר את המידע שאליו הם מגיעים שאיננו מופיע בספר.

אינני מתכחש לעובדה שיש כאן בעיה. לא פעם ספרי הלימוד סוגרים דיון במקום לפתוח אותו, קובעים "עובדות" מבלי לאפשר התמודדות עם גישות שונות. אבל צריכים גם להודות שלא מעט ספרי לימוד טובים הופיעו בשנים האחרונות, וביטולם איננו מתכון ללמידה ממקורות מזדמנים.

אני מניח שהמורה מהסיפור של פריש לא התכוונה לשלוח את תלמידיה ישירות לגוגל ולהגיד להם פשוט למצוא את המקורות שנראים להם (שמהסניון מסתכמים, כמובן, בשלוש התוצאות הראשונות), אך לא פעם זאת התוצאה. יש המון שאפשר ללמוד מהים, אבל קצת תרגום, קצת ליווי, אולי אפילו מציל, יכולים להוות את ההבדל בין טביעה לבין למידה.

תוויות:

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates