« לדף הראשי | רוצה לכתוב בלוג? עור עבה לא מזיק » | לזכות בקהל רב איננו, כנראה, תמיד יתרון » | חדשות רעות וחדשות טובות אודות הבלוג » | שאלה (כמובן) של זמן » | מוצף, וכמעט טובע » | פרגון מוצדק, עם הרהור קטן לצידו » | בין הרהור להרהור, יש כאן גם חמישה דברים » | ושוב, טיפת פרסומת עצמית » | משפט אינסוף הקופים ... על גבי ויקי? » | האם כדאי שלמורים יהיו חשבונות ב-MySpace? » 

יום רביעי, 21 בפברואר 2007 

רשמים מכנס צ'ייס

אחרי יום ארוך בכנס צ'ייס (של האוניברסיטה הפתוחה) הגיע הזמן לסכם, או לפחות לדווח. נושא הכנס היה "האדם הלומד בעידן הטכנולוגי", והנושא הזה משיק, אבל איננו חופף, לנושא שמעסיק אותי – למידה בסביבה האינטרנטית. כמובן שלא מעט מהכנס עסק באינטרנט, אבל מחקרים שטיפלו ביישומים טכנולוגיים אחרים גם הוצגו, ולי אין הכלים או היכולת לבחון את אלה. מה גם, למרות שאני מעוניין לשמוע דיווחים על מחקרים שנערכים, לא פעם הדיווחים האלה משאירים אותי צמא לפעילות בשטח. זאת ועוד: בכלל לא ברור שהסיבה המרכזית שבגללה אנחנו באים לכנסים כאלה היא לשמוע את הדיווחים. אנחנו רוצים לפגוש חברים ולשאול מה חדש. כבר בתחילת הדיווח הזה אני רוצה לציין שמהבחינה הזאת הכנס הזה היה מוצלח מאד. למען האמת, לא תמיד ברור לי למה יש בכנסים מושבים שבהם אנחנו יושבים בשקט ומקשיבים לדיווחים – הרי אנחנו משתוקקים להפסקות הקפה כדי לצאת ולדבר עם החברים, שזאת הסיבה האמיתית שבגללה באנו.

ובכל זאת, מה היה? הרצאת הפתיחה היתה של טרי אנדרסון (Terry Anderson) הקנדי בנושא: Social and Cognitive Presence in Virtual Learning Environments. (המצגת אמורה להופיע אי-שם באתר של הכנס, אבל עדיין לא מצאתי אותה. לכן, התקציר הזה מתבסס על השרבוטים שהספקתי לרשום לעצמי.) אנדרסון תיאר את התהליך שהוא ועמיתיו עברו בדרך ליצירת מסגרת מחקרית שבה יוכלו לבחון למידה מקוונת. הם גיבשו שלושה "נוכחויות" שלדעתם מאפיינות את הלמידה המקוונת – הקוגניטיבית, החברתית, וההוראתית. בחינת כל אלה יוצרת מפה שבעזרתה ניתן למקם את הלמידה ואיכויותיה. לא אתווכח. הדברים די הגיוניים, ולפחות לעניות דעתי, לא מלהיבים במיוחד.

אנדרסון תיאר את ההתנהגויות הרצויות אצל סטודנטים בפורומים – התנהגויות שתורמות ללמידה מוצלחת. כאן רצוי, אולי, לשאול האם הסטודנטים בקורסים שאנדרסון חקר הגיעו לקורסים כאשר הם כבר ידעו לבטא את עצמם בכתב בפורומים, או האם היה צורך ללמד אותם את המיומנויות החשובות האלו? בארץ, לפחות ברמה של המכללות, קורס מקוון שתוכנן היטב יכול להכשל מפני שהסטודנטים אינם מצליחים להתבטא בכתב בצורה מוצלחת, ולא מקדישים זמן ללמד או לאמן אותם.

אנדרסון רק הזכיר בלוגים, אולי פעם אחת או פעמיים. הוא ציין שצריכים לבדוק אם מאפיינים הלמידה שמופיעים במחקרים שלו עוד מתאימים לסביבות הלמידה של Web 2.0. דווקא רק לפני חודשיים הוא פרסם מאמר בנושא הזה (Comparing Weblogs to Threaded Discussion Tools in Online Educational Contexts). המאמר בהחלט מעניין, ואישית, הייתי מרוצה יותר לו בהרצאה שלו הוא היה מתייחס לנושא הזה.

ואם בבלוגים מדובר, מעניין (ואולי אפילו חשוב) לציין שהמילה כמעט לא נזכרה כלל בכנס. אם אינני טועה, לא היו הרצאות על מחקרים שבחנו את השימוש בבלוגים בתהליכי למידה, ורק הרצאה אחת עסקה בשימוש בוויקיים. הרצאה אחרת, שאליה לא הגעתי, עסקה בתיווי (tagging) וההשפעות של תיווי קבוצתי על המטה-קוגניציה של סטודנטים. אשמח ללמוד יותר.

דניאל טרטמברג
, בדיווח על המחקר שהוא ערך בשימוש במחשבי כף יד אצל תלמידי תיכון, השמיע הערה חשובה. הוא שאל לכמה ממאזיניו יש מחשב כף יד. רק מעטים הצביעו. הוא ציין שכאשר ה-iPhone ייצא לשוק, המוני בני נוער ירכשו אותו, ואנחנו, אנשי החינוך והמחקר, לא נבין כלל מה עושים איתם בלמידה, וחבל.

יורם עשת וניצה גרי הציגו ממצאים של מחקר שהם ערכו שבחן קריאה ביקורתית בטקסטים שהופיעו בצורה מודפסת, או על מסך. הם בחנו מספר אוכלוסיות ומצאו שצעירים מפגינים יותר קריאה ביקורתית בטקסט על המסך, לעומת מבוגרים שהפגינו יותר קריאה ביקורתית כלפי טקסטים מודפסים. האם יש כאן רמז ל-ילידים מול מהגרים? אולי. למרות שמדובר בממצאים מאד מעניינים, נדמה לי שהשאלה היותר משמעותית היא לא כלפי קריאת טקסטים בודדים, אלא קריאה בסביבה שלמה – בעיתון (ואולי ליד מדף של עיתונים בספריה) מול אתר אינטרנט בעל קישוריות רבה (פנימית וחיצונית). עשת וגרי ביקשו לבחון קריאה ביקורתית, ואילו אני מבקש לבחון משהו אחר, ובכל זאת, נדמה לי שזה הכיוון היותר רצוי.

וכמובן שהיה עוד (קפה עם חברים כבר הזכרתי?) אבל אם אני אמשיך לכתוב אינני בטוח שאסיים. עדיף לקצר (נו, זה כבר ארוך מדי) ולהתנצל אם דילגתי על מושבים חשובים (ואכן, דילגתי) או אם הצגתי הרצאה כלשהי בצורה לא נכונה.

ועוד שלוש הערות קצרות:
  1. כזכור, שם הכנס היה "האדם הלומד בעידן הטכנולוגי". אני יכול לבין שחשוב להזכיר את "האדם", ולכן לא כל כך מתאים לקצר למשהו כמו: "למידה בעידן הטכנולוגי". אבל כאשר כותבים "האדם הלומד" זה רומז כאילו יש אנשים אחרים (האדם הרוקד? האדם המבשל?) והרי כל בני האדם (כך אנחנו מקווים) לומדים, ולכן לא נראה לי נכון להתמקד ב-"אדם הלומד".
  2. נדמה לי שמתבקש שהאוניברסיטה הפתוחה תקדיש שטח באתר של הכנס לתגובות והערות. קוראים מוזמנים להגיב כאן (ולספר מה מצא חן בעיניהם בכנס) אבל זה תחליף עלוב למשהו יותר פורמאלי.
  3. ואחרון, לא פעם בעבר קראתי דיווחים על כנסים בבלוגים שאני קורא ותמיד רציתי להתנסות. לו היה לי מחשב נייד, הייתי מנסה לכתוב בזמן-אמת במהלך היום. כתיבת הסקירה הזאת משכנעת אותי שיש לי מזל שאין לי.

תוויות:

תודה על העידכון מהכנס!

לגבי ההערה הראשונה שלך, נראה לי שהכוונה היתה ל-studying ולא ל-learning ולפי זה שם הכנס דווקא הגיוני... אבל אתה צודק שאפשר היה לחשוב על שם מוצלח יותר...

הי ג'אי והקוראים האחרים,
אני חושבת שהכנס באמת התבלט בקפה ומזנונים מצוינים והיו בו 3 הארות מבחינתי.
הראשונה: "הגימיק" של אפשרות שימוש בסלולר בשיעורים...מתאים מן הסתם מהחטיבה והלאה...
השניה: שימוש שמבחינתי הוא חדש במושג TAU במושב של שיזף רפאלי שדיבר על הTAU כשניסה לאבחן עד מתי אפשר לצפות לתגובה למייל, לתגובה בקבוצת דיון, בבלוג ועוד...ובעצם ניסה לכמת את הזמן ואת השתיקות ברשת....
השלישית: אכן חוזרת להרצאת המבוא שאיזכרה כפי שעשית אתה את נושא הווב 2.0 וכמה למרות שלכל העולם העסקי והאחר יש כבר תגובות מהירות לנושא- בחינוך עדין אין מתיחסים אליו כלל.
מיכל

הוסף תגובה
מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates