« לדף הראשי | "הכנת התשתית ללמידה" » | המרחב הצטמצם, אך מה לגבי הגירויים? » | בלי ציניות - זה פשוט משפט נהדר! » | עלי? אתה כותב עלי? » | מתח בלתי נמנע? » | בשורה מעודדת ... אם כי לא כל כך מפתיעה » | והנמשל ברור » | גם אני שמתי לב לזה » | חזרה (כמעט) לשגרה » | פגישה עם קונרד גלוגאוסקי » 

יום רביעי, 22 באוגוסט 2007 

הצעה מעניינת, אך בשלב זה לא ישימה

ווסלי פריאר, בבלוג Infinite Thinking Machine מציע הצעה מרחיקת לכת:
a moratorium on further textbook purchasing in the United States of America for public schools

הטענה של פריאר די פשוטה - מדובר בהשקעה כספית שאפשר היה לנצל בדרכים יעילות יותר:
The purchase of paper-based textbooks, along with the dearth of analog testing materials now flooding most public K-12 schools, represents an enormous WASTE of taxpayer money which should be spent on more relevant and flexible curriculum resources and tools for learners: Namely, wireless, mobile computing devices (laptops) and digital curriculum materials.

פריאר איננו הראשון להעלות רעיון כזה. כבר לפני בערך שבע שנים (אם זכרוני אינו מטעה אותי) מנהל משרד החינוך של מדינת טקסס הציע משהו דומה - לא לפרסם ספרי לימוד (textbooks) ובכסף שחוסכים לקנות מחשבים נישאים עבור כל תלמיד, ולפתח חומרי לימוד על גבי CDים. למיטב ידיעתי, שום דבר לא יצא מאותה הצעה מטקסס, אבל הסביבה הדיגיטאלית התפתחה המון מאז. אפשר לטעון שהסיכוי שרעיון כזה היה מצליח אז היה קלוש, ואילו היום התשתיות מספיק מוצקות כך שיש טעם להתייחס אליה ברצינות.

חשוב לציין שפריאר מדגיש שהוא איננו מתנגד ספרים. הוא מדגיש שהוא רואה צורך בספריות רבות וטובות. אבל הוא משוכנע שספרי לימוד (textbooks) מודפסים סיימו את תפקידם. לעומת הספר המודפס הוא מונה מספר יתרונות של חומרים דיגיטאליים:
  • potential to be more up to date and current
  • potential to meet varied learning styles and needs (based on preferences, abilities and disabilities)
  • capacity for interactivity, promoting engaged learning
  • potential to support differentiation and self-directed learning
  • capacity to support multiple assessment methods, including ongoing assessment

על פי רוב, אני נוטה להסכים עם רוב הטענות האלו של פריאר, אבל בכל זאת, נדמה לי שההצעה שלו לא מציאותית. נכון להיום, גופים רבים, כולל, ואולי בעיקר, המו"לים הגדולים של ספרי לימוד, מפרסמים גם חומרי לימוד דיגיטאליים. חלק מאלה מנצלים את אפשרויות הטמונות בהיפרטקסט כדי ליצור סביבה לימודית מאתגרת, אך חלק גדול יותר איננו אלא אותם ספרי הלימוד הישנים על גבי CD (או אתר) עם תוספות מעטות של מדיה וקישוריות. תלמידים עדיין קוראים באלה מ-"עמוד" מסויים ל-"עמוד" אחר. היכן שאפשר, הם שולחים את החומרים להדפסה (דבר שעולה להורים בנייר ובדיו) וקוראים בצורה ליניארית. ובעצם, אין פלא בכך. הרי, גם אם יש חומרי לימוד היפרטקסטיים ואינטראקטיביים שמדציקים את ההשקעה, רוב המורים אינם יודעים ללמד באמצעות החומרים האלה, והשיעורים נשארים שיעורים שמסתמכים על הטקסטים המודפסים בספרי הלימוד הכל כך מוכרים.

ואולי זה לא בהכרח דבר כל כך רע. אישית, אין לי אהבה יתרה לספר הלימוד המסורתי, אבל בנוף המידעי של היום, נוף המורכב מעודף גירויים שבקלות יכול לבלבל, לא ברור שקצת עזרה מטקסט מוסכם ומוסמך הוא עד כדי כך דבר פסול.

אבל רגע! כך אפשר לסיים מאמרון כזה?

בעצם, לא. אי אפשר. צריכים בכל זאת משהו קצת יותר מעודד. הרי אני מייחל ליום שבו המורים כן יידעו כיצד לשלב טקסטים דיגיטאליים לתוך למידה משמעותית, ואולי אותו יום איננו רחוק כל כך. כמה מהתגובות למאמרון של פריאר די מעניינות. ביניהם יש אחת של "Mrs. V." הכותבת:
This subject has been emerging at my school over the past 3 years. 2 years ago, our district chose not to purchase reading basals...they didn't say don't use the old basals, they just put the textbook money to good use purchasing leveled readers, online subscriptions, and providing a reading coach for every building. Last year, they followed suit by not adopting a new math text. The same year, curriculum teams for science and social studies worked to create online interactive curriculum guides to support use of technology in all classrooms, and integration of these subjects into communication arts. I am holding my breath, waiting for someone to realize what it is that we are really doing....teachers? parents? who will be the first to say "where are your textbooks?" Perhaps the tides have turned here, and teachers will need to ride the wave, or crash and burn! I will do everything I can to teach anyone who wants to learn to surf the wave! Keep your fingers crossed everyone:)

הסתקרנתי מאד לדעת מי זאת ה-"Mrs. V." הזאת, וחיפוש יחסית פשוט גילה לי שמדובר במורה בבית ספר יסודי בעיר קטנה (מאד) במדינת מיסורי. היא התחילה לכתוב בלוג לפני כשלושה חודשים. ועם בלוגים, וגישה בריאה לחומרים דיגיטאליים, מגיעים לשם, אפשר להיות אופטימיים.

תוויות:

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates