רשמים מכנס מתקוונים ללמידה - 1
תוויות: כנסים
המושב הראשון, "למה להתקוון?", היה עבורי (ואני מתאר לעצמי שגם עבור רוב הנוכחים האחרים) החלק המרכזי של הכנס. שיזף ראפלי הזמין ארבעה עמיתים מהאקדמיה להרהר בקול על השאלה הזאת מהיבטים שונים. רפאלי (האם אני אמור לכתוב "שיזף"?) ציין שעצם צורת ניהול הפאנל - מומחים על במה מול קהל - המחיש של המודל הקלאסי של הלמידה: מהאוטוריטה אל הקהל. הוא ציין שהתקושב מסוגל לשנות את המודל הזה, אבל הוסיף (ואני מקווה שאינני חוטא לכוונתו) שחדירת התקשוב לתוך החינוך עדיין לא שינה את המודל הזה.
אחרי שיזף הפאנל הגיב. גילה קורץ הגדירה את עצמה (נדמה לי ללא הוכחה לכך) בתור השמרנית ביותר בין המגיבים. היא הדגישה שאין רק דרך אחת נכונה לשלב את האינטרנט בתהליך ההוראה, אבל אין שום ספק שאותו שילוב הוא כבר כאן לתמיד - האינטרנט בחינוך איננו מודה חולפת. היא ציינה לשטעמה, התקושרות האינטרנטית הסינכרונית בחינוך פשוט לא מעניין. גילה לא הביעה דעה על Web 2.0, אבל היא רמזה שיש לה ביקורת רבה כלפיו. עם זאת, התרשמתי שעל מנת להסביר את עצמה היא סיפרה סיפור, וסיפורים היום הם דווקא פופולאריים מאד בסביבה של Web 2.0.
הבא בתור היה אלון הסגל שניסה להראות לנו מודל של ידע ברשתות חברתיות. הוא סקר את ההיסטוריה של Facebook והדגיש שהמערכת חייבת להבין שאם מאמצים רשתות חברתיות בלמידה היא חייבת לנטוש את השליטה על הידע. דוד פסיג, שדיבר אחרי הסגל, טען שאותם כלים שעליהם אנחנו מדברים כל כך בהתלהבות היום יישכחו מהר מאד בעקבות הקצב המטורף של השינוי הטכנולוגי. עם פסיג הפליג לעתיד (שהוא לדעתו לא כל כך רחוק), יורם עשת, המגיב האחרון, החזיר אותנו לימינו עם כמה הערות על הקריאה בסביבה הדיגיטלית. היו אלה הערות מעניינות על מחקרים שעשת עורך, אבל הם די התגמדו לאור המילים הגבוהות ששמענו לפני-כן.
הכרתי הרבה מהמאזינים בקהל - רבים בשם, ועוד רבים אחרים בפרצוף מכנסים קודמים ופעילות חינוכית רבה. יתכן והדברים ששמענו על הבמה היו חדשים עבור חלק מהם, אבל אני נוטה לחשוב שעבור הרוב הגדול הדברים שנאמרו על הבמה לא חידשו דבר, ורק חיזקו את המבוכה שרבים בוודאי חשו - שכלל לא היה ברור להם לשם מה נערך הכנס.
אם השמעתי לא מעט ביקורת כאן כלפי הכנס עצמו, יהיה זה רק הוגן לציין שהחוברת שחולקה בו היא חוברת מצויינת. היא עושה בדיוק את מה שהיא אמורה לעשות - לתאר את הפרויקטים השונים של גף יישומי מחשב בחינוך של המינהל למדע וטכנולוגיה. ארבעים העמודים מתארים היטב את הפרויקטים השונים של הגף. זאת ועוד: במקרה הזה, הדפוס הוא הדרך המתאימה ביותר להפצת המידע הזה. אינני יודע אם מארגני הכנס שקלו את האפשרות לאפשר לרכזי הפרויקטים השונים לתאר אותם, כל אחד במספר דקות, בכנס עצמו, אבל אני מתאר לעצמי שרעיון כזה עלה. טוב עשו שפשוט חילקו חוברת גדושה במידע על הפרויקטים וסמכו עלינו לעיין בה, במקום להאריך את הכנס עם קריאה מונחית ומייגעת (מלווה בוודאי במצגות מושקעות) של מה שכתוב בה. חבל רק שזה עדיין השאיר כשעתיים שהיה צורך למלא שהתמלאו בצורה קצת מביכה.
