מאד הופתעתי לגלות, כשהתחלתי לכתוב את המאמרון הזה, שהיה זה רק לפני יומיים שגזרתי וסימנתי לעצמי את הקטע שעליו אני כותב. נדמה לי שמאז שגזרתי וסימנתי אותו, נתקלתי בעוד כעשרה קטעים נוספים הראויים להתייחסות – חלקם אולי ראויים יותר מאשר הקטע הזה. אני מקווה שאצליח להתייחס לפחות לחלק מאלה בעתיד הקרוב. ואם יש קטעים שהם ראויים יותר, למה בכל זאת בחרתי לחזור למאמר שהתפרסם לפני יומיים? הסיבה היא בעצם קטע אחד מתוך אותו מאמר שלדעתי ממש שווה ציטוט.
לפני יומיים התפרסם באתר של הניו יורק טיימס מאמר מאת נעם כהן בשם:
Start Writing the Eulogies for Print Encyclopedias. האמת היא שהשימוש במילה "start" בכותרת המאמר קצת תמוה. האם רק עכשיו הניו יורק טיימס מגלה את מה שרבים מאד ממשתמשי האינטרנט בוודאי גילו מזמן? ובכל זאת, המאמר מאד מעניין, בעיקר מפני שהוא מביא נתונים שמראים שלא מדובר רק ברושם, אלא בעובדה: ימיו של האנציקלופדיה המודפסת אכן ספורים. במאמר אנחנו קוראים ש:
ahead of other books, magazines and even newspapers, the classic multivolume encyclopedia is well on its way to becoming the first casualty in the end of print.
בהמשך מוסרים לנו שהמכירות של המהדורה המודפסת של אנציקלופדיה בריטניקה לפני שנה היו רק 10% מהמכירות של שנת 1990. ולא מדובר בבריטניקה בלבד. אנציקלופדיות בארצות רבות נתקלות באותה ירידה במכירות. רבות מגיעות למסקנה שכדאי להעלות את המוצר שלהם לרשת, להפיץ אותו חינם, ולנסות להרוויח מפרסומות. אכן, הכתובת כנראה על הקיר.
אך מה שבעיני יותר מעניין במאמר הוא מה שאפשר לכנות ההתפקחות מהנוסטלגיה. בדרך כלל מאמרים בעיתון כמו הניו יורק טיימס מתרפקים על העבר ובוכים על כך שהעולם שלנו משתנה ללא הכר. הרי כולנו יודעים שהתלמידים של היום אינם לומדים כמו ש-"אנחנו", בעידן האנציקלופדיה המודפסת, למדנו. ולאור זה חשוב לצטט כאן שתי פיסקאות מתוך המאמר:
"I remember in my own childhood in the 1940s, early '50s, I and my parents would sit around the table and look at the encyclopedia together," said Larry Hickman, director of a center at Southern Illinois University devoted to the education pioneer John Dewey. "In the old days, the Encyclopaedia Britannica or the World Book encyclopedia was regarded as authoritative," he recalled, laughing as he agreed, "That's why you would copy it for your book report."
But Mr. Hickman said that parents and children can have the same discussions "seated in front of the computer, the electronic hearth, as I like to call it." And he said that losing a set of books considered infallible was actually a good thing for developing critical thinking.
האמת היא שאין סיבה להיות מופתע שמישהו כמו היקמן אומר את מה שהוא אומר. הוא הרי אחד המומחים למשנתו של ג'ון דיואי, וגם אחד מממשיכיו הרעיוניים. הוא בוודאי מודע לכך ש-"תרבות ההעתקה וההדבקה", שערוץ 10 היה כל כך להוט לחשוף, לא נולדה עם האינטרנט. אך דווקא בגלל זה נעים לראות שמצטטים אותו.
תוויות: העתקה-הדבקה
