הצצה זעירה לתוך השימוש בבלוגים בכיתה
תוויות: בלוגים, שימוש בבתי ספר
איריס מציינת שהיא קיוותה שדרך הבלוגים היא תגיע:
כמו כן היא כוללת בתוכה מרכיב של חשיפה שגם באופן אישיותי אינה מתאימה לכולם והיא גם בעיתית בקונטקס של החברה המתוקשרת בה אנו חיים היום.
«
לדף הראשי | נסיון טיפה מוזר לדווח על כנס שבו לא נוכחתי
»
יום שלישי, 8 ביולי 2008
במשך שנת הלימודים האחרונה הזדמן חמש או שש פעמים לקשר כאן לבלוג של איריס, שחקי, שחקי על חלומות, בלוג שבעיני הוא דוגמה נהדרת של אותה חשיבה אישית/ציבורית שהטכנולוגיה הזאת מאפשרת. בבלוג שלה איריס נוגעת לא רק בנושאים חינוכיים, אלא בעניינים רבים הקשורים לזכרון הקולקטיבי שלנו, והיא מיטיבה למצוא סיפורים קטנים ברשת שמאירים היבטים חשובים, ואולי בלתי-צפויים, מהחיים. אבל איריס איננה רק כותבת לבלוג ה-"אישי" שלה – היא גם משלבת את השימוש בבלוגים בכיתות שהיא מלמדת. היא עושה זאת באמצעות בלוגים שהיא פותחת שמתמקדים בנושאים לימודיים שמכילים נקודות להתייחסות עבור תלמידיה, וגם דרך בלוגים אישיים של כמה מתלמידיה, בלוגים שהיא פותחת עבורם אם הם מביעים בכך רצון. לפני מספר ימים היא העלתה: "כמה מחשבות (ללא תובנות מסכמות) על ההתנסות שהיתה לי השנה עם שילוב הבלוגים", והמחשבות האלו אינן מעסיקות רק אותה.
לנושאים שמעניינים את הלומדים, ש"מדליקים" אותם ואולי ידליקו את תשוקת השיתוף באמצעות יצירה/כתיבה.
היא מונה מספר דרכים שבהן אפשר להשתמש בבלוג בלמידה, אבל היא מציינת שקודם כל הבלוג הוא "במה של הכותב". בנוסף, היא מדגישה שתלמידים, יותר מאשר מבוגרים, זקוקים למשוב, לתגובות:
האם ילד המופיע על במה ימשיך לעשות זאת בהיעדר קהל? האם אפשר לבנות על מנוע פנימי חזק כל כך? לכן, לדעתי, בשונה מבלוגים של כותבים מבוגרים, יש חשיבות עצומה למרכיב התגובות/השיח.
איריס גם מעלה מספר שאלות פתוחות שעשויות להשפיע על הטמעת הבלוג לתוך הנעשה בכיתה. אחת מאלה היא:
עד כמה מוכנים הורים להיות חלק ממעגל המגיבים?
בתגובה למאמרון הזה, אמא אחת מעלה מספר הרהורים (אשרי למורה שלתלמידיה הורים שמגיבים כך). בין אלה אנחנו קוראים:
הכתיבה האישית מן הסתם קשה לחלק מהאנשים והילדים.
יש כאן הרהור חשוב. מידת החשיפה שאליה "התרגלנו" דרך תוכניות "ריאליטי" (שהקשר ביניהן למציאות של ממש קלוש ביותר) איננה בהכרח המידה הרצויה. איריס מגיבה:
אני מסכימה כי הכתיבה האישית קשה לחלק מהאנשים והילדים. אבל הייתי רוצה שבית הספר יעודד אותה ולא נצטרך לרכוש את העידוד הזה כשירות מבחוץ.
הדיווח של איריס, וכמו-כן, התגובה למאמרון שלה, מאפשרים הזדמנות די נדירה להציץ לתוך השימוש בבלוגים בכיתה, ואולי עוד יותר חשוב, לבחון את המניעים לשימוש הזה. איריס מברכת על פתיחת הדיון שתגובת ההורה לבלוג שלה מהווה. נדמה לי שהיא לא תתנגד אם אחרים יצטרפו לדיון שם.
מי אני?
- אני יענקל
- אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.
ג'יי ,
אתה כל הזמן מקטין את קני המידה במאמרים המעניינים שלך.
במקום הצצה זעירה , הייתי כותב השתקפות חשובה .
עמי סלנט
אחד שהוא בעד צניעות ( לא רק בבני ברק) אבל גם בעד פרופורציות
נשלח ע"י:
אנונימי | 17 יולי, 2008 08:42