« לדף הראשי | סיכומי שיעורים ... ושיעורים שאולי לא דורשים סיכום » | הצצה זעירה לתוך השימוש בבלוגים בכיתה » | נסיון טיפה מוזר לדווח על כנס שבו לא נוכחתי » | כמעט כנס מו"ח - היום הראשון » | כמעט כנס מו"ח - היום השני » | כישורי אוריינות - בוודאי התחלה של סידרה » | אם לא נקרא ספרים, מה אנחנו כן נקרא? » | בין דיגיטאליות לבין למידה » | רשמים מכנס גולשים באינטרנט – מס' 1 – המליאה » | רשמים מכנס גולשים באינטרנט – מס' 2 – טיפה מהמושבים... » 

יום חמישי, 10 ביולי 2008 

כלי Web 2.0 והתשתית ללמידה משמעותית

תוך כדי קריאת בלוגים שדיווחו על כנס NECC נתקלתי בדיווח על הרצאה/סנדה של ברני דודג' בנושא ה-WebQuest (חקרשת). על פי רוב, החקרשת זכורה לטוב כאחד האמצעים שבהם ניסו להצעיד את למידת החקר, או המידענות (אני מודה, מעולם לא הבנתי את הבדל) לתוך עידן התקשוב. גם אם היה נדמה שרבים מאד מה-WebQuests שהכרתי לא היו אלא דפי עבודה די סטנדרטיים שלא היטיבו לכלול מרכיבים אמיתיים של חקר, מדובר במבנה של פעילות מתוקשבת שיש בו פוטנציאל רב. אי לכך, לא הופתעתי לגלות ש-13 שנים אחרי שהחקרשת הראשונה ראתה אור, עוד מדברים עליה ב-NECC.

דרך אותו דיווח הגעתי לקהילה על תשתית Ning שמוקדשת כולה לחקרשת (WebQuest Dialog), ושם לדיון שברני דודג' עצמו פתח בנושא "WebQuests and Web 2.0". בדיון הזה דודג' שואל אם אפשר, ואם יש טעם, לנסות לעדכן את הכלי הטוב אבל הישן הזה לעידן האינטרנטי החדש. אחד המשתתפים באותו דיון ציין:
Currently, technology seems to be ahead of the pedagogy. In 1995 the pedagogy was a little ahead of the technology, when it came to the potential of the WebQuest. We have to work to overcome the "fear" of the tools and allow these tools to help our students zone in on the curriculum. Web 2.0 can make that happen.
ההערה הזאת הזכירה לי שעדיין לא כתבתי כאן על ביקור שערכתי לפני מספר שבועות, לקראת סוף שנת הלימודים, בבית ספר יסודי אחד בדרום.

הגעתי לאותו בית ספר בעקבות דיווח על כך שבאופן עצמאי, ללא שום הנחייה או הדרכה רשמית, התחילו שם לשלב כלי Web 2.0 לתוך ההוראה של המורים והלמידה של התלמידים. ואכן, כך היה. מצאתי בית ספר שפתח חשבונות גוגל מוסדיים עבור כמעט כל התלמידים, ושהשתמש במסמכי גוגל כתשתית לפורטפוליו עבור התלמידים וכתשתית להגשת עבודות ותגובות והערות של המורים על אותן עבודות. ראיתי ויקיים שנפתחו כדי לשמש מאגרי מידע על מבחר נושאים שעליהם התלמידים בחרו לכתוב. אפילו ראיתי שימוש בטפסים על בסיס מסמכי גוגל שתלמידים בנו בעצמם כדי לערוך הצבעה בתחרות על מצגות שהוכנו בבית הספר. הרגשתי שרוב התלמידים שלטו בשימוש בכלים השונים, והתרשמתי שנוצרה תרבות של סיוע הדדי, תרבות שבה תלמידים בעלי מיומנויות גבוהות יותר בכלים לקחו אחראיות לעזור לעמיתיהם. חשתי גם שתלמידים רבים שלטו בכלים האלה טוב יותר מאשר לא מעט מורים, אבל המורים לא נראו מודאגים מכך, אלא ציינו שגם הם לומדים.

הרגשתי שנוצרת תשתית בריאה וחזקה של תקשוב בבית הספר. אבל לא הרגשתי שבשלב הזה התשתית הזאת משמשת בסיס ללמידה. השימוש בכלים התרכז במעבדת המחשבים (ובבית) ואילו בכיתות הרוב המכריע של השיעורים התנהל ללא סיוע המחשבים או הכלים שבהם התלמידים למדו להשתמש. (לא יצא לי לצפות ב-"שיעורים מסורתיים" ולכן אני כותב רק על תחושה.)

ללא ספק היה משהו מרשים ביותר בדרך שבה בית הספר הזה התייחס לכלים – בנכונות שלו לבחון כלים חדשים, ולעודד את התלמידים להשתמש בהם. אם כל הרצון שלי לראות את התקשוב כחלק אינטגראלי מהלמידה היום-יומית, ולא מיומנות נפרדת, התלושה מנושאים ותכנים אחרים, יותר ויותר אני משתכנע שללא בסיס איתן בשימוש בכלים, אותו שילוב לא תוכל לבוא לביטוי. לכן, גם אם לא ראיתי ביטוי פדגוגי של התקשוב, או שימוש בכלי ה-Web 2.0 בתהליכים לימודיים ומידעניים, אינני יכול לבוא בביקורת. הסיכוי עדיין רב שעל הבסיס הטכנולוגי האיתן שראיתי, השימוש הפדגוגי עוד ייבנה.

אולי בגלל הביקור הזה, אותה הערה שקראתי בדיון על ה-WebQuests באמת צלצלה אצלי כנכונה. לפני כעשור היה נדמה שידענו כיצד אנחנו רצינו להשתמש בכלים כדי למנף את הלמידה, אבל הכלים שעמדו לרשותנו עדיין לא איפשרו את מה שרצינו. היום מבחר רב מאד של כלים עומד לרשותנו, ועל פי רוב התלמידים שלנו לומדים להשתמש בהם בקלות ובמהירות. אבל בדיוק בגלל זה היום אנחנו חייבים לעמוד במבחן שאז לא חויבנו לעמוד בו. היום אין לנו תירוצים, ועלינו ללמוד ליצור למידה משמעותית בעזרת הכלים האלה.

תוויות: ,

ג'יי ,

פוסט אנליטי מאד כי יש בו פרספקטיבה של זמן .

אכן , חשוב לעתים להתבונן על תהליכים בעדשות של זמן , ופדגוגיה .

כל הכבוד !

עמי סלנט

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates