טיפה של פרספקטיבה
תוויות: הוראה, כלי ווב 2.0
בראש הרשימה מופיע Blackboard, כלי ה-LMS (ניהול הלמידה) הנפוץ ביותר בעולם דובר האנגלית. הכלי אמנם נפוץ, אבל אין זה אומר שהוא פופולארי, או טוב במיוחד. ההפך הוא הנכון – הכלי יקר והוא מכתיב מבנה מאד מסורתי של קורס. רבים מהמורים שמשתמשים בו טוענים שהוא מסורבל, ושהמוסדות שבהם הם מלמדים כופים עליהם את השימוש. רבים מאלה שעדיין משתמשים בכלי מחפשים לו תחליף, וברשת אפשר למצוא עדויות רבות של מורים שמדווחים שהם עוברים בשמחה ל-Moodle החינמי. במקום השני ברשימה מופיע Classroom 2.0, קהילה מקוונת של אנשי חינוך (הקהילה הזאת שימשה דוגמה לאדיורשת הישראלית). במקרה הזה, קשה להגיד שמדובר ב-"כלי". Classroom 2.0 מהווה סביבה שבה מורים שמבקשים לשלב כלי Web 2.0 בעבודה שלהם יכולים ללמוד מהנסיון של אחרים. אין ספק שאפשר ללמוד ממנו המון (רבים מחברי הקהילה, למשל, מדווחים שהם אינם אוהבים להשתמש ב-Blackboard) אבל קשה להבין מה הוא עושה בתוך רשימה של כלים. בשני המקומות הבאים ברשימה מופיעים כלים לניהול מטלות וציונים, רמז לכך שהמורה הטוב ביותר כנראה עסוק יותר בתיעוד מטלות וציונים מאשר בתהליכי למידה. את הרשימה חותם TeacherTube, שיבוט נחמד של YouTube שמיועד אף ורק לחומרים חינוכיים. TeacherTube הוא ללא ספק מקור טוב לחומרי למידה שמורה יכול להביא לכיתה. אבל לא ברור (ובכתבה לא מוסבר) למה הוא עדיף על YouTube EDU, או על אתרים לא מעטים אחרים שממלאים פונקציה דומה.
מרשימת הכלים הזאת מתקבל הרושם שמי שהכין את הכתבה איננו מודע לרבים מהכלים שמשתמשים בהם היום בחינוך. זאת ועוד: לאי-הידיעה הזאת מתווספת תפיסה חינוכית די רדודה שמדגישה את ניהול הכיתה מעל לעידוד הלמידה. הטכנולוגיה נתפסת כאן ככלי שמייעל את ההוראה הפרונטאלית, כאשר אם יש התייחסות לדרכי למידה חדשות היא משנית בלבד. לו מכין הרשימה היה מתייעץ אפילו עם חלק מ-22,000 המורים הרשומים בקהילה של Classroom 2.0 הרשימה שהוא היה מפרסם היתה בוודאי שונה מאד.
בביוגרפיה הקצרצרה של מכין הכתבה אין שום אזכור לנסיון חינוכי. לא ברור למה CNET, פורטל טכנולוגי מאד מכובד, בחר דווקא בו כדי להכין רשימה של כלים שבהם "המורה הטוב ביותר בעולם" ישתמש. אבל לעומת הרשימה המאכזבת, התגובות לכתבה מאד מעודדות. כמעט כולן מדגישות שקיימות חלופות חינמיות, וטובות יותר, ל-Blackboard; כמה מהן תוהות לגבי הדגש בכלים לניהול כיתה; ועוד כמה ממליצות על כלי Web 2.0 שמשקפות תפיסה חינוכית הבניינתית יותר.
נוהגים לציין שתחומים כמו התעשייה והמסחר נמצאים בחזית האימוץ של כלים מתוקשבים, ואילו החינוך מסתרך לאחור, וממען לצעוד לתוך המאה ה-21 מבחינה טכנולוגית. יתכן שיש מידה של אמת בטענה הזאת, אבל מהכתבה ב-WebWare מתקבל רושם אחר. אלה ש-"מבינים" בטכנולוגיה רואים בה בעיקר אמצעי להמשך הקיים, וכאשר הם מדברים אל החינוך הם חושפים תפיסה מסורתית למדי. לעומתם, מי שעוסק בחינוך (המגיבים לכתבה, למשל) מבקשים למצוא את הטכנולוגיות שמאפשרות לצאת מהשגרה ולקדם סדר יום יצירתי יותר. לפעמים צריכים לצאת מהבועה של החינוך כדי לראות שמצבנו לא כל כך רע.
