אתמול, כמו בשנים קודמות, נוכחתי בכנס צ'ייס – "
האדם הלומד בעידן הטכנולוגי". כמובן שחלק מרכזי של חווית היום הוא המפגש עם חברים, ושמחתי לראות אנשים שהפגישה איתם היא לצערי כמעט אף ורק בכנסים. כמו תמיד, הפסקות הקפה אינן מספיק ארוכות. והיו גם הרצאות מעניינות (וגם מעניינות פחות). אבקש סליחה אם יש קורא שמצפה שאדווח על כל אלה – הפעם אני מקווה שמישהו אחר יעשה זאת במקומי. (אפשר לקרוא את
כל המאמרים דרך אתר הכנס, ובקרוב אני מניח שגם המצגות, ואפילו ההקלטות, יהיו באתר.) כפי שציינתי פעמים רבות בעבר, אינני איש מחקר, ולכן, למרות שאני מתעניין מאד ברבים מהנושאים שהוצגו, לרוב אינני מרגיש את עצמי בקיא לבקר את המחקרים שהוצגו. ובכל זאת, על הרצאה אחת אני חש צורך לדווח.
שני חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן הציגו את המחקר שלהם שעסק ב-"
טיוב נטיות חשיבה אינטלקטואליות בסביבת למידה מתוקשבת". המחקר שלהם בדק כמעט 300 סטודנטים בקורסים מתוקשבים באקדמיה, גם סינכרוניים וגם א-סינכרוניים. החוקרים גילו ש:
קיימת השפעה סטטיסטית מובהקת של הלמידה בסביבה מתוקשבת על טיוב נטיות חשיבה אינטלקטואליות בכל שבעת המדדים של נטיות החשיבה. השפעה זו ניכרת במרבית המאפיינים של הסטודנטים ובחלק גדול של המרכיבים הפדגוגיים והיישומים הטכנולוגיים בקורסים המתוקשבים, בדרגות עוצמה חיוביות שונות על כל שבע נטיות החשיבה.
מסקנות המחקר מראות, כי למידה בסביבה מתוקשבת ברשת תורמת לטיוב נטיות של החשיבה, ובכך מקדמת דפוסי חשיבה והתנהגות אינטלקטואליים.
נדמה לי שבזמן הצגת המחקר נוכחו באולם בערך 30 מאזינים. הכרתי לא מעטים מהם – מדובר באנשים בעלי נסיון של שנים רבות בתקשוב החינוכי. אני חושב שאני יכול לכתוב בשם כולם שתוצאות המחקר הזה פשוט הדהימו אותנו. שיהיה ברור – אף אחד לא ישמח יותר מאיתנו לקבל הוכחות מחקריות בנוגע ליעילותה ולכדאיותה של הלמידה המתוקשבת. זאת ועוד: אנחנו משוכנעים שהוכחות כאלו אכן יגיעו. אבל תוך כדי האזנה להרצאה על המחקר היתה תחושה שהנתונים שמציגים לנו הם פשוט "too good to be true". למען האמת, חששתי שאולי מישהו מהתל בי, ושנפלתי קורבן של תכנית כמו "פספוסים", ושמצלמה נסתרת מקליטה את ההתלהבות שלי, רק על מנת שמאוחר יותר ישדרו את זה כדי להראות שנפלתי בפח.
לפני חודש
התייחסתי כאן לדבריו של גבי סלומון שטען שהספרות המחקרית מראה ש:
הקשר בין הישגים לימודיים למחשוב הוא אפסי, ולעתים אפילו שלילי
ואם כך, אני בעצם צריך לצהול על כך ששני חוקרים ישראליים מגלים קשר חיובי מובהק. אולי התגובה הצוננת שלי מעידה על יצר של הרס עצמי, יצר שגורם לי להתייחס בספקנות לבשורה כל כך משמחת במקום מיד לרוץ ולספר לחברה.
בלילה, אחרי הכנס, קראתי את המאמר שמופיע בספר הכנס. רבים מהמקורות בביבליוגרפיה מוכרים לי. לרוב מדובר בהתייחסויות תיאורטיות ללמידה המתוקשבת, ולמען האמת, הרגשתי שיותר מאשר תוצאות המחקר מראות מה שממש קורה בשטח, הן משקפות מה שאנחנו מאמינים שצריך לקרות. גם אם אני חושב שאפשר לפרש רבים מהמחקרים שגבי סלומון מזכיר בצורה שכן מוצא ערך בלמידה המתוקשבת, וגם אם אני טוען שאפשר למצוא מחקרים אחרים שמצביעים על קשר חיובי, עלי להודות שאין הרבה עדות מחקרית שמצביעה על הקשר החיובי הזה. והנה, זכינו אתמול למחקר ממש פורץ דרך, מחקר שמוצא קורלציה מאד חיובית בין הלמידה המתוקשבות לבין פיתוח החשיבה האינטלקטואלית, ואפילו עושה זאת תוך אזכור של מילות קוד חשובות כמו "הוראה קונסטרוקטיביסטית מכוונת לומד".
כאשר בלילה קראתי את המאמר התעכבתי ב-"דיון", שם קראתי:
תוצאות המחקר הכמותי והאיכותי מראות, כי למאפיינים אישיים כגן: ניסיון וידע במחשבים ואינטרנט, רמת השכלה אקדמית וגיל מעל 25, יש השפעה קרדינאלית על טיובן של מרבית נטיות החשיבה. לתפיסת הסטודנטים את הלמידה בסביבה המתוקשבת קיימת השפעה משמעותית על טיוב נטיות החשיבה. משתנים כמו: נוחות, הנאה, עניין, אתגר וחדשנות - נמצאו כבעלי השפעה על טיוב נטיות החשיבה של הסטודנטים. כמו כן, השתתפות אקטיבית בפעילויות ומטלות בקורס המתוקשב נמצאה גם כן כתורמת לטיוב נטיות החשיבה.
הרהרתי אם אולי במקרה הזה המילה "קרדינאלית" היא מילה קצת חלשה מדי כאן. אם ניקח אנשים שיודעים לשחות בבריכת שחייה ונביא אותם לים, סביר להניח שהם יידעו לשחות גם שם. אולי השרירים שלהם יתחזקו בגלל התנאים הייחודיים של הים, אבל לא נטען שהים פיתח אצלם את מיומנויות השחייה. ליכולת השחייה, עוד לפני הקפיצה לים, היתה השפעה "קרדינאלית" על התוצאות. נדמה לי שהחוקרים במחקר הזה זכו לחקור סטודנטים בעלי נתוני פתיחה מצויינים. סביר להניח שהסטודנטים האלה היו מצליחים ללמוד בצורה מיטבית בכל סביבה – אם פנים אל פנים ואם מתוקשבת. בגלל זה, במקרה הזה לא נראה לי מוצדק להסיק שדווקא לסביבה היתה השפעה כל כך חיובית. אבל כזכור, אינני איש מחקר.
תוויות: דיווחים, כנסים
לא הייתי נוכח בהרצאה זו ועדיין לא קראתי את המאמר, אבל גם לי הקפיצה למסקנה המתוארת נראית די תמוהה, בלשון המעטה. כדי לבדוק את השפעת המרכיב המתוקשב היה צריך לבדוק את הממצאים מול ממצאים בקבוצת ביקורת דומה מבחינת מאפייניה וכך לבודד את המרכיב של התקשוב ולבדוק אם אכן יש לו השפעה.
נשלח ע"י:
יורם אורעד | 13 פברואר, 2010 10:54
אכן במאמר לא מוזכרת קבוצת ביקורת ובדוד מרכיב התקשוב. במקרה כזה קשה לטעון שזו קבוצה מייצגת וכי למרכיב התקשוב יש את ההשפעה שמייחסים לו.
נשלח ע"י:
Unknown | 14 פברואר, 2010 07:36
הי יענקל,
קורא אותך קבוע (למרות שלרוב בפרצים ואיחורים) ואם בצ'ייס לא היית מוקף במעריצים בכל פעם שהייתי ברדיוס 10 מטר ומטה ממך אולי הייתי מצליח להחליף כמה מילים :)
לגבי ההרצאה/מצגת המדוברת, אני חושב שהרבה מהקהל הרגיש מרומה בסופה, ואתה משתמש כאן בלשון מאוד דיפלומטית. עוד לא התפניתי עד הרגע לקרוא את המאמר שמאחורי המצגת, אבל העובדה שלא היתה שום קבוצת ביקורת או נתונים מקובלים היסטוריים להשוואת תוצאות מבחני הבקרה אומרת "דרשני" משמעותי. לא ברור לי מה משמעות המחקר ללא נקודת ייחוס, מלבד אם מימנו אותו מפיצי Highlearn או משהו.
(למען הסר ספק - אין לי הבנה מקצועית לכאן או לכאן על עדיפות למידה פרונטלית מול חווייתית מול מתוקשרת סינכרונית מול למידה עצמית א-סינכרונית, אבל מנסיון חיי ומהמעט שאני קורא על שיטות לימוד לא שגרתיות בעולם, אני חושב שיש חסרונות בולטים ללמידה מתוקשבת או א-סינכרונית ויתרונות לא ברורים מספיק כדי לשפוט אותם לכאן או לכאן).
לבסוף רציתי לציין שלמרות שצוין בפוסט כי אתה לא טוען להיות חוקר, אני חושב שאתה עושה הרבה יותר מחקר אגרגטיבי ופרשנות קולעת בלי להרגיש את זה וגורם לעוד אנשים לחשוב. רוב המורים שלי ב-15 שנות לימוד לא גרמו לאנשים לחשוב. אני חשבתי כי כזה אני, הבאתי את זה מהבית, אבל לצערי לא כל חברי לכיתות השונות לא היו כאלה ברי מזל. בבית הספר מצפים מהתלמידים יבינו לבד איך ללמוד, למרות שלא מצפים מהם ללמוד לבד קריאה או אלגברה. גם במוסדות השכלה גבוהה לא מלמדים סטודנטים איך ללמוד, אולי כי "בי"ס היה צריך לדאוג לזה". ממש דארויניזם השכלתי. אני מחפש לאחרונה מה עושים נגד זה.
נשלח ע"י:
Ira | 18 פברואר, 2010 16:18