היד הארוכה (מאד) של הרשת
תוויות: גלישה בטוחה, הרהורים
והנה, לקראת היום הלאומי, וכאילו להזכיר לנו שאסור להרדם על המשמר, נחשפת פרשה של פדופיל שיצר קשר עם "אלף קורבנות", ילדות בנות 8-15. אין ספק שמדובר במקרה מדאיג. אינני מתכוון להמעיט בחשיבות הנושא. אבל.
העיתון "ישראל היום" של הבקר מקדיש שני עמודים לפרשה. יש, כמובן, דיווח על הפרשה עצמה, בו אנחנו קוראים שהחשוד יצר קשר עם יותר מ-1000 ילדות, אם כי לעת עתה הוא חשוד שאנס שלוש – סימן אולי שבנות רבות דווקא מודעות לסכנות ונזהרות בפניהן. אבל הדיווח הזה ממלא רק חלק מעמוד אחד, ולכן יש גם כתבה תחת הכותרת "ברשת, אין מקום בטוח". קשה לא להרגיש שהכתבה הזאת נוצרה כאשר העורך פנה לכתב ואמר לו שהוא זקוק לעוד 200 מילים. כצפוי, הכתבה מזהירה שהאינטרנט מלא בפדופילים פעילים, אבל אנחנו גם קוראים ש-"הטלפונים הסלולאריים מהווים כיום סכנה", וגם שרק חינוך נכון יכול לפתור את הבעיה. בקיצור, אפשר להתרשם שהכתבה הסתמית הזאת קיימת על מנת ליצור מקום לכותרת הצעקנית.
אבל נשאר עוד מקום בשני העמודים, ולכן בצד שמאל של כל אחד משני העמודים מופיע טור עם הכותרת "סכנה ברשת":
ארבעה סיפורים מופיעים בשני הטורים האלה – אחד על לכידת סוטה מין - ברחוב, אחד על אדם עם היסטוריה של עבירות פדופיליה שנעצר על מעשה מגונה, אחד על החשד שתלמידה הותקפה מינית על ידי מספר תלמידים, ואחד על מעצב אופנה החשוד באונס צעירה. כל הסיפורים האלה מדאיגים. אבל מעניין שאף אחד מהם איננו קשור לאינטרנט. הרי אם נכון, כפי שכתוב בכותרת האחרת, ש-"ברשת, אין מקום בטוח", אולי היה נכון למסור את הדיווחים האלה תחת כותרת נוסח "ברחוב, אין מקום בטוח", או "בחוץ, אין במקום בטוח". אבל לרשת יש, כנראה, משיכה מיוחדת. אינני ממעיט בחומרה של הסיפור שהתפרסם עכשיו על הפדופיל שפעל באינטרנט, אבל מדאיג ככל שיהיה, הסיפורים האחרים האלה מדאיגים לא פחות. וכזכור הם מופיעים תחת הכותרת "סכנה ברשת", למרות שהם אינם קשורים בכלל לאינטרנט. נוצר הרושם שעל אף העובדה שבאינטרנט "אין מקום בטוח", יש בכל זאת משהו בטוח לגביו – עיתונאים ימשיכו להעזר בו כדי להפחיד אותנו ולגרום לנו לקרוא את העיתון.
ורק כדי להוסיף ביקורת על ביקורת לגבי מה שנכתב באותה כתבה שהזכרת, ברצוני להתייחס לציטוט הבא מתוך הכתבה - "...וגם שרק חינוך נכון יכול לפתור את הבעיה." ומהו החינוך הנכון? - האם התייחסות מיסטית ובלתי רציונאלית לאינטרנט נכללת בו? החינוך הראוי (בעיני) נוגע גם להתייחסות שפויה ולא מיסטית לעניינים שונים וגם לאינטרט, במקרה זה. הנאמר בכתבה בציטטה זו יש בו כדי לחזק התייחסויות מיסטיות, לא רציונאליות לעניינים שונים, במקרה זה לאינטרנט. זה איננו שונה מההתייחסות המיסטית לקברי צדיקים למיניהם, שהם נחלת אנשים מסויימים (ורבים) במקומותינו.
נשלח ע"י:
יורם אורעד | 13 פברואר, 2010 11:27