כריס דאסון כותב שבנו הקטן הלשין על אחיו הגדול:
דאסון מנצל את הקריאה הזאת כדי להרהר טיפה על הנוף המידעי שבו אנחנו נמצאים היום, ועל הדרך שבה הנוף הזה צריך להשפיע על החינוך.
לפי דאסון, היה לו ברור שהקריאה של בנו, בן ה-7, נאמרה בציפייה שהנה, האח שלו נתפס על חם, ושהוא יקבל עונש על כך שהוא העתיק. וזה מסביר למה נפלו פניו כאשר דאסון הסביר לו שלגיטימי לחפש תשובות לשאלות ברשת. דאסון מהרהר שמשום מה הבן שלו הבין שחיפוש מידע בגוגל הוא סוג של רמאות. עם זאת, הוא מדגיש שאפילו אם החיפוש ברשת לגיטימי ...:
Obviously, there are things that we should all be able to do without consulting the search engine of our choice.
אילו דברים? דאסון מציין, למשל, את היכולת לערוך חישובים מתמטיים בסיסיים (ולא רק בסיסיים), והיכולת לכתוב חיבור מבלי להעתיק אותו. אבל מול אלה הוא מדגיש גם שיש דברים שמנוע חיפוש יכול לעשות טוב יותר, ובצורה יעילה יותר, מאשר החיפוש בספר:
Why is it less valid to Google “Major battles in California during the Mexican-American war” than to flip through pages looking for the paragraph that describes the Battle of Monterey or the Battle of Santa Clara? Savvy use of the Internet should allow students to quickly access facts and information and get on to the important questions that tap their higher-order thinking skills....
דבריו של דאסון הזכירו לי
משהו שקרל פיש כתב לפני בערך שבוע. כדי לעזור לבת שלו בפרויקט שלה לבית הספר פיש הפיץ שאלון (ב-Google Docs) וביקש מקוראיו לענות עליו. מפני שפיש הוא אישיות מוכרת מאד בבלוגוספירה החינוכית, המספר הגדול של תגובות שהוא קיבל (בערך 300) איננו מפתיע. אבל פיש איננו מתעניין במספר, אלא בקלות שבה המידע שהוא ביקש זרם אליו. בדומה להרהור של דאסון, הוא מציין עד כמה הנוף המידעי של היום שונה מזה שלתוכו הוא גדל, ומדגיש שהמציאות החדשה הזאת דורשת התייחסות חינוכית חדשה:
While I certainly still need to do a lot of thinking about how best to utilize this capability in meaningful ways, I think we all as educators need to be constantly asking ourselves the question, "What can we do now (that is relevant and meaningful for students) that we couldn't do before?"
אין חדש בדבריהם של דאסון ושל פיש. רבים כבר כתבו דברים דומים. אבל לפעמים ניסוח קולע מהווה סיבה מוצדקת לצטט ולהעביר הלאה. ויש עוד סיבה שמדרבן את הציטוט. גם אם השאלה שפיש שואל מוכרת היטב, המורים של בנו בן ה-7 של דאסון כנראה עדיין אינם שואלים אותה. במקום זה הם משדרים לתלמידיהם שהעולם לא השתנה, ושהכלים של היום – כלים שבעיני דאסון ופיש מסוגלים לעזור לתלמידים לפלס לעצמם דרך למידע – אינם ראויים לשימוש. אם ילד בן 7 כבר למד שיש משהו לא בסדר בחיפוש תשובות באינטרנט, המלאכה החינוכית שמחכה למוריו העתידים רבה מאד.
תוויות: מידענות
אהבתי כל מילה שכתבת, לצערי אתה צודק בהחלט, בעניין ההוראה לתלמידים, הבעיה שעדיין אנו נמצאים במצב שדור העבר, מי שעדיין לא רואה את הערך בכלי שיצרנו - האינטרנט, מלמד את דור העתיד, אני מאמינה שמגמה זו תשתנה ככל שיותר מורים צעירים, ילידי שנות התשעים והלאה יכנסו למערכת החינוך
נשלח ע"י:
אנונימי | 21 מרץ, 2010 14:57