« לדף הראשי | כן לחזור ליסודות! » | באיחור של חודש ... שלום, ובתקווה להתראות » | היכן ילד צעיר "לומד" דבר כזה? » | לטפל בבעיה בשיתוף » | יש אפשרויות אחרות » | קצת פרופורציה לא מזיקה » | קשה לא להנציח את הפער » | במקרה הזה, איחור של חודש בכלל לא משנה » | קצת חשיבה ביקורתית לא היתה מזיקה » | האם יישאר בכלל משהו ללמד? » 

יום שלישי, 30 במרץ 2010 

מה שטוב לתלמידינו ...

דרך הבלוג של ג'ון קונל הגעתי למאמרון חשוב של ג'ינה מינקס. לפני שבוע מינקס השתתפה בכנס Learning Solutions שנערך באורלנדו שבפלורידה. הכנס עסק בשימוש בטכנולוגיות בלמידה בחברות מסחריות (הכוונה היא כנראה ל-eTraining), התחום שבו מינקס עובדת. בנוסף לעבודה שלה, אחרי מספר התפתחויות בחייה היא חזרה ללימודים, והיום היא לומדת, באופן מקוון, לקראת תואר שני באוניברסיטה בפלורידה. הכנס כנראה חידד עבורה את הפער בין לימודיה האקדמאיים לבין העבודה המעשית שלה.

בבלוג שלה מינקס כותבת על אחת מהרצאות המפתח של הכנס שמאד הרגיזה אותה. היא כותבת שההרצאה של לאונרד ברודי, יזם טכנולוגי קנדי מאד מוצלח, היתה מלאה בטיעונים שטחיים למדי. מינקס מציינת כמה מאלה – שאי אפשר לחזות את העתיד, שלכל תושבי כדור הארץ יש גישה לאינטרנט, שהילדים של היום חכמים יותר, באופן גנטי, מאשר דורות קודמים, ועוד. היא כותבת:
I think as learning professionals we should be alarmed when someone walks in and spouts so much unsubstantiated drivel as if it were fact. I’ll go even further: I think as learning professionals in this time, in the middle of the seismic shifts that are going on, it is our responsibility to point out the recklessness of these sorts of claims.
דבריה של מינקס דומים לדברים שגרי סטייגר מרבה לכתוב – שמשום מה אנשי חינוך מבטלים את עצמם מול אנשי עסקים שמנצלים את ההזמנה להרצות כדי להשמיע הכללות פופוליסטיות זולות. סטייגר מתקומם על כך שבמקום להסתמך על מידע מחקרי או על הידע המקצועי שמצטבר אצל אנשי חינוך, דווקא אנשי עסקים מוזמנים להרצאות בכנסים חינוכיים, כאילו העובדה שהם הצליחו להתעשר הופך אותם למביני עניין בחינוך. מינקס מחדדת את הבעיה הזאת. היא מציינת ש:
It's almost like this guy took a bunch of pop-culture buzz words and threw them all together because he didn’t know anything about education.
כאחד שמופיע מדי פעם בכנסים אני מודע מאד לנטייה של מי שעומד מול המיקרופון לדבר בהכללות. למען האמת, לעתים קרובות זה גם מה הקהל רוצה. מי שמאזין להרצאות בכנסים בדרך כלל איננו מעוניין בהרצאות מעמיקות שסוקרות מחקרים – דברים כאלה אפשר לקרוא בשקט, בבית. הקהל בדרך כלל רוצה הצגה מעניינת, וקליטה, של כמה רעיונות כלליים. אבל אפשר להכין הרצאה מעניינת שאיננה שטחית ומלאה באמירות זולות. לא מזיק, למשל, להביא דברים בשם אומרם, ולכוון את הקהל למקורות להעשרה. ואם מבססים הרצאה שלמה על ספרות פופולארית, כדאי לזכור שאנשי חינוך רבים כבר קראו את אותם הספרים, ומצפים ליותר מאשר חזרה על הכללות שהם כבר מכירים.

מינקס מזהירה שהנטייה שלנו, אנשי החינוך, ללכת שולל אחר הרצאות כאלה עשויה לעלות לנו ביוקר. היא חוששת שניתפס בפתרונות זולים, קלים, ומוטעים:
I want to use social media to effectively solve problems. Because of that, I’m not interested in half-truths and forgetting about doing the hard work to analyze problems.
אם אנחנו רואים בפיתוח היכולת לאתר ולהעריך מידע אצל התלמידים שלנו כאחת המטרות המרכזיות שלנו כמחנכים בעידן הדיגיטאלי, לא יזיק שאנחנו ניישם את זה גם על עצמנו.

תוויות: ,

בעיה נוספת שקשורה לכתוב כאן ולזלזול באנשי חינוך היא הזמנה של אנשים רבים מתחום העסקים דווקא להרצות באותם כנסים של אנשי חינוך. אותם מכובדים זורקים לחלל האוייר מילים כמו טוויטר, פייסבוק או בלה-בלה אחר- בתקווה להשמע לא מובנים ומתוחכמים- וכדי למסך את העובדה שאינם בדיוק מבינים בתחום החינוך- או..האם יש פה משהו בכלל להבין? הגישה השנייה, כפי שמצויין כאן, היא להזמין אנשי אקדמיה המציגים בתבליטים ערב-רב של עובדות מחקריות במספרים האמורים את שומעיהם והמשעממים את שומעיהם עד מוות- למרות כותרות מפוצצות הצמודות לשמותיהם. יתכן שהבעיה נובעת מתפיסה של התנשאות כלפי תחום החינוך לעומת עולם העסקים והעולם האקדמי- תפיסה שבה מצטיירים מורים ואנשי חינוך ברמה של ביצוע חדגוני של תוכנית לימודים זו או אחרת והתמודדות עם בעיות משמעת- לעומת עולם העסקים המודרני והיצירתי...(רגע, אולי יש בזה משהו..). אינני סבורה שכפי שאומרת מינקס, אנשי החינוך ילכו שולל אחר באמירות הריקות והשטחיות שנאמרות בכנסים אלה, אלא שהם יצביעו ברגליים- מתוך חוסר עניין בנאמר המנותק מהעולם שבו הם חיים את חייהם המקצועיים. נראה כי אין צורך לחשוש מחוסר הפעלת יכולת הערכת המידע בעניין זה- נראה לי שצריכת המידע הזה אינה נחלתם של רוב אנשי החינוך שיפעילו מסננים כבר בשלב זה.

אירוניה במיטבה-
לקרוא את קריאתך בבלוג, המבוסס על יישום מסחרי לעילא ולעילא...
מה יותר "זול, קל ומוטעה" מזה...
מסיבות אלה (וגם אחרות), מדיר את רגלי בשנים האחרונות מכנסים העוסקים בתחום התקשוב החינוכי.
חג שמח לך ג'יי.
אלישע

הוסף תגובה
מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates