מצטער, אבל לא כך משכנעים אותי
תוויות: ילידים, שימוש בבתי ספר
אבל די עם ההקדמות – אם יש על מה לכתוב, עדיף פשוט לגשת ישירות לנושא מאשר לבזבז עוד מילים על הסברים לא נחוצים בעניין השבועיים השקטים שפקדו את הבלוג הזה.
לפני שבועיים זכיתי להשתתף ביום עיון של חברת אפל בנושא השימוש במחשבי מקינטוש ומכשירי iPod Touch בסביבות חינוכיות. מפני שמעט מאד ישראלים השתמשו אז במחשבי מקינטוש בחינוך, לפני יותר מעשור חציתי את הקווים ועזבתי את המקינטוש לטובת מחשב עם מערכת הפעלה של חלונות. אותם ימים היו עדיין ימים של Windows 3.11, והמעבר היה די קשה. אבל בעשור האחרון סביבת החלונות השתפרה פלאים, והיום קשה לי להגיד שאני חש הבדל משמעותי בין מערכות ההפעלה. ובכל זאת, אם מזמינים אותי ליום עיון עם מקינטושים, מי אני שאסרב.
יום העיון התחלק לארבעה חלקים – הרצאת פתיחה, סדנה עם הדרכה בשימוש בכמה יישומי מקינטוש, ארוחת צהריים, ועוד סדנה עם המחשבים. התחייבויות קודמות מנעו ממני להשאר עד הסוף, ולכן לא נוכחתי בסדנה האחרונה, אם כי זכיתי בדיווח ממספר ידידים.
איך היה? ארוחת הצהריים היתה מצויינת – אפילו עבור צמחוני כמוני (ואוכלי הבשר כנראה נהנו עוד יותר). הבעיה היא שבדרך כלל המדד של יום עיון חינוכי מוצלח איננו איכות האוכל, ובמקרה של יום העיון הזה נדמה לי שהאוכל היה נקודת השיא. המשתתפים (בערך 60 מאיתנו) חולקו לשלוש קבוצות בשביל הסדנאות שבהן נחשפנו לפלאי המקינטוש. אין ספק שמדובר במחשב שקל מאד לשימוש, מחשב שכפי שהדגישו המארחים, כל יישומיו מדברים אלה עם אלה. אבל משום מה המארגנים חשבו שהדרך להרשים אותנו היתה להדריך אותנו בשימוש במספר היבטים של iPhoto. אמנם הדגישו שוב ושוב שהיישום הזה יכול להיות שימושי מאד בכיתה, וגם שקל וכייף להשתמש בו, אבל נדמה לי שבכך הסתיים הדגש על הערך החינוכי של הכלי. אישית, אינני דורש שכל פעילות "חינוכית" עם המחשב תהיה קשורה לתכנית הלימודים או לתכנים לימודיים ברורים, אבל בסדנה הזאת אפילו לא ניסו לקשר בין הכלי לבין תכנים לימודיים. גילינו שאפשר לצלם ולערוך צילומים (או ליתר דיוק, לעבד אותם בעזרת תבניות מוכנות) בצורות ובסגנונות רבים, אבל אם היה לזה היבט חינוכי, לא מצאתי אותו. בנוסף, על אף העובדה שהיכולות של המקינטוש שהוצגו לנו בהחלט הרשימו, היום אפשר להשיג תוצאות דומות מאד באמצעות מחשבים עם מערכת הפעלה של חלונות, גם בלי מאמץ רב או מורכב מדי.
(זה אולי המקום לציין שיש אמנם יתרון גדול בקלות של שימוש, אבל הקלות הזאת איננה בהכרח ברכה. הרי כאשר הדגישו שוב ושוב שמדובר במחשב קל ביותר לשימוש נוצר הרושם שמדובר במכשיר פלאי ושלא כדאי לשאול שאלות לגבי כיצד הוא פועל. אבל בסביבה החינוכית השאלה של "כיצד זה פועל" היא דווקא שאלה מאד לגיטימית. הנסיון לגלות כיצד משהו פעול הוא חלק חשוב מאד של הלמידה. אינני טוען כאן שכל תלמיד שמשתמש במחשב חייב להבין כיצד פועל המכשיר שמולו הוא עובד, או שבמחשבים מבוססי חלונות התלמיד דווקא כן מבין מה שמתרחש בתוכו טוב יותר מאשר במקינטוש, אבל אינני משוכנע שפשטות השימוש היא בהכרח יתרון בסביבה הלימודית.)
יום העיון היה, כמובן, אירוע שיווקי. חברת אפל מעוניינת לחדור לתוך השוק החינוכי בארץ, ומטרת היום היתה לעניין מספר אנשי חינוך בישראל במחשבי מקינטוש (ומכשירי iPod). אין שום פסול בכך (ואם התוצאה היא ארוחה טעימה, זה אפילו מבורך). אבל לא ברור למה המשווקים של אפל חשבו שחשיפה לשימוש החוויתי ב-iPhoto ללא כל קשר לתכנים חינוכיים תשכנע אותנו שאנחנו זקוקים דווקא למחשבים האלה. מצד שני, ביום קצר, לא ברור אם אפשר היה לעשות הרבה יותר.
מה שכן אפשר היה לעשות היה לרכז את כולנו במשך השעה הראשונה של היום ולהרצות לנו על ילידים דיגיטאליים ועל כך שסגנון הלמידה של בני הנוער של היום שונה מזה של אלה שלא גדלו עם העכבר ביד. הרי אם נבין את זה, נבין למה אנחנו צריכים מקינטושים בכיתה. אבל מה לעשות, והרוב הגדול של הנוכחים ביום העיון מכיר את התחום של התקשוב החינוכי, ויודע שהיליד הדיגיטאלי שלומד אחרת איננו אלא מיתוס. אני מניח שהיה ברור לכולנו שמדובר במבצע שיווקי ולא בנסיון למסור מידע אקדמי אודות התקשוב החינוכי, ובכל זאת, השמעת קלישאות כמו אלה ששמענו בוודאי לא סייעו לשכנע אותנו שצריכים להכניס מחשבי מקינטוש לתוך בתי הספר. כמובן שהמבצע השיווקי הזה לא היה שונה באופן מהותי מנסיונות שיווק של חברות אחרות (אם כי נדמה לי שהוא היה גדול וראוותני יותר). בסופו של דבר, מפני שאין לי קשרים ישירים לבתי ספר, וגם לא לגורמים שרוכשים ציוד לבתי הספר, אני אינני קהל היעד של השיווק, ולכן חברת אפל בוודאי איננה צריכה להקשיב לביקורת שלי. ובכל זאת, העצה שלי די פשוטה: אם רוצים לחדור לשוק החינוכי באמצעות ימי חשיפה כאלה, רצוי להצניע את ההמחשות הנוצצות ואת האמירות ה"חינוכיות" המפוקפקות, ולהדגיש הרבה יותר את התוכן הלימודי האמיתי.
לדעתי קלות שימוש היא מנוונת ולא רק לא חינוכית. אני מהדור הזה שגדל יחד עם המחשב (כלומר המחשבים גדלו איתנו) וכל אלו סביבי שהם אורייני מחשב אמיתיים - כלומר לא רק יודעים ללחוץ על העכבר, אלא ממש מבינים "איך המחשב חושב" ואיך להתמודד איתו ולא לפחד כשהוא מציג הודעת שגיאה, כולם רכשו את הגישה למחשב מהימים בהם נאלצו להקליד קוד או לבדוק מגעים אפילו כדי להעלות משחק פשוט.
מה גם שבמחיר של מקינטוש נוצץ אחד אפשר לקנות הרבה ציוד מספק ביותר.
אני שמחה שאפל והגנים הסגורים והנעולים (והיקרים) שלה פחות פופולאריים בארץ מאשר בארה"ב, למרות האייפון והאייפד.
נשלח ע"י:
ולנסיה | 12 יוני, 2010 10:51
ג'יי
לצערי אתה לא משקף את "האדם" הסביר (אם יש כזה) במלחמת השווק של טכנולוגיה לצורכי חינוך.
לשמחתי אתה ממשיך לכתוב (למרות הפיתוי) ולשתף אותנו בתובנות ובמקורות ועל כך תבורך.
אפל ואחרים מוכרים את מה שיש עד היום בצורה מוכחת: "פוטנציאל" לתרומה בחינוך! ולמחנכים נותרת משימה קטנה (בגודל של עולם ומלואו) למצוא את הדרך למימוש אותו פוטנציאל.
גם אם מחר יתרום גביר אלמוני מחשבים (ניידים, נייחים, נטבוקים, איפד ו...) לכל תלמידי ישראל פני החינוך לא ישתנו.
ללא פדגוגיה חדשה מבנים ארגונים חדשים ותוכן העושה שימוש בפוטנציאל התפתחות התקשוב ממשיכה ותמשיך להיות מותנית בקצב ההתפתחות של המורים ויכולתם לממש עוד ועוד אחוזים בודדים של הפוטנציאל.
בארה"ב מתחילים להבין זאת, אנחנו כנראה נבין זאת מהר יותר...
נשלח ע"י:
Unknown | 14 יוני, 2010 16:13
"אבל אינני משוכנע שפשטות השימוש היא בהכרח יתרון בסביבה הלימודית."
המחשב משמש גם כללי עזר להוראה ולמידה של מקצועות אחרים ולא רק כמרכז הלמידה.
נשלח ע"י:
אנונימי | 19 יוני, 2010 14:53
היתרון העיקרי של קלות השימוש הוא ההתמקדות בתכנים , ולא בטכניקה שגם כך משתנה עם התקדמות הטכנולוגיה ,
השימושיות היא תחום דעת חדש והוא מתיחס לא רק לגדג'טים אלה גם לתוכנות רהיטים מוצרי חשמל או כל מוצר אחר . העליה של תחום זה מושפעת בין השאר מחברת אפל והצלחתה בתחום.
נשלח ע"י:
וירלומי | 27 יוני, 2010 08:42