איך שגלגל לא כל כך מסתובב
תוויות: ילידים, רשתות חברתיות
Let me repeat that - there is absolutely, positively no reason for any middle school student to be a part of a social networking site! None.
«
לדף הראשי | עדיין בראש הרשימה
»
יום ראשון, 9 במאי 2010
אנתוני אורסיני הוא המנהל של חטיבת הביניים על שם בנימין פרנקלין בעיר רידג'ווד שבמדינת ניו ג'רסי. לפני כשבוע וחצי הוא שלח מכתב (בדואר אלקטרוני) להורי כל תלמידיו בו הוא מבקש לגייס את עזרת ההורים למנוע מילדיהם להשתתף רשתות חברתיות אינטרנטיות. המכתב התפרסם, בין היתר, באתר של תחנת טלוויזיה בניו יורק, ולכן אנחנו יכולים לדעת שאורסיני כתב:
It is time for every single member of the BF Community to take a stand! There is absolutely no reason for any middle school student to be a part of a social networking site!
נחשפתי למכתב המדהים הזה דרך הבלוג של אירא סוקול. על פי רוב סוקול מאד שקול בדבריו, אבל המכתב של אורסיני הצליח להרגיז אותו, וכותרת המאמרון שלו מבטאת זאת: Anthony Orsini, Please Shut Up. אבל הכותרת הבוטה הזאת איננה נובעת רק מהרצון להגיד למנהל בית ספר שהוא מדבר שטויות. סוקול מסביר שרשתות חברתיות הן אמצעי התקשורת המועדף על בני הנוער היום, ולכן:
I'm just asking that you taste your own medicine. That you stop communicating in your preferred way. Stop talking, stop writing, stop reading, stop all those conversations you have in the school corridors, at restaurants, on the phone, at the market.
דבריו של אורסיני הזכירו לי כתבה מלפני 12 שנה על מפקח במחוז בדרום קליפורניה, אל מייארס (Al Mijares), שהתבטא בצורה דומה. כמובן שאז לא היה Facebook, אבל היה לו ברור שהאינטרנט והלמידה הבית ספרית היו מנוגדים זה לזו. מייארס ראה לנכון לחסום כמעט כל דבר אפשרי באינטרנט. הוא הסביר:
Kids should not be using computers for fun. Kids should be focused on their task. That task is to be educated not entertained.
אבל קל מדי לצחוק, ולטעון שתמיד יהיו אנשים שלא מבינים שהעולם של היום איננו אותו עולם של אתמול. בכל זאת הדברים קצת יותר מורכבים. בתגובות למאמרון של סוקול הורה לילד שלומד בבית הספר של אורסיני מביע התנגדות לגישה שלו, אבל מדגיש שלדעתו מדובר במנהל טוב שמנסה לטפל בבעיות חמורות של בריוניות ברשת. ואותו הורה איננו לבד. במאמרון נוסף, שלושה ימים מאוחר יותר, סוקול כותב שמכרים שגרים ברידג'ווד כתבו לו וסיפרו שאורסיני הוא אדם טוב שנקלע מצב בלתי-אפשרי. לאור הדברים האלה סוקול מנסה לגלות יותר הבנה כלפי המנהל – אבל בכל זאת, קשה לו. הרי אם המצב בבית הספר נואש כפי שהוא נראה, ספק אם זה בגלל התלמידים והרשתות החברתיות שלהם בלבד. סוקול מציין, למשל, שהשיעורים שם בוודאי משעממים ביותר אם במכתב שלו להורים אורסיני כותב:
Over 90% of all homework does not require the internet, or even a computer. Do not allow them to have a computer in their room, there is no need.
אינני מכיר את המצב ברידג'ווד, וצר לי לקרוא שהאווירה בבית הספר היא עד כדי כך עכורה שהמנהל חש צורך לאמץ בפתרונות קיצוניים כמו להמליץ להורים לא לאפשר לילידיהם מחשב בחדר. ובכל זאת, די מפתיע ש-12 שנים אחרי התבטאויותיו של אל מייארס, יש עדיין מנהלים שסבורים שאינטרנט ולמידה סותרים זה את זו.
מי אני?
- אני יענקל
- אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.
תודה ג'יי על הפוסט שעורר הרבה מאוד תגובות. הצורך להיות חבר ברשת חברתית מגיע בשלב מסויים מהילדים ומן הסתם אי אפשר למנוע זאת מהם. אבל לא נוכל להתעלם מהבריונות ברשת שפולשת לחיי הילד גם מעבר לתחום של בית הספר, כמו גם לחיי המורים שלהם. לכן, אני מבינה את ההמנהל ששלח את מכתבו ממקום של מצוקה ונשאלת השאלה לגבי כמות ואיכות ההכוונה הנדרשת.
נשלח ע"י:
עינת רוזנר | 10 מאי, 2010 08:04
המצאת העפרון לפני מאות שנים,גררה בעקבותיה התנגדות עזה לחוסר המוסריות של כתיבה שניתן למחוק אותה באמצעות הכלי החדשני והשטני הזה (עפרון). לפני כמה עשרות שנים, ההתנגדות הזו הופנתה למחשבון. אף אני, כמורה צעיר לפיזיקה ומתמטיקה נחשפתי להטפות המוסר נגדו. היו אפילו שפקפקו בכישוריי להיות מורה לתחומים אלו, עקב האימוץ הנלהב שלו בהוראת פיזיקה ומתמטיקה, שחסך מיומנויות משעממות ורוטיניות מתלמידיי ואיפשר להם להתמקד בדברים מעניינים יותר. לאחר מכן, הייתה התנגדות לשימוש במעבד התמלילים, האינטנרנט והשאר היסטוריה.
מה שמפליא אותי הוא לא השמרנות אלא עד כמה אנשים נוטים לשכוח שאת מה שהביעו כלפיו התנגדות, מיאוס, פסילה ועוד ועוד, באופן נחרץ וחד משמעי, לא מזמן, הם מאמצים כיום כדבר מובן מאליו, כמו למשל אימייל. אני ממליץ למנהל הזה ולאחרים (שהם רבים) שרגע לפני שהם מנסחים הצהרות קיצוניות ינשמו עמוק, יספרו עד עשר (או יותר) ויבחנו באופן הוגן וביושר עד כמה שאפשר את מושא ההתנגדות שלהם (במקרה הזה שימוש ברשתות חברתיות), במיוחד לאור השינויים הכבירים שעובר העולם שלנו.
נשלח ע"י:
יורם אורעד | 10 מאי, 2010 13:15