« לדף הראשי | טעימות קטנות מהנעשה בכיתות » | לומדים תוך כדי? » | נסיון (קצת צולע) לחבר בין שני מאמרים שלא בהכרח קשורים » | ארבע אמירות "תקשוביות" שעליהן אשמח לוותר » | בין מיומנויות להתאמה » | רגע! זה מוכר לי! » | החידוש שבחזרה לעבר? » | נדמה לי שיש עוד סיבה » | מספר מילים על שתיקתו המתמשכת של בלוגר » | הרהורים ארוכים מדי על דיון ציבורי חשוב » 

יום שבת, 18 בספטמבר 2010 

אותי זה מעודד קצת פחות

במאמרון החדש בבלוג שלו מארק בולין מביע אופטימיות. כבר מעל שנתיים בולין כותב בלוג שבו הוא מביא עדויות ממחקרים שמראים שהטענה הנפוצה שילדים שגדלים עם האינטרנט לומדים בטבעיות עם התקשוב אינה אלא מיתוס. ולמה האופטימיות? מפני שבזמן האחרון הזמינו אותו להתראיין ברדיו בנושא הזה. אכן, אפשר היה לחשוב שכאשר מזמינים את בולין יודעים מה הוא עתיד להגיד. אבל לתכניות רדיו (וטלוויזיה) מטרות משלהן, כאשר בירור לעומק של סוגיות משמעותיות אוננו בהכרח אחת מהן. כך קורה שכאשר בולין הגיע לקדם-ראיון כדי לברר אם להביא אותו לשידור, הוא גילה שהגישה שלו איננו מה שמחפשים:
I first got a request from the CBC Radio afternoon program in Prince George but after explaining my perspective to the producer in a pre-interview she confessed that this wasn't what they were expecting and they would have to get back to me. They never did and I suspect the reason is they were looking for somebody to present the same old story about how the net generation is changing the world.
במילים אחרות, מה זה משנה שלבולין נתונים רבים שמראים שהתייחסות לגוף מדומה בשם "דור האינטרנט" איננה מועילה לקידום החינוך? העיסוק סביב הנושא הזה עושה רדיו טוב, וזה מה שחשוב.

אבל זאת לא היתה ההזמנה היחידה שהגיעה לבולין. כמה ימים לאחר מכן הוא הוזמן לתכנית אחרת והפעם, גם אחרי שידעו מה הוא עתיד להגיד, לא ביטלו את ההזמנה. אבל אז:
I was somewhat put off as I sat listening to the lead-in to my interview at 7:40 am and heard the announcer say, "Coming up, an interview with a BCIT professor who doesn't believe in technology in the classroom."
שיהיה ברור – בולין איננו מתנגד לטכנולוגיה בכיתה, ומעולם לא טען דבר כזה. אבל הרדיו חייב להציג את הדברים בשחור ולבן, בבעד ונגד. לכן, איש אקדמיה שטוען שאין ערך במונח כמו "דור האינטרנט" הופך להיות אדם שמתנגד לטכנולוגיה בכיתה.

והיה גם ראיון שלישי – ראיון שהיה אמור להיות עימות בין בולין לבין דון טפסקוט, דמות מרכזית בבניית המיתוס של דור האינטרנט. ברגע האחרון נבצר מטפסקוט להופיע, ובולין הפך למראויין היחיד. לכאורה אפשר היה, בתנאים האלה, לבדוק את עמדתו לעומק, אבל במקום זה במשך ארבע הדקות של הראיון שאלו אותו שאלות כמו "אז האם יש מקום לטכנולוגיה בכיתה?", ו-"האם הטכנולוגיה הופכת את הסטודנטים של היום לטיפשים?". ואחרי השאלות המעמיקות האלו עברו לנושא הבוער הבא בתכנית.

משום מה, בולין רואה את חצי הכוס המלאה, ושומר על האופטימיות שלו גם בסיום המאמרון. בעיניו, העובדה שמזמינים אותו לתכנית רדיו מצביע על כך שמתרחש שינוי בגישה הרווחת. אני שמח בשמחתו, אבל קשה לי למצוא מה כל כך מעודד בסיפור שהוא מספר. מהסיפור הזה אני דווקא לומד רק שהרדיו מסוגל לשדר רק לקו הפשוט והנמוך ביותר. אולי אפשר להתנחם בכך שלא שם יוכרעו השאלות החינוכיות החשובות.

תוויות:

ההצדקה היחידה שיש לדיון "האם לדור החדש יש יתרון מוכח בתחום התקשוב" היא העובדה שמתבוננים בדור הזה ומנסים להתאים את ההוראה לצרכיו.

בדרך כלל הדיון בנושא מוסט לכיוון שונה לפיו מנסים להצדיק את הכנסת הטכנולוגיה לכיתה ושם לטעמי הדיון עקר כיון שלמערכת החינוך בשלב הזה יש מעט מאוד להציע. הדיון צריך להתמקד בתקשוב מושכל seamless 

הוסף תגובה
מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates