« לדף הראשי | מה איננו טכנולוגיה? » | האם יחד תמיד יותר טוב? וממה? » | כוחה של מקלחת » | לא בדיוק "סיכום" ביניים » | גם זאת כתיבה, אבל ... » | עניין של קשר » | הכנה לאזרות טובה » | חזון אחרית הימים? » | אולי ברור היכן מתחילים, אבל ... » | לא רק סמנטיקה » 

יום ראשון, 20 במרץ 2011 

לא מדובר רק ברעיון נחמד

בסוף החודש הקודם כתבתי כאן על הדילמה שמולה הנרי ג'נקינס ניצב כאשר הוא ערך שינוי קטן בארגון קורס שהוא מלמד. במקום להכין חוברת מודפסת של פרקי הקריאה של הקורס ג'נקינס החליט להעלות את אלה לאתר הקורס, והשינוי הקטן הזה גרר אחריו מספר שאלות גדולות. ג'נקינס מסר לכיתה שהמבחן בקורס ייערך עם ספרים פתוחים, ועלתה השאלה: אם פרקי הקריאה נמצאים במחשב, האם "מבחן עם ספרים פתוחים" צריך להיות גם "מבחן עם מחשב פתוח". מכאן עלתה שאלה נוספת – אולי המבחן צריך להיות "מבחן עם אינטרנט פתוח", ואולי אפילו מבחן שיתופי שבו הסטודנטים עובדים יחד כדי להפיק תוצר מסוג אחר. הסוגיות האלו מרכזיות לשינויים שמתרחשים בחינוך היום, וג'נקינס איננו, כמובן, היחיד שמתמודד איתן.

כחודש אחרי פרסום המאמרון של ג'נקינס, גם קתי דייווידסון, שמלמדת באוניברסיטת דיוק, כתבה על נושא המבחנים, ובמיוחד על האפשרות של מבחן שיתופי. דייווידסון העירה:
Jenkins notes that that simple question, implying the possibilities of collaboration and interaction and teamwork among the students, changes the paradigm of twentieth-century learning. Once you allow students to work together towards an answer, the whole idea of standardized testing, individual achievement, bell curves, and class ranking goes out the window.
אכן, יש כאן ערעור על מוסכמות שהן ביסוד החינוך, והדרך שבה נהוג להעריך הישגים לימודיים. אבל המשפטים של דייווידסון נקראים כמניפסט, כהבעת תקווה, ולא כתכנית ישימה. דייווידסון ידעה זאת, והחליטה שעליה לא רק לדבר, אלא גם לעשות. היא החליטה שמבחן אמצע הקורס בשני קורסים שהיא מלמדת יהיה מבחן שיתופי. היא נתנה לסטודנטים (כ-15 בכל קורס) שלושה ימים לכתוב ולערוך חיבור שיתמודד באופן קוהרנטי עם הנושאים שנלמדו בקורס.

דיווידסון מתארת חלק מהתהליך שהסטודנטים עברו, ואין ספק שמדובר באתגר מרתק:
The previous three days had seen ferocious activity, debates so smart and candid they made my eyes smart, discussions so real and urgent I knew these students would never forget this experience. They had written thousands -- thousands -- of words in answer to my innovation challenge to write and answer their own exam question, to debate it on Google docs, and then come up with a coherent, logical, synthesizing, overview essay that they felt comfortable blogging to a public site.... But sixteen students co-writing a coherent essay on a Google Doc. That's quite a challenge.
עם זאת, רגעים לפני המועד האחרון להגשת המבחנים היא היתה רחוקה מלהיות בטוחה שהסטודנטים יצליחו, או אם מבחן שיתופי בכלל היה רעיון כל כך טוב. הרי:
Careers rise or fall on an exam grade -- law school, medical school, grad school. This was too hard, I had asked too much.
אבל כמו בסרט מתח שבו השעון שבפצצה ממשיך לתקתק ומגיע כמעט עד ל-00:00, ברגע האחרון הסטודנטים הצליחו להתגבר על מספר בעיות והגישו את העבודות. ודייווידסון היתה מרוצה מאד ממה שהם הפיקו. בבלוג שלה היא פרסמה את הסיכום שהיא מסרה לסטודנטים. הפתיחה רומזת על ההמשך:
Dear Members of This Is Your Brain on the Internet: Every single person in "This Is Your Brain on the Internet" contributed to the midterm exam. That means you fulfilled the requirement of all writing together and agreeing on and submitting one coherent final exam together. You have all received full credit for the exam. That's astonishing. Sixteen people could count on one another to come through. I want you to think about that.
אוניברסיטת דיוק היא אוניברסיטת עלית. סביר להניח שמי שמתקבל ללמוד שם כבר רכש מיומנויות כתיבה ומידענות. עבור הסטודנטים של דייווידסון, אפילו אם כתיבה שיתופית מהווה אתגר חדש, מדובר באתגר שאיתו הם מסוגלים להתמודד. יכולת ההתמודדות שלהם במשימת המבחן של דייווידסון בוודאי גדולה מזאת של מרבית הסטודנטים שאולי יפגשו משימה כזאת. אבל דווקא בגלל זה הם מועמדים הגיונים לניסוי כזה – ניסוי שכמוהו אנחנו עתידים לפגוש יותר ויותר. ואם גם נסיונות נוספים יצליחו, יכול להיות שנגלה שדייווידסון צודקת, ונתחיל להפרד ממכלול שלם של שיטות הערכה שעד היום נחשבו כיחידות שאפשר היה להעלות על הדעת.

תוויות: ,

אין ספק שהכנסת הטכנולוגיה לכיתה הביאה איתה את הצורך לבחון מחדש את שיטות ההערכה. לדעתי מיומנויות כתיבה ומידענות חשובות היום לכל תלמיד וחשוב להתנסות בהן.

באשר לסוגית ה-"מבחן עם מחשב פתוח" - כמורה אני כותב גם מבחנים בהם התלמידים נבחנים על מחשב ונדרשים למצוא, להבין ולהסיק מסקנות מחומרים המצויים באינטרנט. אני עושה זאת בעיקר במצבים וקורסים שבהם המחשב יהיה חלק בלי נפרד מעבודת התלמיד מאוחר יותר באותו תחום בשוק העבודה. יחד עם זאת באמת קשה ללא תוכנות שליטה (וגם איתן) לשמור על טוהר הבחינות כאשר המחשבים מחוברים לרשת האינטרנט.

המקרה אותו הבאתה עלה בקרב חברי. להרגשתנו המהפכה הטכנולוגית וריבוי המידע הקיים מחייב אותנו לבדוק שוב מהן המטרות החינוכיות שאנו רוצים בבית הספר. לדעתי כיום יש צורך בחיזוק מיומנויות למידה, פיתוח הסקרנות וחשיבה יצירתית כיוון ועולם התוכן נגיש יותר מאי-פעם עבור התלמידים.
כך גם הסוגייה אותה העלתה צריכה לקבל התייחסות לעולם "החדש"

אני בטוחה שהכנסת הטכנולוגיה לכיתה רק תועיל ותסייע לתלמידים. נכון שצריכים לקחת בחשבון טכניקות שעשויות להתפספס בעקבות הרגלים אינטנסיביים בעידן הנוכחי. בסופו של דבר לדעתי המינונים הם אלו שיכריעו את היעילות.

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates