« לדף הראשי | הוספת מרובה, לא הוספת » | ככה לא בונים הבחנה » | יש נתונים ... ויש נתונים » | כל התשובות נכונות, אבל ... » | חזון בלהות » | אז מה באמת המורה עושה? » | אני, כנראה, לא הבנתי משהו » | קצת איזון לא יכול להזיק ... אבל אנא, לא יותר מדי » | ושוב, הדבר הגדול הבא? » | בשבח הבוץ » 

יום שישי, 7 בנובמבר 2014 

האם זה באמת נחוץ לנו?

אם יש מישהו שקורא את הבלוג הזה אני רוצה כבר עם פתיחת המאמרון הזה לבקש ממנו סליחה. כבר זמן מה את/ה נתקל/ת בשרשרת תלונות על המצב של התקשוב החינוכי, וראוי היה, לפחות מידי פעם, לכתוב משהו חיובי. בקשת הסליחה שלי נובעת מכך שגם הפעם אני ממשיך להתלונן.

לפני מספר ימים האתר Education Technology and Mobile Resources פרסם מאמרון גדוש שבחים על קובץ שנבנה במקור על ידי מפקח במערכת החינוך של מדינת ניו ג'רסי. בקובץ רשימה של מעל 80 כלים דיגיטאליים, כאשר כל כלי משויך לאחת או יותר מבין הקטרוגיות שבטקסונומיה של בלום. המאמרון פותח:
I am not sure if you have seen it before or not but this is absolutely among the best works I have seen on Bloom's Taxonomy.
בעקבות פתיחה מהללת כזאת מתבקשות שתי שאלות. הראשונה די מובנת מאליה: מה ברשימה עושה אותה לטובה כל כך? אבל השאלה השנייה הרבה יותר חשובה: האם הטקסונומיה של בלום וקטלוג כלים דיגיטאליים לפי התאמתם לשלבים השונים שבה אומרים לנו משהו משמעותי שיכול לקדם את הלמידה? אישית, התקשיתי מאד להבין למה הרשימה נחשבת טובה. יתרה מזאת, העיון בה שכנע אותי שוב שהנסיון לרתום כלים דיגיטאליים לטקסונומיה של בלום מיותר.

המאמרון מקשר לגליון גוגל בעל מספר טורים. יש, כמובן, טור לשם הכלי וטור המקשר לאתר שבו אפשר להשיג את הכלי. בנוסף, יש תיאור קצר של הכלי, ובדרך כלל גם הסבר קצר על כיצד ניתן להשתמש בו בכיתה. אבל גולת הכותרת של הגליון היא הטור שבו מציינים לאיזה שלב בטקסונומיה של בלום כל כלי מתאים. היו נסיונות כאלה בעבר, והגליון הזה איננו הפעם הראשונה שמנסים לשייך כלים דיגיטאליים שונים לשלבים שונים בבלום. חיפוש די מרפרף ברשת מעלה עשרות נסיונות כאלה, ולמען האמת, קשה לי להבין מה מיוחד בנסיון הזה. בדרך כלל בטקסונומיות הדיגיטאליות האלו משבצים צלמיות של הכלים שהם לכאורה מתאימים לשלב זה או אחר של בלום. אנחנו אמורים להבין שהשימוש בכלים שמופיעים בכל שלב יעזור לתלמיד ליישם את הכישור של אותו שלב.

בביטויים הגרפיים היותר צנועים של הטקסונומיה של בלום יש הערת אזהרה נוסח "השלבים האלה אינם היררכיה". אבל לעתים קרובות מאד השלבים מוצגים בפירמידה עולה, או עם חיצים שמצביעים כלפי מעלה שמכוונים את העין – רמז לכך שהתייחסות "נכונה" לטקסונומיה של בלום תוביל אותנו מכישורים מסדר נמוך עד לכישורים מסדר גבוה. וכאן הבעיה המרכזית – הציפיה שמטפסים מדרגה אחת לדרגה גבוהה יותר, כאילו השלב העליון, היצירה, מתאפשרת רק אם לפני-כן בונים את התשתית. ספק אם מורים בכיתות, על אף מס השפתיים הפחות או יותר הכרחי לבלום, באמת חושבים שהתלמידים שלהם לומדים כך.

סטיב ווילר, במאמרון בבלוג שלו שהתפרסם לפני שנתיים, הצביע על הבעייתיות הזאת בבלום:
Should we still be organising learning experiences as a gradient of 'terminal learning objectives' in an age where learning is changing, and where personal technologies and social media are increasingly significant? Learning is changing, because the boundaries between discrete learning activities are blurring. Assessment methods are changing too. Bloom's Cognitive taxonomy represents a very rigid method of control over learning behaviour, and offered structure for teachers in the last century. But just how desirable is it in today's classrooms? Exactly how much control do teachers need to exert over students' learning today? What about freedom to learn, and what about individual creativity? Where do they fit into the grand scheme of 21st Century learning? If you subscribe to the belief that students are blank slates (tabulas rasa) on which knowledge can be inscribed by experts, then Bloom's taxonomy is for you. If on the other hand, you believe that all learners have the ability to be creative, critical and independent, then you will start looking elsewhere for guidance on how to provide engaging learning experiences.
דבריו של ווילר מתייחסים לבעייתיות של הטקסונומיה של בלום בבתי הספר של היום, כאשר אנחנו לכאורה אמונים על כישורים של המאה ה-21. אבל למען האמת, ביקורת על בלום איננה חדשה. בשנת 2002, למשל, ברנדה סוגרו העירה שכל השלבים שמעל לשלב ה-"דעת" של בלום הם ביטויים של "חשיבה מסדר גבוה" ולאור זה אולי אפשר פשוט לבטא את הטקסונומיה כבנויה משני שלבים בלבד:
The distinctions in Bloom’s taxonomy make no practical difference in diagnosing and treating learning and performance gaps. Everything above the “knowledge” level is usually treated as “higher order thinking” anyway, effectively reducing the taxonomy to two levels.
הביקורת של סוגרו, כמו זאת של ווילר, ממוקמת בעידן הדיגיטאלי. אבל עוד לפני המחשב ביקרו את הטקסונומיה של בלום. ביבליוגרפיות משנות ה-80 מכילות מאמרים שמטילים ספק בתוקף הטקסונומיה, ונדמה לי שאפשר למצוא ביקורות עוד לפני-כן. אם כך, עלינו לשאול למה רבים בקהילת התקשוב החינוכי מנסים לעגן את השימוש בכלים בשלבים של הטקסונומיה של בלום. נדמה לי שהנסיון להתאים כלים דיגיטאליים לשלבים השונים של הטקסונומיה נובע במידה לא קטנה מהתחושה שהתאמה כזאת תעניק לגיטימיזציה לתקשוב ככלי לימודי. (באופן דומה אנחנו מרבים לפגוש אזכורים של "פירמידת הלמידה" של דייל על אף העובדה שמזמן הפריכו אותה.) אבל אני חושש שהתוצאה כמעט הפוכה – כאשר נאחזים בתפיסה לימודית שכבר איננה תקפה, נוצר הרושם שהתקשוב החינוכי תלוש מהמחקר החינוכי העדכני.

אפילו עיון די רופף בגליון המדובר מעלה ספקות בנוגע לאיכותו. עבור יותר מחצי מהכלים המוזכרים בו מציינים שהם מתאימים לשלושה או יותר מהשלבים של הטקסונומיה של בלום. סביר להניח שזה אכן נכון – רבים מהכלים הדיגיטאליים של היום דומים יותר לאולר שוויצרי מאשר לכלי חד-תכליתי. אבל ההתאמה המרובה הזאת גם מעידה שההבדלים בין השלבים השונים של בלום אינם גדולים ואינם חד משמעיים. בעייתי עוד יותר היא התחושה שעולה מהשיוך המרובה הזה שבוני הגליון לא השקיעו את המאמץ הדרוש למצוא התאמות מדוייקות יותר. אם השלבים השונים של הטקסונומיה באמת ברורים ונבחנים זה מזה, היינו מצפים שלכל כלי ספציפי ימצאו את השלב המתאים ביותר, ואולי נגלה גם שאין לנו צורך ברבים מהכלים שמשווקים לחינוך. במקום זה, קיבלנו רשימת מכולת כמעט אקראי שמשתבצת לתוך סולם של כישורי למידה שגם הוא רחוק מלהיות משכנע.

אמנם כותבים לנו שמדובר בביטוי מצויין של הטקסונומיה של בלום בעידן הדיגיטאלי, אבל נדמה לי שנכון יותר להגיד שמצא מין את מינו: רשימה די סתמית שמוותרת על האיכות לטובת הכמות פוגשת טקסונומיה שכבר מזמן איננה מבטאת הרבה. ובסופו של דבר, כאשר משבחים גליון כזה הלמידה באמצעות התקשוב יוצאת נפסדת.

תוויות: ,

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates