« לדף הראשי | זה מזכיר לי את קבוצות הדיון » | בשלב מסויים צריכים לבחור צד » | אולי ידענו זאת, ובכל זאת ... » | המילים מילות שינוי, אבל הידיים ... » | הוראה מבוססת נתונים - אז ... ועוד יותר היום » | מה? התקשוב שוב משבש את הטבע? » | מספר הערות קצרות על כתבה טלוויזיונית די סבירה » | למה תלמידים אינם יודעים ללמוד מטקסטים דיגיטאליים? » | כאשר המהפכה החינוכית נעשית מיושנת » | טוב שלא כולם מחוללים מהפכה חינוכית » 

יום שני, 23 בפברואר 2015 

המומחיות כנראה כבר איננה מה שהיתה פעם

מי צריך להתעניין ב-Horizon Report שהמהדורה להשכלה גבוהה לשנת 2015 שלו התפרסמה בתחילת החודש? הדוח הזה מופיע כבר 12 שנה (יש גם מהדורות ל-K12 ולמוזיאונים אבל אלה חדשות יותר, ועדיין לא הופיעו לשנה הזאת) ובשנים קודמות הוא עורר עניין רב. אבל אני מתרשם שהשנה, ואולי כבר מספר שנים, העניין הזה די נמוג.

מאפיין די בולט של רבים שעוסקים בתקשוב החינוכי הוא הרצון לזהות את "הדבר הגדול הבא" (ועדיף, כמובן, לפני שאחרים עושים זאת). דוח Horizon מנסה לזהות, בטווחים בין שנה לחמש שנים, אילו מגמות טכנולוגיות ישפיעו על החינוך. אבל לא ברור לשם מה תחזית כזאת נחוצה. ספק אם מורים בכיתות יכולים להרוויח מעיון בדוח. הם הרי עסוקים ביום-יום שלהם, ובמקרה הטוב הם מאמצים טכנולוגיות שכבר מגיעות למימוש. לא נראה לי שיהיה להם יעיל לעקוב אחר תחזיות של עתידנים כדי לגלות מה ישפיע על התחום בעוד שנה או חמש שנים. יתכן שיזמים שרוצים לחדור לתחום החינוך ירצו לעיין בתחזית עתידית כדי שהם יוכלו לבדוק אם מישהו אחר כבר עולה על הרעיון שלהם, אבל יזמים מוצלחים ירצו לצעוד לפני המחנה, ובמקום לקרוא על מגמות הם ינסו להיות אלה שיוצרים אותן. מי נשאר? אנשי מנהל ופיקוח כן עשויים להתעניין בתחזיות האלו על מנת לתכנן את הרכישות שלהם, להחליט אם כדאי להוציא כסף היום על הרעיונות המבטיחים הנוכחיים, או אולי לחכות לטכנולוגיות שנכון להיום אינן ישימות אבל נחשבות למבטיחות בעוד כמה שנים.

כזכור, מהתגובות, או מהעדר התגובות (נכון לעכשיו) לדוח, נדמה לי שהשנה אין בו התעניינות רבה. אולי אני בודק את הבלוגים הלא נכונים, אבל משנה לשנה מספר ההתייחסויות שאני פוגש בבלוגוספירה החינוכית הולכת וקטנה. האם זה סימן שאפילו אנשי המנהל ואנשי הפיקוח כבר אינם צמאים לדעת מה יש בדוח? מגמות רבות צצות בחינוך, ובוודאי אין זה מזיק שקבוצה של מומחים ינסו לעשות בהן סדר. אבל יותר ויותר המגמות שמציינים בדוח נראות כאלה שגם מי שקורא את העיתון בצורה קצת יותר מעמיקה מאשר רופפת יכול לזהות. אולי היום כבר לא צריכים "מומחים".

השנה דוח Horizon מוסר לנו שתוך שנה או פחות שתי מגמות יגיעו למימוש – BYOD והכיתה ההפוכה. שתי המגמות האלו זוכות לכותרות בעיתונות באופן תדיר כך שהיה צפוי למצוא אותן בדוח. אבל רצוי לשים לב שהכיתה ההפוכה זכתה לאותו מעמד גם בשנה הקודמת, כך שאולי היינו צריכים לצפות שבמקום שהיא תהיה "מגמה", השנה היא כבר תמומש. בצורה דומה, BYOD נמצא בחדשות כבר מספר שנים. בהשכלה הגבוהה מעטים הם הסטודנטים שמגיעים לשיעורים בלי מחשב נייד או סמרטפון. בנוסף, זאת אמנם הפעם הראשונה שהוא מופיע בדוח להשכלה הגבוהה, אבל הוא מופיע כמגמה לטווח קצר בדוח של K12 לשנת 2014, ולכן תמוה שרק עכשיו מחברי הדוח מציינים שהוא עשוי להשפיע על ההשכלה הגבוהה.

אודרי ווטרס מבקרת את הדוח על כך שהוא תמיד נמצא עם המבט לעתיד. אפשר, כמובן, להבין שבדיוק זאת כוונתו – הרי שם הדוח הוא Horizon, אופק. אבל אם אנחנו אמורים להתייחס לדוח כמהימן חשוב שנוכל לבחון אם תחזיותיו הקודמות התממשו. אבל עם בכל דוח חדש אין סקירה על התחזיות משנים קודמות, קשה לנו לבדוק עד כמה הדוח חזה נכון את העתיד לקרות. ווטרס כותבת שמתסכל אותה שהדוח:
does not revisit previous year’s predictions, and as such does not really explain how or why the trends suddenly appear and disappear and reappear. Every report release always has me going back to previous years’ editions to see for myself what’s changed.
עבור ווטרס יש כאן עדות לראייה הא-היסטורית של התקשוב החינוכי. היא בוודאי צודקת, ונדמה לי שהיא אפילו זהירה מדי בביקורת שלה. הרי אם היה קשה להביט לאחור כדי לבדוק את מהימנות התחזיות הקודמות אפשר היה להיות סלחניים, אבל קל מאד לעשות זאת. לכן נדמה לי שעלינו להסיק שעורכי הדוח אינם רוצים לערוך את הבדיקה הזאת. עם זאת, אינני חושב שזה מפני שהם חוששים לגלות (או לחשוף) שלעתים קרובות התחזיות לא התממשו. הסיבה קשורה לכך שהתקשוב החינוכי רואה את עצמו כתחום שבאופן תדיר ממציא את עצמו מחדש, ובעצם, אין זה ב-DNA שלו להביט לאחור.

הביקורת של סטיבן דאונס דומה. הוא כן בודק את התחזיות מהדוחות של חמש השנים האחרונות. מהבדיקה הזאת הוא מוצא שרק בתחום אחד (learning analytics) אפשר להגיד שהדוח דייק, ואילו עבור תחומים אחרים הוא פספס, או פשוט פרץ לתוך דלת פתוחה ו-"חזה" דברים שכבר היו ברורים לכל. הוא כותב:
So what does it tell us about the methodology? Mostly, that it sways in the breeze. It's strongly influenced by the popular press and marketing campaigns. It's not based on a deep knowledge [of] significant technology developments, but rather focuses on surface-level chatter and opinion.
המסקנה שדאונס מסיק קשורה למתודולוגיה של הדוח, אבל גם אם המסקנה שלו מוצדקת, אני חושש שהיא איננה נוגעת בשורש הבעיה. הדוח די מדייק במגמות שהן מובנות מאליהן, ומפספס בסוגיות שהן מורכבות יותר. מתברר שלטווח הקצר איננו זקוקים למומחים כדי לזהות מגמות הקשורות לטכנולוגיות בחינוך. אם זאת, דווקא לא היה מזיק אם היו לנו מספר מומחים שהיו מסוגלים לראות מעבר לצפוי והשטחי. אבל לא ברור לי שיש לזה ביקוש. אנחנו כנראה מבינים שמאופיו של האופק תמיד להתרחק מאיתנו, ואם איננו מגיעים אליו, אנחנו גם לא צריכים לבדוק אם צדקנו בתחזיות. הרי תמיד יהיה "הדבר הגדול הבא" נוסף טיפה מעבר לו.

תוויות:

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates