« לדף הראשי | חיפוש ללא למידה » | דווקא על זה מוציאים את התסכול? » | אפשר, ואף רצוי, ללמוד מן העבר » | האם הבינה המלאכותית המשוחררת תתפרע? » | בשבח הלמידה האיטית » | אולי ישן, אבל עדיין מאד מומלץ » | אחרי 10 שנים » | גם את זה ימצאו דרך למדוד » | זה כמו ... » | להקריב את החינוך על מזבח ההכשרה » 

יום שני, 2 במאי 2016 

מותאמת אישית לוחצת

אני אהיה בין הראשונים להסכים שאני דן כאן מעבר למספיק בבעייתיות של "למידה מותאמת אישית". קוראים קבועים בבלוג הזה (אם יש כאלה) בוודאי יודעים שלדעתי יש הבדל כמעט תהומי בין "למידה אישית" אשר בה ללומד יש שליטה רבה על מה וכיצד הוא ילמד, לבין מה שמכונה "למידה מותאמת אישית" שהיא "למידה" של תכנים שהוכתבו מראש, אבל המוגשים ללומד לפי תפריט ו/או תסריט שאדם, או אלגוריתם, קבע כתואם את יכולתו וקצב למידתו. באנגלית מבחינים בין personal learning (למידה אישית) לבין personalized learning (למידה מותאמת אישית), ואני שוב ושוב מדגיש שתפיסות חינוכיות שונות במהות מפרידות בין השתיים. אבל אם כבר התייחסתי לנושא הזה מספר פעמים בעבר, למה אני חוזר אליו שוב? יש, כמובן, סיבה.

בחודש אפריל נערך בעיר סן דיאגו כנס – ה-ASU+GSV Summit. יש טעם לפענח את רשאי התיבות האלו: ASU הוא Arizona State University, מוסד שמחשיב את עצמו כחלוץ של מודל חדש של השכלה גבוהה, ו-GSV הוא Global Silicon Valley, חברת השקעות שבדף הראשי של האתר שלה מכריזה:
much like Silicon Valley has redefined business, GSV aims to redefine growth investing.
ASU היא אוניברסיטה גדולה שממשיכה לצמוח, והיא עושה זאת במידה לא קטנה בעזרת כלים תקשוביים שמשלבים למידה מותאמת אישית באמצעות אלגוריתמים, כך שקורסים רבים נלמדים באמצעות מחשב. לפני שנה מיכאל קרו (Michael Crow), נשיא האוניברסיטה, פרסם ספר: Designing the New American University בו הוא תיאר סדר יום מרחיק לכת לשינוי פני ההשכלה הגבוהה. יש שרואים בגישה שלו חזון, אבל יש גם שחולקים על כך. ג'ון וורנר, ב-Inside Higher Ed טוען ש:
ASU is pretty clearly set up as a factory of credentialing, and any lip-service to educational excellence, particularly in the undergraduate sphere, is exactly that.
אני מניח שלא קשה לנחש שמהמעט שקראתי על ASU אני נוטה להסכים עם וורנר, אבל גם אם יש היבטים חיוביים לתכניות של קרו, צריך להיות ברור שהחיבור בין ASU לבין GSV יוצר תשתית שקורצת ליזמים להציע את מרכולתם.

השנה נערך המפגש השנתי השמיני של הכנס. לפני שנה הניו יורק טיימס תיאר אותו כ:
באותה כתבה מלפני שנה למדנו שהלמידה המותאמת אישית היתה אחת המוקדים של הכנס. שר החינוך האמריקאי דאז, ארני דונקן, נאם בו, והכתבה מדווחת על היחס שלו לנושא:
Arne Duncan, the United States secretary of education, made an appearance here. He heartily endorsed data-driven technologies known as “personalized learning,” websites and apps that display different math problems or reading assignments to individual students, based on an analysis of their particular abilities.

The hope is that such individually tailored products will improve students’ learning, grades, test scores, graduation rates and, ultimately, employment prospects.

”We must make learning more personalized,” Mr. Duncan said.
כדאי לשים לב שאמנם יש כאן מטרה מוצהרת של שיפור הלמידה, אבל במידה לא קטנה המטרה הזאת מצטנעת לאור המטרות הנוספות: שיפור בציונים, שיפור בתוצאות במבחנים, "ובספו של דבר" הגדלת הסיכויים לפרנסה. אי-אפשר, כמובן, למצוא בזה פגם. אין ספק שאחת המטרות של החינוך (או לפחות של השהות בבית הספר) היא ההכנה לחיים בוגרים, והפרנסה היא מרכיב חשוב בחיים האלה. אבל איכשהו קשה לא להתרשם שה-"למידה" מתגמדת לעומת המטרות המוצהרות האחרות.

אבל כל זה מתייחס לכנס של שנת 2015. מה לגבי השנה? אחד הנואמים המרכזיים השנה היה ביל גייטס. אחרי הכנס גייטס העניק ראיון לאתר The Verge בו הוא הרחיב על הנקודות עליהן הוא דיבר. בתחילת הראיון גייטס מנסה להגדיר את הלמידה המותאמת אישית:
Well the term "personalized learning" doesn’t have an exact definition. In general, the idea is that people progress at a different rate. If you’re ahead of what’s being taught in the class, that’s not good, you get bored. If you’re behind, then they’re using terms and concepts that create a general impression of "Hey, I’m not good at this."
חשוב לשים לב שגייטס מתייחס כאן רק לקצב ההתקדמות של הלומד. ההתמקדות הזאת חוזרת על עצמה גם בתשובה לשאלה שבהמשך:
And the idea of personalized learning is you always know yourself where you are on a topic, that you have the sense of what the tasks are, how much there’s left to do to achieve certain levels. So there is more personal agency.
גם כאן, המטלה מוכתבת על ידי המערכת, והחלק ה-"אישי" של הלמידה אצל הלומד הוא הקצב, או היכולת שלו לבדוק היכן הוא נמצא בהשוואה למצופה ממנו. גייטס משתמש כאן במונח agency. המונח בא מהסוציולוגיה ומתייחס ליכולת של הפרט לפעול באופן עצמאי ולקבל החלטות בהתאם לרצונו. אבל היכן ה-agency כאן? היכן באה לביטוי היכולת של הפרט לפעול באופן עצמאי? לפי גייטס הפרט פועל באופן עצמאי רק בתחום הצר של התקדמות במשימות שנקבעו עבורו. הוא עדיין נתון למטלות שמוטלות עליו על ידי גורם חיצוני. הלומד יכול לזהות היכן הוא נמצא בתהליך של מילוי המשימה, אבל הוא איננו חופשי לקבוע כיצד הוא רוצה לקדם את הלמידה של עצמו. ה-"עצמאות" שעליו גייטס מדבר מאד מוגבלת.

אוזניהם של רבים ממה שנשאר מקהילת העוסקים בתקשוב כמנוף לשינוי קונסטרוקטיביסטי בחינוך כרויות לדקויות שבדביריהם של אנשי עסקים שמבקשים להרוויח בתחום. לאור זה, ברור שמספר בלוגרים ציטטו את גייטס והגיבו לדבריו. טים סטאמר, למשל, מעיר:
The concept of “personalized” learning shared by Gates and many of the edtech entrepreneurs listening to him at this conference, is of a mechanical process that is done to the students. Learning that is organized and programmed for them, with no input from the child, other than the data collected based on responses to tasks on the screen. Everything is about “performance”.
אינני מטיל ספק בכך שבין המשתתפים בכנס היו כאלה שבאמת ובתמים מבקשים לקדם את החינוך. סביר להניח שהיו גם כאלה שרוצים לקדם אותו בכיוון המיטיב עם הלומדים ולא רק עם עצמם ועם מעסיקיהם העתידיים. אבל נדמה לי שמעבר לכוונות הטובות, צריך להיות ברור שכנס מהסוג הזה הוא עדות נוספת לכך שהיום החינוך הוא עסק. והסיכוי להרוויח מפיתוח אלגוריתמים ש-"עוזרים" ללומד להתקדם בהתאם ליכולתו בתוך מסלול שנקבע עבורו גדול בהרבה מהסיכוי להרוויח מלאפשר ללומד לפעול על פי רצונותיו ונטיותיו. היזמים אמנם מרוויחים, אבל בסופו של דבר הלומד מפסיד.

תוויות: ,

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates