הקריאה האובססיבית בבלוגים יכולה להעיק, אבל היא גם יכולה להפוך לתענוג שאינו מפסיק להפתיע. ומה שגורם לתענוג הזה היא האפשרות למצוא משהו מעניין ממקור שהוא חדש לגמרי עבורנו. כך קרה לי בבלוג של מישהי שמזדהה רק בשם
לקסה. בפרופיל שלה היא מוסיפה שהיא בת 28, גרה בבלגיה, ועובדת כיועצת בטכנולוגיות אינטרנטיות בחינוך.
במאמרון שלה אליה הגעתי היא מדווחת על מיזם צרפתי ברישות חברתית – מיזם שהוא כנראה צומח מה-"ממסד" ואיננו פתוח/פרוץ כמו MySpace אלא מאורגנת באופן מבוקרת (וגם די מוגנת):
Meanwhile many French speakers are using a rather unique platform, set up by a non-profit organisation, called Parano.be. Although it's based on rather basic technology (php), it has a huge number of users and survives on donations made by the biggest fans of the site. There is no advertising at all. Members join specific sectors based on their interests, which include sector-specific forums, bulletin boards and a number of other features.
כאדם שקורא רק אנגלית ועברית, אני עשוי ללמוד על מיזמים מהסוג הזה רק אם מישהו ממש מעמיד אותו לפני העיניים שלי, וחבל. סביר מאד להניח שמספר רב של פרויקטים לא מעטים קיימים אי-שם, אם רק נוכל ללמוד עליהם. כל מה שידוע לי על הפרויקט הזה הוא מה שקראתי בדיווח בבלוג, אבל זה מספיק לעורר התעניינות. זה נשמע כמו משהו שמערכת חינוכית (גם בישראל) יכולה ליזום – לא על מנת לדכא את הרצון של תלמידים להתנסות ברשתות חברתיות מקוונות, אלא כדי לנתב את הרצון הזה לכיוונים חיוביים. אם מישהו קורא צרפתית ומוכן לבדוק את הנושא, אנא דווח לי.
