« לדף הראשי | העתקה והדבקה כמיומנות רצויה » | אם יש רשת, האם גם צריכים קהילה? » | ליצור את התשתית ללמידה משמעותית עם הבלוג » | רשמים מכנס מו"ח - 1 » | רשמים מכנס מו"ח - 2 » | רשמים מכנס מו"ח - 3 » | רשמים מכנס מו"ח - 4 » | להתאים את הסטנטרטים לשימושים של היום » | האם ה-YouTube גורם לאדישות חברתית? » | בלוג? זאת אומרת האתר שבו כותבים סיפורים? » 

יום שני, 2 באפריל 2007 

האם אנחנו באמת יכולים לקחת דוגמה מהפינגוונים?

בדרך כלל אני מוצא את עצמי מסכים עם דבריו של ג'ורג' סימנס. סימנס פיתח תפיסה חינוכית שהוא מכנה connectivism שמנסה למקם את הלמידה כתהליך של יצירת קשרים רשתיים בין לומדים ובין תכנים. למען האמת, אני מתקשה למצוא את הייחוד בתפיסה הזאת. בעיני מדובר בקונסטרוקטיביזם בלבוש טיפה שונה. אבל אין זה אומר שאין הרבה שאפשר ללמוד מדבריו.

אבל השבוע מצאתי את עצמי מגרד בראש ושואל את עצמי אם הוא באמת מסכים עם מה שהוא מפרסם. בכתבה בשם Why penguins have no commanding officer, סימנס מצטט, ללא ביקורת, ממאמר של קן תומפסון הנושא את אותו השם. תומפסון מסביר:
But if they have no leader then how do they know where to go?

This is a good question because it reveals the essential difference between human teams and nature’s teams. The answer is that no single penguin knows where to go, but they know where to go as a group.

יש כאן מתיחה של החבל של גישת The Wisdom of Crowds עד אשר הוא ממש נקרע. להגיד ש-"ההמון תמיד יותר חכם מהגאון" (כפי שציטטי מומחה אחר לפני כמה ימים) הוא הגזמה פראית. אבל להשתמש במטפורה מעולם הטבע כדי להסיק מסקנה לגבי עולמם של בני אדם, זה כבר חשיבה רשלנית.

פינגוונים אמנם מגיעים ליעד שלהם, כנראה, ללא מנהיג (לעמן האמת, אינני בטוח שזה באמת נכון) אבל אין זה דוגמה של חוכמת ההמון, אלא של התנהגות אבולוציונית שהתאימה את הפינגוונים לתנאים הספציפיים בהם הם חיים. בתנאים אחרים אותם פינגוונים לא היו מסוגלים להסתדר, או להסתגל – ללא קשר למנהיג.

דווקא היכולת לא להגיע ליעד, להתבלבל וללכת לאיבוד, הן תכונות חיוביות ביותר שנמצאים, כנראה, רק אצל בני אדם. היכולת להתנהג בדרכים שאינן נכתבות "בטבע" שלנו, היא זאת שמאפשרת לנו לטעות, ללמוד מהטעויות האלו, וכך להתפתח.

אין לי אהבה יתרה למנהיגים או למנהיגות, אך מצד שני, אין לי ספק שהשפה הכתובה אפשרה לנו לרכז ידע ומומחיות בצורה כזאת שלא היינו צריכים תמיד לחזור על טעויות העבר, וכך לקדם את עצמנו במישורים רבים. הפינגוונים לעומת זאת, עוד ממשיכים שנה אחרי שנה לצעוד, עם או בלי מנהיגים, באותו מסלול.

תוויות:

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates