« לדף הראשי | הזדמנות להציץ לתוך תהליך גיבוש החשיבה » | אל מעבר להעתקה והדבקה » | לשם מה המחשב בחינוך? » | הטכנולוגיה לשרות המשפחה, עם טיפה של מידענות לצידה » | קליק ימין כמשל » | דעו את זכויותיכם » | לא לחדור (יותר מדי) לתוך המרחב החברתי שלהם » | ואפילו אם אין לנו קוראים » | באמת, לשם מה הכלים האלה? » | אנא, אל תזמינו אותי » 

יום חמישי, 22 בנובמבר 2007 

רגע! מה היה התאריך על הכתבה הזאת?

לפני מספר ימים התפרסמה כתבה בוושינגטון פוסט בה אנחנו קוראים שבקרוב יותקן מחשב נייח אחד בכל הכיתות של בתי הספר של העיר וושינגטון די. סי. הכתבה מוסרת לנו ש:
Mayor Adrian M. Fenty (D) and D.C. schools Chancellor Michelle A. Rhee announced today that every D.C. classroom will have a desktop computer by February under a $4 million technology initiative.

The money will pay for more than 6,300 computers, which will be installed in the city's 141 schools.

העיר וושינגטון איננה עיר עשירה - ההפך הוא כנראה הנכון. מי שנשאר בתוך העיר הוא מי שאין לו האמצעים שיאפשרו לו לצאת. המחוז של העיר הוא בוודאי בין העניים של האיזור. אי לכך, יש לקבל בברכה את ההשקעה במחשבים במערכת החינוך. אבל האם מדובר בהשקעה משמעותית? על מנת לברר את השאלה הזאת, מתבקשים כמה חישובים יחסית פשוטים. מוסרים לנו שבבתי הספר של העיר יש 50,000 תלמידים. ארבעה מיליון דולר עבור 50,000 תלמידים הם $80 עבור כל תלמיד. אולי אני טועה, אבל השקעה כזאת לא נראית לי רצינית במיוחד. כמו-כן אם, כפי שקראנו, יש 141 בתי ספר בעיר, חלוקה שווה של המחשבים תתן 45 מחשבים לכל בית ספר, ובאופן כללי, היחס של תלמידים למחשבים יהיה 8:1. בימינו, כאשר מחוזים רבים בארה"ב כבר מדברים על יחס של 1:1, אני חושש שאפילו עם המחשבים החדשים האלה בתי הספר של וושינגטון עוד יישארו רחוק לאחור.

אבל נדמה לי שהחישובים הכלכליים חושפים רק חלק קטן מהבעיה. הכתבה מסכמת את דבריה של מנהלת אחת מבתי הספר במחוז:
the computers will be a big morale boost for her teaching staff and will allow every teacher to keep grades and other records electronically.

צריכים לקרוא את המשפט הזה פעמיים כדי לצלול לעומק משמעותה. מנהלת בית ספר רואה את החשיבות של הכנסת מחשב לתוך כל כיתה בכך שזה יאפשר לכל מורה לעקוב אחר ציונים וניירת בצורה אלקטרונית. ממש חזון אחרית הימים!

כמובן שהמצב איננו עד כדי כך מגוחך. יש, הרי, גם מי שמבין שאפשר להשתמש במחשבים בצורה חינוכית. הכתבה מצטטת, למשל, תלמיד בן 16 באחד מבתי הספר בעיר שהסביר שמחשבים בספריית בית הספר הם דבר חיובי:
You can use them to research your school projects.

קשה לבוא בטענות כלפי תלמיד שמשמיע משפט בנאלי כזה. הרי, אפילו אם המשפט בנאלי, הדברים בכל זאת נכונים. אבל מה נוכל להגיד כאשר המבוגרים בכתבה משמיעים אמירות אפילו פחות מרשימות? הכתבה מצטטת את המפקח הראשי על טכנולוגיות (ה-"chief technology officer") של העיר:
Today, we are laying the foundation…. We must use the Internet and other computer applications to help our students compete in the global economy and to enable our teachers to do what they do best, teach and mentor the future leaders of our country.

אני יכול להבין שכאשר בעלי תפקידים מתראיינים לכתבות לעיתון הם נוטים לדבר בהכללות, אבל אם בשנת 2007 כל מה שיש להם להגיד על השימוש ב-"אינטרנט ויישומי מחשב אחרים" בבית הספר היא אמירה נדושה מהסוג הזה, נדמה לי שהעיר וושינגטון זקוקה להרבה יותר מאשר רק מחשבים חדשים. נוהגים להגיד מצב התקשוב בבתי הספר בארץ בכי רע, אבל יד על הלב, אין מה להשוות.

תוויות: ,

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates