« לדף הראשי | דעו את זכויותיכם » | לא לחדור (יותר מדי) לתוך המרחב החברתי שלהם » | ואפילו אם אין לנו קוראים » | באמת, לשם מה הכלים האלה? » | אנא, אל תזמינו אותי » | כנס מתקוונים ללמידה - מילה אחרונה » | רשמים מכנס מתקוונים ללמידה - 1 » | רשמים מכנס מתקוונים ללמידה - 2 » | רשמים מכנס מתקוונים ללמידה - 3 » | קריאה ... כתיבה ... קריאה ... » 

יום חמישי, 15 בנובמבר 2007 

קליק ימין כמשל

במסגרת אחד הכובעים שלי אני נדרש לנסות, חזור ונסה, להרכיב רשימה של מיומנויות מחשב ואינטרנט שלהן תלמיד בית ספר זקוק, רשימה של מיומנויות שאם התלמיד ירכוש אותן, נוכל לקבוע שהוא אוריין מחשב. כל פעם שהדרישה/הבקשה הזאת עולה, אני מנסה להתחמק מתשובה מדוייקת. הרי אם אנחנו נכריז שעד סוף כיתה ג' על התלמיד לדעת לשנות את גודלו או את צבעו של גופן, אנחנו עשויים לגלות בתי ספר שמקדישים שבועיים של שיעורים ל-"מיומנות" הזאת, ומרכיבים מבחן על מנת לבדוק אם אכן ה-"מיומנות" נרכשה כראוי. לכן, הגישה המתחמקת האהובה עלי היא להתייחס ל-"שיקולי דעת": לקבוע שהדרישה איננה היכולת הטכנית לשנות גודל של גופן, אלא היכולת לזהות את הצורך בהבלטה או בהדגשה של חלק מסויים בטקסט. אם התלמיד יזהה את הצורך, הוא יוכל להדגיש את הטקסט בכל דרך שנראית לו, באמצעות מגוון הכלים שהתמלילן מציע לו.

אצל חלק מהמורים התשובה הזאת מתקבלת בהבנה. יש מורים שאפילו מקבלים אותה בברכה. ובכל זאת, יש לא מעט מורים שמהנהנים בראש ולכאורה מסכימים, אבל מיד שואלים "ומתי צריכים ללמד אותם להכין טבלה בוורד?

נכון, תגובה כזאת יכולה לגרום לי לבכות, או להתייאש. אבל עלי להודות שאני באמת מבין אותה. הרי בעולם של היום, תלמידים צריכים לדעת להשתמש במחשב, ולהבדיל מהעפרון, או ממכונת הכתיבה, המחשב (ודרכו האינטרנט) הוא כלי מורכב מאד, כלי שהשימוש בו מורכב מרשימה ארוכה ומתארכת של פעולות קטנות, שלא כולן מובנות מעליהן. אפילו אם התלמיד ילמד לשחק משחקי מחשב או לגלוש באינטרנט מהבית או מחברים, אין זה אומר שהוא רכש את המיומנויות הבסיסיות שמאפשרות לו להפיק מהמחשב תועלת לימודית ממשית. אך מה לעשות, וקשה לי להכין רשימה של מיומנויות שלפיה מורה יוכל לעבוד באופן שיטתי.

אין זאת בעיה חדשה, או קושי שהוא ייחודי לי. כבר פעמים רבות אנשים טובים ומוכשרים שעוסקים בהטמעת המחשב בתהליך הלמידה התיישבו כדי לגבש רשימה של מיומנויות שתוכל לסייע למורים בשטח לקדם את התלמידים שלהם. אין שום אפשרות שאפתור את הבעיה, וכל שאני יכול לעשות הוא להרהר עליה בפומבי.

הכרות עם שורת התפריטים של יישומי מחשב היא, בעיני, בין המיומנויות החשובות שתלמיד יכול לרכוש על מנת שהוא יהיה אוריין מחשב. אין, אמנם, אחידות בתפריטים האלה (וכל יום מופיע יישום חדש שמרחיב או מגוון את האפשרויות שבהם), אבל הידיעה שעל פי רוב יש עקביות בתפריטים חשובה מאד לחיזוק התחושה של התלמיד שהוא מסוגל לתפעל יישום זה או אחר. עם זאת, לא זכור לי שאי-פעם ראיתי "תוכנית לימודים" סביב הכרת שורת התפריטים. אבל אם אפשר "ללמד" להכיר עקביות מסויימת בשורות של תפריטים, נדמה לי שבלתי-אפשרי ללמד את ההקלקה על הכפתור הימני של העכבר, מיומנות שעשוייה להיות הרבה יותר שימושי. כאשר מקליקים על הכפתור הימני של העכבר, התפריט שנפתח לפני המשתמש מותאם ל-"סביבת" ההקלקה. בוורד, למשל, אם "בחרנו" בטקסט, אפשרות של העתקה תופיע, דבר שלא יקרה אם אנחנו מקליקים על טקסט שלא "נבחר". אם נקליק בתוך טבלה, רוב פריטי התפריט יתייחסו לאפשרויות עיצוב של הטבלה, וכך גם עם הקלקה על אלמנט גראפי, או על קישור. אין שום טעם, וגם אין שום אפשרות, לנסות לערוך רשימה מפורטת של המצבים השונים בהם ניתן להקליק עם הכפתור הימני, אבל הכרות עם האפשרות הזאת היא בכל זאת חשובה ביותר. האם נוכל להגדיר אותה כ-"מיומנות"? הרי מגוחך לדמיין "שיעור מחשב" בו מאמנים תלמידים בקליקים ימניים במשך 45 דקות. הקליק עצמו נלמד בשניות, ואילו השימוש בו בעשרות המצבים השונים שבהם הוא זמין לנו איננו קשור למיומנות, אלא להבנה של כיצד המחשב מסוגל לסייע לנו במגוון פעולות.

הכפתור הימני של העכבר הוא כמובן רק דוגמה. אבל נדמה לי שבקלות ניתן להכליל ממנו לגבי רכישת "מיומנויות" נפרדות. אין ספק שהשימוש היעיל במחשב מורכב מרשימה ארוכה של מיומנויות בסיסיות, מיומנויות שבלעדיהן, התלמיד לא יוכל להפעיל את המחשב כראוי. אבל אם המטרה שלנו היא תלמיד שמשתמש במחשב בתבונה, אותן מיומנויות נפרדות אינן מספיק. נצטרך לעסוק גם בהבנה של הסביבה, בהכרות מעמיקה יותר מאשר שינוי גודל גופן כאן או מספור רשימה שם. נצטרך למצוא את הדרך לאפשר לתלמיד לגלות אפשרויות בעצמו, גם אם איננו יודעים כיצד למדוד את מה שהוא צריך ללמוד.

ועלי להודות שבתחילת כתיבת המאמרון הזה קיוויתי שאוכל להבהיר מספר עניינים לעצמי, ואילו בסופו, אחרי יותר מ-600 מילים, די ברור לי שלא הצלחתי. אז לפחות השתמשתי בתמלילן ככלי להבהרת המחשבה, אפילו אם התוצאה נשראת מאד מעורפלת.

תוויות: ,

אם יורשה לי, הייתי רוצה להגדיר אחרת את הבעיה שתיארת: לדעתי, הבעיה היא שמורים שאינם בקיאים בטכנולוגיה חושבים שיש ללמד את הנושא כצירוף של רכיבים, כגון שליטה בבניית טבלאות, הוספת צבעים לטקסט וכו', כי הם מעוניינים לייצר למידה ליניארית.אתה בעצם מתבקש על ידיהם להתוות נתיב ללמידה ליניארית.
הבעיה היא שלימוד הטכנולוגיה צריך להתבסס על למידה מתוך פתרון בעיות: Problem-based Learning, שאיננה יכולה להיות ליניארית. למידה נכונה צריכה להתבסס על משימות מורכבות שניתנות לתלמידים, ואשר לצורך ביצוען עליהם ללמוד (הם בדרך כלל לומדים בעצמם) מיומנויות טכנולוגיות הרלבנטיות לאותן משימות.

היי ג'יי-
קראתי את הפוסט שלך היום בבוקר, אבל בגלל אילוצי יום שישי דחיתי את תגובתי לשעה מאוחרת יותר. כשחזרתי, שמחתי מאוד לקרוא את התגובה של נילי, הכותבת בצורה תמציתית וקולעת את התגובה הארוכה שאני תכננתי.
הבעיה הבסיסית היא בהגדרות המוצא של מסמך הסטנדרטים. הניסיון להגדיר תהליך דינמי כמו תהליך התפתחות הטכנולוגיה במונחים של "מה יש ללמד ובאיזה כיתה", הופך די מהר את מסמך הסטנדרטים ללא רלבנטי ואנכרוניסטי.
במקום לעסוק בטבלאות ולחצן ימני, עדיף להגדיר מהו רצף סוגי המטלות המשלבות שימושי טכנולוגיה, לאורכו יעבור התלמיד במסלול ההכשרה לו. מסכים עם נילי שאין צורך(ואולי אפילו אסור) להגדיר בצמוד למטלות את הכלים בהם על התלמיד להשתמש, ומסכים מאוד שברוב המקרים ההכרות עם הכלים עצמם יכולה להתבצע בלמידה עצמית של התלמידים בעזרת חומרי הדרכה שהמורה מכין.
ברור שגישה זאת מחייבת גם שינוי מהותי בצורה בה נמדדים הישגי התלמידים, בשונה מהמצב היום.
אלישע

רק נקודה למחשבה. כשאנו מלמדים אורינות מסורתית אנחנו נתקלים בקשיים דומים. באורינות הקלאסית קריאה וכתיבה הרי אין זה צירוף פשוט של מילים שיוצר משמעות . הרי הטקסט משתנה בכל פעם שאנו קוראים ואוצר המילים והדיקדוק . וכל זאת מצאו שיטות ללמד וגם להעריך.
באורינות מחשב אנחנו עוד בשלב ההגדרה. זה שלב קשה אבל בכל מקרה בחיפוש דרכים להגדרת אורינות חדשה היתי חוזרת ולומדת מהאורינו הקלאסית.

נעמה

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates