« לדף הראשי | יפה דורש, יפה ... » | ללמוד לאהוב את הרעש? » | סוף סוף הוכחה שהאינטרנט טוב לבריאות? » | לשם שינוי ... לא מאשימים רק את האינטרנט » | ועכשיו, תגדיל את הגופן עוד שתי נקודות » | ההעתקות מסרבות לרדת מהכותרות » | בשביל מי כל הדיון הזה? » | כבר לא הולכים עיוור אחרי ההקלדה העיוורת » | לא קריאה של מילים על נייר בלבד » | למען הסר ספק? עדיין לא » 

יום חמישי, 23 באוקטובר 2008 

אולי בכל זאת יש בהם משהו

המונח "כישורי למידה של המאה ה-21" איננו מרשים אותי במיוחד. כאשר אני צולל מעבר לכותרת כדי לחפש קצת תוכן, אני מגלה שמדובר בשם די ראוותני לאוסף של כישורים ששייכים לא רק למאה ה-20, אלא אפילו למאות שקדמו לה. נדמה לי שכל מערכת חינוכית שמבקשת להכשיר אזרחים נאורים ולא רק פועלי יצור צייתניים מעוניינת לפתח כישורים כמו חשיבה ביקורתית, יצירתיות, אוריינויות מרובות, וכל יתר מילות המפתח שנושאי דגל "כישורי המאה ה-21" מנסים למכור לנו כאילו הם משהו חדש. אבל פריט דואר שהגיע אלי אתמול עורר בי קצת יותר כבוד כלפי המונח.

משום מה, אתמול מצאתי בתיבת הדואר הנכנס שלי עותק של מבחן לכיתה ח' משנת 1895 במדינת קנסס. נתקלתי במבחן הזה לראשונה לפני כשש שנים, ואחרי חיפוש די מהיר מצאתי מקור אחד שמציין שהוא הופיע ברשת לראשונה בשנת 1996. לקבצים מהסוג הזה יש, כמובן, חיים משלהם. כולנו ממשיכים לקבל, לדוגמה, הודעות על הכסף שביל גייטס לכאורה מבקש לחלק לנו, או על הבקשה האחרונה של ילד חולה, למרות שבמקרים רבים תוקפן של ההודעות האלו, אם הן בכלל היו נכונות מלכתחילה, פג לפני שנים. אבל במקרה של המבחן הזה, נדמה לי שלא מדובר רק במחזוריות מקרית. אני מניח שהמבחן הזה זוכה לעדנה מחודשת דווקא עכשיו מפני שהיא לכאורה מחזקת את הטענה שמערכת החינוך נכשלת ואיננה מעניקה לתלמידיה את הידיעות הבסיסיות שמערכת חינוכית אמורה להעניק. (הטענה הזאת איננה, כמובן, חדשה, אבל היא מתעוררת מחדש לעתים קרובות – הפעם אולי מפני שהמטוטלת של חשיבות מקצועות היסוד שחוק ה-NCLB מדגישה נמצאת כעת בקצה של המתנגדים, ולכן אלה מחייבים את הדגש הכמעט בלעדי ביסודות מחפשים תחמושת נגדית.) הוצאת המבחן הזה מהנפטלין מחזקת אמירות נוסח "לפני מאה שנים, בתי הספר עסקו בהוראת ידע חשוב, והציבו סטנדרטים גבוהים, ואילו היום בתי הספר עסוקים במקצועות משניים ומיותרים, ומדגישים תכונות כמו 'יצירתיות'".

כזכור, המבחן הזה מתגלגל באינטרנט לפחות עשור (יש אפילו גירסה עם תשובות לשאלות). מספר אנשים ניסו לבדוק את מהימנותו, והמסקנה היא שהיא אכן אותנטית – היה מבחן כזה בשנת 1895, אם כי לפחות מקור אחד מטיל ספק בכך שהוא היה מיועד לתלמידי כיתה ח'. אבל אפילו אם לפני 100 שנים הציפייה היתה שתלמידי כיתה ח' במדינת קנסס יכלו לענות על השאלות שבמבחן הזה, לא ברור שזה מלמד אותנו משהו על רמת ההשכלה שלהם אז. בגלגולים של המבחן בדואר האלקטרוני בדרך כלל מתלווה אליו השאלה "האם אנחנו, היום, יכולים לעבור את המבחן הזה?". ביסוד השאלה הזאת יש כמובן, ההנחה שמי שיכול לעבור את המבחן בהצלחה ייחשב כמשכיל, אבל לא ברור אם ההנחה הזאת מוצדקת. יש שאלות (לטעמי, במיוחד אלה בגיאוגרפיה) שהן מאד מעניינות, ואולי מצביעות על צורך בהבנה ולא רק בשינון, אבל באופן כללי על מנת לעבור את המבחן התלמיד נדרש לזכור אוסף אדיר של פרטים, אבל לא בהכרח להבין אותם, או לדעת מה לעשות איתם.

אתר ניפוץ המיתוסים המפורסם Snopes איננו מתייחס למהימנות המבחן. במקום זה הוא מעלה ספקות לגבי הטענה שהמבחן מראה שהרמה של החינוך לפני 100 שנים היתה גבוהה יותר מאשר היום. הוא מציין שמספר נושאים שהיום נחשבים כחשובים כלל אינם מוזכרים במבחן:
To pass this test, no knowledge of the arts is necessary (not even a nodding familiarity with a few of the greatest works of English literature), no demonstration of mathematical learning other than plain arithmetic is required (forget algebra, geometry, or trigonometry), nothing beyond a familiarity with the highlights of American history is needed (never mind the fundamentals of world history, as this exam scarcely acknowledges that any country other than the USA even exists), no questions about the history, structure, or function of the United States government are asked (not even the standard "Name the three branches of our federal government"), science is given a pass except for a few questions about geography and the rudiments of human anatomy, and no competence in any foreign language (living or dead) is necessary.
כבר בעבר ציינתי כאן שהעיסוק ב-"כישורי למידה של המאה ה-21" נראה לי קשור יותר לנסיון לשווק טכנולוגיות חדשות (ויקרות) מאשר לצרכים לימודיים שנוצרו עם המאה החדשה. אבל אם אני צריך לבחור בין הכישורים ה-"חדשים" האלה לבין החזרה ל-"למידה" שמסתמכת על שינון של עובדות יבשות ותלושות, ברור לי במה אני בוחר.

תוויות: ,

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates