לי לבלאנק, אחד מצוות הכותבים לבלוג Tame the Web שעוסק בנושאים הקשורים לספריות וטכנולוגיה,
מפרסם היום מאמרון קצר בו הוא מקשר לשני מקורות שעוסקים בהעתקות, או ברמאות במבחנים. לבלאנק מציג
סרט וידיאו מיו-טיוב שמתיימר להראות לסטודנטים דרך מוצלחת להסתיר תשובות לשאלות למבחן בתוך עט. לבלאנק מציין שהסרט מכה גלים באקדמיה, ומעורר מחדש את הדיון סביב העתקות. הקביעה הזאת טיפה מזורה בעיני, בהתחשב בעבודה שהסרט מופיע ביו-טיוב כבר שנה. אינני יודע למה הוא זוכה להתעניינות מחודשת דווקא עכשיו. השיטה עצמה איננה במיוחד מעניינת, ולמען האמת, ספק אם היא יעילה – אני מתקשה לתאר לעצמי איזה מידע אפשר לרשום על פתק קטנטן שיוכל לסייע למישהו במתן תשובה לשאלה במבחן כלשהו. אולי יותר מאשר התוכן, מה שעושה את הסרט למעניין היא הגישה של הנערה שמסבירה את השיטה. היא אומרת, למשל:
I know it’s not a good thing to cheat. It’s like academic dishonesty, blah, blah, blah. But, you know, everyone, I think everyone, has at least done it once.
אולי שוויון הנפש כלפי הרמאות הוא זה שגורם להתרגשות. כזכור, הסרט הזה כבר מסתובב זמן רב ברשת. אבל אין זה המצב עם המקור השני שלבלאנק מביא -
כתבה ב-U.S. News and World Report בנושא הרמאות במבחנים. אבל גם הכתבה הזאת איננה מחדשת הרבה. היא סוקרת כלים כמו TurnItIn, ואמצעים אלקטרוניים שמסוגלים לעקוב אחר סטודנטים שנבחנים מהבית דרך המחשב.
אלה הוזכרו כאן כבר בעבר.
אבל לקראת סיומה, הכתבה מביאה שתי דוגמאות של מרצים שהשיטות שלהם למיגור ההעתקה די "מקוריות", ומעניינות (ולשבחו של לבלאנק ייאמר שהוא מבליט אחד מאלה במאמרון שלו).
הכתבה מביאה את הדוגמה של ברברה כריסטי, מרצה להנדסה רפואית באוניברסיטה פורדו. כריסטי מודעת לנטייה של סטודנטים להעתיק מקורות זמינים. זאת הסיבה שהיא יוצרת דפי ווב שעוסקים בנושאים של העבודות והמבחנים שהיא נותנת. אבל המידע שהיא מביאה בדפים האלה מיושן ומטעה. מפני שהדפים האלה מותאמים ספציפית לנושאים של הקורס, הם בין הראשונים שעולים בחיפוש בגוגל. לכריסטי קל מאד לזהות את העבודות המוגשות לה שמעתיקות מהמקורות שהיא עצמה העלתה לרשת. אבל אולי הנקודה החשובה ביותר ב-"שיטה" שלה היא ההמשך – כריסטי איננה מענישה את המעתיקים, אלא מנצלת את העדות הברורה הזאת להעתקה על מנת לעזור לסטודנטים שלה להבין טוב יותר את הצורך בבדיקת המהימנות של המידע שהם מוצאים ברשת.
למרצה אחר, קלייטון לואיס, שמלמד מדעי מחשב באוניברסיטה של קולוראדו, יש שיטה מאד פשוטה שעוזרת לו להלחם בהעתקות. הוא פשוט מאפשר לסטודנטים שלו לשתף פעולה במטלות. מתוך הכתבה:
It's silly to consider that "cheating," he believes. "We're gradually waking up to the fact that in real life, it is all about working together," he says.
בנוסף, המטלות של לואיס די פשוטות. הוא מבקש מהסטודנטים שלו לחשוב על משהו שהם רוצים לעשות באמצעות המחשב, ולהראות לו כיצד אפשר לעשות את זה. הוא מציין שאין זה ממגר לחלוטין את ההעתקה, אבל זה כן מצמצם אותה. כפי שהוא מציין:
What's the point of cheating on something you want to do?
ואני כמובן יודע שמה שאני כותב כאן חושף תמימות מופלגת אצלי, אבל אני משוכנע שהסיכוי של הגישה הזאת למצמצם את בעיית ההעתקות גדול בהרבה מזה של השיטות הטכנולוגיות המורכבות והיקרות שנעשות כל כך פופולאריות היום.
תוויות: העתקה-הדבקה
