« לדף הראשי | "תוך כדי עיסוק בתכנים רלוונטיים" » | טכנולוגיה – וחינוך מכל מקום » | ושוב על הבלוג והחשיבה » | למשש את האתר? » | טיפה של פרספקטיבה » | אולי כל ההבדל » | עם ידידים כאלה ... » | שותף ראוי בהחלט » | רצוי לזכור, אפילו אם זה כבר נאמר מספר פעמים » | המחשב הנייד (כמובן) אשם » 

יום שלישי, 5 במאי 2009 

אל תאמין לכל מה שאתה קורא באינטרנט ...

... או בכל מקום אחר.

בבלוג Respectful Insolence שמופיע כחלק ממערכת Science Blogs, בלוגר בשם אורק (Orac) מדווח על כתב עת שיצא לאור מטעם Elsevier - מו"ל מאד מוערך בתחום כתבי עת מדעיים. בשנת 2003 Elsevier הוציא לאור שני גליונות של The Australasian Journal of Bone and Joint Medicine. הגליונות האלה אמנם נראו כמו כתבי עת מדעיים, אבל למעשה לא היו בהם מחקרים מקוריים, והמאמרים לא עברו הערכת עמיתים. מה שהתפרסם היו בעצם רק תקצירים של מאמרים שהמשותף להם היה שהם הציגו ממצאים שהשתקפו באופן חיובי על תרופות של חברת התרופות הענקית Merck. עכשיו מתברר שחברת Merck הזמינה את הגליונות האלו מ-Elsevier.

אורק מצטט חלקים של כתבה על הפרשה שהתפרסמה באתר The Scientist, כולל תגובה של סגן מנהל ארגון אזרחי שעוסק בבריאות הציבור:
"I've seen no shortage of creativity emanating from the marketing departments of drug companies," Peter Lurie, deputy director of the public health research group at the consumer advocacy nonprofit Public Citizen, said, after reviewing two issues of the publication obtained by The Scientist. "But even for someone as jaded as me, this is a new wrinkle."
אורק מדגיש שרופאים שקוראים כתבי עת מדעיים מודעים לכך שקיימים לא מעט "throwaway journals". כתבי עת כאלה מתאפיינים בכך שהם מחולקים חינם, יש בהם אחוז מאד גבוה של פרסומות (שמופיעות בתוך דפי המאמרים עצמם, ולא בין מאמר למאמר), ואין בהם מאמרים שמדווחים על מחקרים מקוריים. אבל הוא מוסיף שאפילו בנוף כתבי העת האלה, כתב עת שמתחפש לכתב עת מחקרי אבל איננו אלא יוצא לאור מטעם חברת תרופות (ובשיתוף הפעולה של מו"ל חשוב) מהווה נקודת שפל מיוחדת.

אין לי ספק שלפרשה הזאת היבטים מעניינים וחשובים בתחום האתיקה, ואפשר לקוות שתעשיית ההוצאה לאור תבחן את ההיבט הזה באופן מעמיק (קשה לצפות להתייחסות דומה מחברות התרופות). יש מי שיאמר שאין כאן שום דבר מפתיע, ושבעצם, אין שום סיבה להתרגש (מגיב אחד בבלוג כותב, בוודאי באירוניה, שפרשה כזאת נותנת שם רע ל-throwaway journals). אישית, העסק מזכיר לי דיון על מהימנות המידע שהתרחש לפני יותר מעשור בבית ספר שאליו הגעתי להרצאה. מורה אחת שם הסבירה שכדי לבדוק אם המידע שאנחנו מוצאים באינטרנט מהימן, עלינו לקרוא את סיומת ה-URL: אם היא מסתיימת ב-com, המידע לא אמין, אבל אם היא מסתיימת ב-ac או ב-edu, ברור שאפשר לסמוך עליו. כמובן שגם אז זה לא היה נכון. אבל התשוקה לפתרונות קלים היתה כנראה חזקה יותר מההגיון. היום, הרצון הזה גורם לנו לפסול על הסף את תוכן הווקיפדיה, במקום להפעיל את כישורי החשיבה הביקורתית שלנו. מה שבטוח – בעולם שלנו, לא רק בבית הספר או אצל תלמידים קשה לדעת למה ולמי אנחנו יכולים להאמין.

תוויות:

יום שלישי, מאי 05, 2009 |

אני חושבת שכמו שאנו בוררים מה ברצונו לקנות והיכן, כך יש להתייחס ל"מחקרים" שמפורסמים בכתבי עת שאינם נחשבים ואינם מוערכים. כצרכנים בררנים אנו יודעים לזהות מקומונים שניתן לסמוך על הכתוב בהם, לרוב הם גם עולים לנו כסף, לעומת המקומונים שניתנים חינם בכל סופר שכונתי. כך גם לגבי כתבי עת: העוסקים בדבר ידעו כיצד להתייחס לכתבי עת מקצועיים ומהימנים ולא להתייחס למחקרים המפורסמים במקומות שאינם מוכרים ומוערכים בעולם המקצועי.

נשלח ע"י: Blogger טולי | 10 מאי, 2009 19:20  

הוסף תגובה
מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון

קישורים


שלח לי דואר


Powered by Blogger
and Blogger Templates