« לדף הראשי | ובכל זאת, לא לבטל את בית הספר » | לא הכרחי, אבל רצוי » | כיצד ללמוד לזהדהות עם תלמידים » | אפילו אם זה לא מידעני » | פתחו (רק קצת) את השער » | אחרי יותר מעשור ... » | למה להסתפק בספרי לימוד דיגיטאליים? » | אפילו מחקרים אומרים את זה » | לדבר עם עצמנו? » | עדיין מוקדם לעזוב את הבלוג » 

יום חמישי, 16 ביולי 2009 

אל תהסס להראות היסוס

בלוגים רבים מוקדשים להמלצות והנחיות כיצד להפוך את הבלוג שלך לבלוג פופולארי ומצליח. אני מודה שאינני קורא את הבלוגים האלה, וזאת מסיבה פשוטה מאד. על פי רוב ההמלצות שמופיעות בהן נובעות מהנחה שלדעתי היא בבסיסה מוטעית – שאיכותו של בלוג נמדדת במספר הקוראים שלו, או במספר הפעמים שמקשרים אליו. אינני טוען שיש משהו פסול בפופולארית, ואני בוודאי לא מתלונן אם יש אנשים שקוראים את מה שאני כותב. אבל עבורי התכונה החשובה ביותר של בלוג איננה ההד החיצוני שהוא אולי יוצר, אלא ההד הפנימי – עד כמה הוא מאפשר לכותב הבלוג להבהיר את המחשבות, את ההרהורים, של עצמו, עד כמה הפלטפורמה האישית/ציבורית של הבלוג מסייעת לדיון הפנימי שהבלוגר מנהל עם עצמו.

לכן, המלצות כמו "בדוק אילו נושאים בבלוג שלך זכו למספר הצפיות הגדול ביותר, וכתוב על הנושאים האלה" מפספסות את העיקר. בשבילי ההנחיה הנכונה יותר היא "כתוב על מה שחשוב בעיניך, על מה שמעניין אותך". אפשר אולי לקוות שבסופו של תהליך הבלוגר שכותב בלהט על הדברים שמעסיקים אותו יזכה לקוראים רבים, אבל אין שום הבטחה ש-"נאמנות לעצמו" באמת תהפוך בלוגר לכוכב זוהר בבלוגוספירה. סביר יותר להניח שהבלוג שלו יהיה עוד אחד מבין המיליונים הרבים של בלוגים (כמו הבלוג הזה) שזוכים רק לחוג מאד מצומצם של קוראים.

אבל כל זה איננו אומר שאין המלצות טובות שבעזרתן אפשר, בכל זאת, לשפר בלוג. דרך הבלוג של טים סטאמר נתקלתי בהמלצה מצויינת שמופיעה בבלוג The Blog Herald שעוסק (איך לא?) בהמלצות שבדרך כלל הרבה פחות נראות לי. הפעם, במאמרון בעל הכותרת How to Make Sure Your Blog Post is Ready for Publication, יש מספר המלצות מעניינות אם כי לא מרעישות. אבל ההמלצה השלישית נראית לי חשובה ביותר:
Make sure the post is imperfect. This one may strike you as odd, but let me explain. There is always something you can improve about a blog post. Always. Add a paragraph, go with a different image, change a word choice, tweak the headline ... the list goes on and on. But if you actually consciously take a moment to consider the fact that your about-to-be-broadcast post is not practically perfect in every way, and if you take an additional moment to choose to be okay with that fact, you’ll conquer that perennial stumbling block that so many bloggers trip over – the double-edged sword of perfectionism/procrastination.
כאשר קראתי את ההמלצה הזאת הנהנתי בהתלהבות, למרות שהרבה יותר קל לי להעביר את ההמלצה הלאה מאשר באמת לפעול לפיה. לא פעם אני מוצא שאני מייסר את עצמי בחיפוש אחר המילה הנכונה ביותר או הניסוח המדוייק כאשר אני יודע היטב שכאשר אקרא את מה שכתבתי שוב, בעוד שבוע או שבועיים, ארצה לכתוב את הכל מחדש, עם מילים אחרות לגמרי. אני מניח, אגב, שהניסוח של אותו בלוגר, איסטון אלסוורת, עבר מספר לא קטן של עריכות עד שהוא מצא את החיבור הכל כך קולע בין "לוודא" לבין "לא מושלם". אבל אולי הוא היה יכול למצוא ניסוח עוד יותר מוצלח, אך בשלב מסויים הפסיק לחפש אותו, וטוב שכך עשה.

אלסוורת כותב את דבריו על מנת לעזור לבלוגרים להבין שאין צורך להתלבט זמן רב מדי לפני שמקליקים על "פרסם". ההמלצה שלו באה כדי למנוע השתהות, כדי לעודד לבלוגרים לפרסם כדי שאחרים יקראו את מה שהם כתבו. לעומתו, סטאמר מבין את ההמלצה מהזווית של הדיון הפנימי שבלוגר מנהל עם עצמו תוך כדי כתיבה. הוא מדגיש שהכתיבה לבלוג מאפשרת לנו להעלות מחשבות שאינן שלמות, שעדיין מתרוצצות בראש שלנו:
When you control an instantaneous publishing system that is available 24/7, perfection is not only unnecessary, it’s also detrimental.

Please don’t assume I’m saying bloggers don’t need to think before they post. A good entry is far more than just a random collection of subconscious ramblings.

However, the power of these tools means that we have the freedom to toss out incomplete thoughts and less than perfect prose, since tomorrow (or even an hour from now) we have another chance to rethink an idea or even completely reverse ourselves, ideally based on feedback from the original post.
וכקורא מושבע של בלוגים אולי מותר לי להמשיך את המחשבה הזאת של סטאמר ולהפוך אותה להמלצה משלי: אל תהסס לסתור את עצמך. יתכן שאם אנחנו כותבים היום את ההפך ממה שכתבנו לפני שבוע הקוראים שלנו יחשבו שאיננו עקביים, שאנחנו מבולבלים. כאשר מדובר בכתיבת ספר זה אולי נכון, אבל בבלוג הדברים מתנהלים אחרת. בבלוג הנכונות לבחון נושא מזווית שונה ולהסיק מסקנה (שגם היא זמנית) אחרת מאשר מה שהסקנו קודם לכן היא סימן לחשיבה, להתמודדות כנה עם רעיונות. מעל לכל, בלוג איננו מקום של סימני קריאה, אלא של סימני שאלה.

תוויות: , ,

ג'יי שלום ,


תודה לך על פוסט חשוב מאד מאד !

כל הכבוד על מיקוד הדילמה הזו

עמי סלנט

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates