לארי קובן הוא איש מחקר מנוסה בשדה החינוכי. על פי רוב הוא רואה את השדה מזווית הראייה של חוקר. במאמרון חדש הוא מצביע על בעיה שגם אלה מאיתנו שעוסקים בהטמעת התקשוב בסביבות חינוכיות, נתקלים בה. לפני מספר ימים
קובן כתב על כך שאין התאמה בין הדיווחים של מורים על השינויים שמתרחשים בדרכי ההוראה שלהם לבין מה שהוא, כחוקר, רואה בשטח:
I have run into a dilemma that has bothered me for many years as both a practitioner and scholar. The issue is about what researchers see and what teachers see when it comes to changes in practice.
לשם דוגמה קובן מביא את המקרה של מורה שטענה בלהט שהתרחש שינוי מהותי ביותר בדרך שבה היא מלמדת נושאים מדעיים בכיתה שלה. המורה סיפרה שבתחילת דרכה כמורה היא מיקמה את עצמה במרכז הפעילות הלימודית, אבל היא עברה שינוי, ועכשיו תלמידיה נמצאים במרכז. קובן מוסיף שכעדות לשינוי המורה הצביעה על חומרי למידה חדשים, והשיטות הוראה שונות מבעבר, שבאמצעותם היא מלמדת. אבל קובן מעיר שכאשר הוא צפה בשיעורים שלה, הוא אכן ראה שימוש בחומרים ובאמצעים חדשים, אבל השימוש בהם היה בניגוד לייעודם המוצהר של מי שפיתח אותם והביא אותם למערכת. בעצם, החומרים היו חדשים, אבל דרכי ההוראה נשארו מסורתיות.
לא מדובר במקרה יחיד. קובן כותב שמורים רבים טענו לשינויים משמעותיים בדרכי ההוראה שלהם, במידה רבה בגלל טכנולוגיות חדשות שנכנסו לכיתה. הוא מציין שמורים אכן משלבים כלים ועזרי הוראה חדשים לתוך הכיתה, והוא גם מדגיש שבעקבות זה בהחלט ניתן לראות שינויים. אבל האם מדובר בשינויים מהותיים? הוא כותב:
Yet, to me sitting in the back of the room, all of those changes added up to an enhancement of teacher-centered lessons, not a move toward student-centered instruction–what policymakers wanted, vendors promised, and techno-enthusiasts sought.
קובן כותב שכאשר מדובר בשינוי, חשוב להבחין בין הכוונות של מורים לבין אלה של חוקרים. הוא מדגיש שבמחקרים שלו הוא אכן מזהה שינויים רבים בדרכי ההוראה של מורים, אבל בעיניו אלה שינויים זעירים. לעומת המורים, כחוקר הוא מנסה לבחון אם השינויים שאליהם התכוונו קובעי המדיניות כאשר הם החליטו לאמץ עזרי הוראה או כלים טכנולוגיים חדשים אכן מתממשים. המסקנה ברורה – קיים פער בין המטרה המוצהרת לבין השינויים הזעירים שמתרחשים בכיתה.
עבור קובן חשוב כאן להבחין בין נקודות המבט. המורים והחוקרים מתייחסים למתרחש בבית הספר בדרכים שונות. לפי המורים, דרכי העבודה שלהם אכן השתנו. אבל החוקרים שבוחנים את השינוי אינם רואים אותו כמשמעותי כמו שהמורים חשים. כחוקר חשוב לקובן להכיר בתחושות של מורים שאכן קיים שינוי, גם אם בעיניו השינוי איננו גורף במידה שיוזמי השינוי קיוו לו.
אבל נדמה לי שלאמת שקובן חושף כאן חשיבות גדולה יותר מאשר העובדה היבשה שמורים וחוקרים תופסים אחרת את עוצמת השינוי. רבים מצפים שהתקשוב יחולל שינויים משמעותיים בדרכי ההוראה והלמידה, וכגודל הציפיה, גם גודל האכזבה. מובילי המערכת, שבכוחם לתת פקודה ולצפות שהיא תתבצע, וגם משלמי המיסים, שרוצים להיות בטוחים שכספם איננו מתבזבז על מותרות, מצפים שההשקעה בתקשוב תביא לשינוי מהיר ונרחב במערכת החינוך. לעומתם, המורים, שהם אלה המופקדים על ביצוע השינוי, גם אם הם חשים שמתרחש שינוי גדול, מבינים שלטוב או לרע השינוי שמתרחש בתוך הכיתה זעירה ואיטית יותר.
תוויות: טכנולוגיה, שינוי
אני כסטונדטית להוראה לתואר שני אשר משתתפת בקורס תקשוב מתקדם וכמורה חדשה במערכת החינוך מנסה לגבש לי דרך חינוכית נכונה, עכשווית, מתקדמת ויעילה אשר תוביל תלמידים לרכישת כלים לחשיבה נבונה ותקנה להם את היכולת ללמוד בצורה מאתגרת.
כמורה חדשה במערכת אני נתקלת לא פעם בציפייה מאיתנו המורים הצעירים להכניס רוח חדשנית של למידה לבתי הספר. ישנה ציפייה שעל ידי שימוש במכשור חדשני ומתקדם נוכל לחולל עשייה משמעותית אשר תטיב עם ציבור התלמידים ותוביל אותם ללמידה משמעותית יותר. לצערי הרב הפער בין הציפייה לשטח הוא רב. דבר ראשון מצפים מאיתנו לעמוד בתוכניות הלימוד הצמודות לספרים, התוכן קבוע מראש, נמדד ע"י המערכת ונדרשת התוצאה הברורה והישנה. נכון, אפשר להכין מצגת או לאפשר להם נסיון בחקרשת אך האם בכך שיניתי את דרך החשיבה של תלמידי? האם הלמידה שלהם משמעותית יותר מכיוון שלחצתי על כפתור On כלשהו? האם החשיבה ושינוי דרך הלימוד לא צריכה להיות מבוססת ומוטעמת ע"י מטווי הדרך, קובעי תוכניות הלימודים. כדי שיתרחש שינוי משמעותי עלינו להבין כי השינויים הקטנים שאנו מביאים הם קוסמטיים בלבד. יצירתיים יותר מהדור שלפנינו. אך לדעתי, חשובה מכול היא הדרך אותה צריכים לעבור קובעי הדרך ומקבלי ההחלטות כדי שאפשר יהיה לגבות את השינוי ולאפשר לו לקרות.
נשלח ע"י:
רוית | 24 נובמבר, 2011 22:20
נראה מעודד
נשלח ע"י:
פרילנסרים | 29 נובמבר, 2011 11:52
מדהים לאן הטכנולוגיה מקדמת אותנו
נשלח ע"י:
פרילנסר | 29 נובמבר, 2011 11:54
עולה מהכתבה או המאמרון הקטן מולי שהשינוי המיוחל עקב שימוש בתקשוב הינו זעיר ולא חשוב, אבל, אני רואה שהשינוי הוא גדול למרות שהוא קטן, אני בעד זווית ראייה של המורה על פני החוקר במקרה הזה, אני מאמין שהשינוי בדרך, נכון שייקח יותר זמן אבל בסופו של דבר המורים יפנימיו ישתנו וישנו את שיטות ההוראה שלהם בהתאם לטכנולוגיה, חשוב לציין שיש לתת קרידט גדולה בשינוי למורה המבצע את השינוי, אני מאמין אם כן המורה מאמין בעצמו וביכולתו להעביר את המסר לתלמידיו גם אם יש צורך ללמוד מחשבים ולהשקיע למען העברת המסר שעד עכשיו היה רגיל לעשות אותו בדרכים אחרות , אכן הוא יעשה, כי מורה טוב הוא מורה המשקיע בעצמו ומשרה על אחרים...
נשלח ע"י:
דעיבס עזאלדין | 01 דצמבר, 2011 22:27
נקווה שיש בזה משהו
נשלח ע"י:
פיתוח תוכנה | 21 דצמבר, 2011 12:41