דרך
הבלוג של טום ויטבי, שאליו הגעתי רק לפני זמן יחסית קצר, הגעתי לבלוג קבוצתי בשם
SmartBlog on Education. הבלוג הזה הוא, כנראה, חלק ממערכת של בלוגים במגוון נושאים, מיזם של חברה בשם
SmartBrief שאיתרה צורך אצל אנשים עסוקים – היא מפרסמת תקצירים של מה שאפשר לכנות "מידע שחשוב לדעת" ברשימה די ארוכה של נושאים. לפני כשבועיים ויטבי התחיל לערוך את בלוג חדש של החברה בתחום החינוך, מיזם נוסף של החברה. להבדיל מפרסום התקצירים, הבלוג מנסה להצביע על הסוגיות החמות בחינוך. SmartBrief מבקש ליצור מודל עיסקי שמתבסס על פרסומות בתקצירים ובבלוגים שלו. הדבר לגיטימי, אם כי על פי רוב אפשר לצפות שאחוז ניכר ממה שיופיע בבלוגים כאלה יהיה נדוש ורחוק ממקורי.
אתמול התפרסם בבלוג החינוכי
מאמרון אורח של ויל ריצ'רדסון. לריצ'רדסון קבלות רבות בתחום התקשוב בחינוך. אני מניח שבלי מאמץ הוא מסוגל לכתוב 1000 מילים על עתיד החינוך. מה, בסך הכל, צריכים לכתוב? שמערכות החינוך צריכות להכיר במציאות החדשה שזמינות המידע יצרה, שבמקום להתמקד ב-"מה לדעת", צריכים לעסוק ב-"איך לדעת", ועוד כמה משפטים שהם אמנם נכונים, אבל כבר נדושים. קצת להפתעתי, והרבה לשמחתי, ריצ'רדסון כתב משהו אחר, ותוך בערך 1000 מילים הצליח להראות כיצד הסיסמאות הרווחות בחינוך היום מאפשרות פרשנויות שונות.
לפני שבוע ריצ'רדסון נכח בכנס ה-ISTE שנערך בסן דיאגו. במאמרון שלו הוא כותב על שלוש מילים נפוצות שהדהדו באולמות הכנס: Personalizing (התאמה אישית), Flipped (הפיכה, במשמעות של הפיכת הכיתה), ו-Engagement (כאן התרגום בעייתי יותר; הכוונה למעורבות משמעותית, אפילו רגשית, בלמידה). שלוש המילים האלו כבר נעשו לקלישאות. כמעט אין מי שכותב על חינוך היום שלא מנצל אותן כדי להראות שהוא נמצא בחזית השינוי. חששתי שריצ'רדסון ינצל את מעמדו כדי למחזר שוב אמירות נדושות. אבל במקום לעשות זאת, הוא עושה משהו אחר. הוא כותב:
At first blush, they are words that seem to promote a vision of better learning for kids. But as is so often the case in education, I’m not sure we as a community are spending enough time digging to parse what those words really mean, especially in the context of what deep learning now requires in a connected world.
בהמשך, ריצ'רדסון מסביר שעל אף העובדה שלכאורה יש הסכמה כללית על כך שלמונחים האלה חשיבות גדולה בחינוך, לא כולם מבינים אותם באותה צורה. בעצם, יתכן שקיים אי-הסכמה יסודות.
הוא מראה שהשימוש הרווח ב-"התאמה אישית" איננו מתן האפשרות לתלמיד לכוון את הלמידה של עצמו לפי הטעם והצרכים שלו. ברוב המקרים, הכוונה היא לכך שבעזרת כלי מדידה מדוייקים המערכת יכולה לבנות לכל תלמיד מסלול שיעורים אישי שיבטיח שהוא ירכוש את הידע שהמערכת רוצה להעביר אליו:
We don’t need personalization as much as we need to promote and give opportunities for our kids to do personal learning. And while they come from the same root, those two words are vastly different. “Personalized” learning is something that we do to kids; “personal” learning is something they do for themselves.
בצורה דומה, ריצ'רדסון טוען שהמערכת אימצה את התקשוב כדי לעורר עניין בחומר הנלמד אצל התלמידים (הרי כולם יודעים שילדים ובני נוער רק מתעניינים בדברים שמופיעים על גבי מסך וזזים מהר). אבל גיוס הטכנולוגיה כדי להחזיק את תשומת הלב של התלמיד הוא הודאה בכך שהמערכת איננה מצליחה לעשות זאת בלעדיה:
It’s as if engaging them in learning without technology has become this impossible task.
In a word, that’s bunk. If we can’t engage our kids in ideas and explorations that require no technology, then we have surely lost our way. Big questions, passion, personal interest are what should drive our use of technology, not the other way around.
וכך גם עם הפיכת הכיתה. תכנית הלימודים נשארת אותה תכנית לימודים, ורק צורת הגשת החומר משתנה:
By assigning the lecture at home, we’re still in charge of delivering the curriculum, just at a different time. From what I’ve seen, flipping doesn’t do much for helping kids become better learners in the sense of being able to drive their own education.
הפיכה אמיתית משנה את יחסי הכוחות בבית הספר; היא תמעמידה את התלמיד במרכז ומעניקה לו מידה גדולה של אוטונומיה לקבוע מה הוא ילמד. "הפיכת הכיתה" כפי שהיא באה לביטוי בצפייה בסרטוני האקדמיה של חאן כשיעורי בית איננה דומה ל-"הפיכה" משמעותית כזאת.
כאשר הוא מתאר את הפרשנויות השונות לשלושה המונחים האלה, ריצ'רדסון גם מצייר את קווי המאבק על השימוש בתקשוב בחינוך. אותן המילים מבטאות תפיסות מאד מנוגדות. אפשר לקוות שהתפיסה של ריצ'רדסון היא זאת שתגבר.
פוסט מעולה !!!
הטיפ הזה שבו כדאי לבדוק ששניכם מדברים על אותו דבר ויש לו עבורכם את אותה המשמעות הוא נכון בכלל ולא רק לתקשוב.
לקחתי. תודה.
נשלח ע"י:
iTeacher | 09 יולי, 2012 13:45