וכך מפיגים את השעמום?
דרך קישור שאודי מלכה העלה לאתר של שלובים, למדתי שאחד המתחרים בתחרות Techono.me של השנה שנערך בתל אביב לפני יומיים הוא סטרט-אפ חינוכי בשם learni. אודי קישר לכתבה ב-The Marker שתיאר את learni תחת כותרת מעוררת עניין: "תלמידים באים לבית ספר ומתים משעמום, ננסה לעשות שינוי בחינוך". ממקורות נוספים הצלחתי ללמוד שתחרות Techono.me נערכת פעם בשנה, פרי היוזמה של אורלי יקואל המוכרת מאד בחוגים של סטרט-אפים טכנולוגיים.
מהכתבה ב-The Marker אפשר להכיר טיפה את learni. הקימו אותה:
מהכתבה ב-The Marker אפשר להכיר טיפה את learni. הקימו אותה:
שורה של יזמים ותיקים, ומפתח פלטפורמת למידה בספרים דיגיטליים על גבי טאבלט. את החברה הקימו ב-2011 היזם והמשקיע רני כהן (מנכ"ל), היזם דב מורן (יו"ר), מריוס נכט ממייסדי צ'ק פוינט (חבר במועצת המנהלים), הח"כ לשעבר דדי צוקר (סמנכ"ל שיווק ומכירות), ואורי קפלן (סמנכ"ל תפעול).
המעט הזה הוא יותר מאשר אפשר למצוא באתר של החברה שכמעט ריק לגמרי. בתחתית הדף הראשי מציינים שזכויות היוצרים של האתר רשומים ל-Bligear, החברה שתמכה בפרויקט הטבלטים בבתי הספר של בת ים. נכון לתקופה שבה כתבתי את המאמרון הזה האתר של Bligear לא היה זמין, וסביר להניח ש-learni הוא גלגול חדש של ההחברה ההיא, והאתר שלו מחליף את האתר של Bligear.
בזמנו לא התרשמתי ממה שהכרתי מ-Bligear, אבל זאת כמובן איננה סיבה לשלול את learni, וממילא זאת איננה הכוונה שלי כאן. הכתבה ב-The Marker מתארת את הפרויקט ככלי להפקת ספרי לימוד דיגיטאליים. תיאור דומה אפשר למצוא באנגלית בכתבות ב-The Next Web ו-TechCrunch שדיווחו על Techono.me. לתוך התשתית ש-learni מציעה מורים יכולים להוסיף תכנים, וכמובן גם לקשר לאתרים אחרים, לחיפושים ברשת, לתרגום, וכנראה למספר פעילויות נוספות. התיאור הכללי הזה מזכיר את ספרי הלימוד הדיגיטאליים של מט"ח, עם ההבדל הקטן שדרך מט"ח כבר קיימים ספרים רבים במתכונת כזאת.
אני משוכנע שיש צורך בכלי/פלטפורמה כזאת, וסביר להניח שיש מקום בשוק לעוד חברה שמבקש לענות על הצורך. אני פחות משוכנע בנחיצות של מאפיין אחר של המיזם. לפי הכתבה ב-The Marker:
בזמנו לא התרשמתי ממה שהכרתי מ-Bligear, אבל זאת כמובן איננה סיבה לשלול את learni, וממילא זאת איננה הכוונה שלי כאן. הכתבה ב-The Marker מתארת את הפרויקט ככלי להפקת ספרי לימוד דיגיטאליים. תיאור דומה אפשר למצוא באנגלית בכתבות ב-The Next Web ו-TechCrunch שדיווחו על Techono.me. לתוך התשתית ש-learni מציעה מורים יכולים להוסיף תכנים, וכמובן גם לקשר לאתרים אחרים, לחיפושים ברשת, לתרגום, וכנראה למספר פעילויות נוספות. התיאור הכללי הזה מזכיר את ספרי הלימוד הדיגיטאליים של מט"ח, עם ההבדל הקטן שדרך מט"ח כבר קיימים ספרים רבים במתכונת כזאת.
אני משוכנע שיש צורך בכלי/פלטפורמה כזאת, וסביר להניח שיש מקום בשוק לעוד חברה שמבקש לענות על הצורך. אני פחות משוכנע בנחיצות של מאפיין אחר של המיזם. לפי הכתבה ב-The Marker:
הפלטפורמה משמשת גם מורים כמערכת לניהול השיעורים ומעקב אחר התקדמות התלמידים. המורה מקבל תמונת מצב המשקפת מי מתלמידי הכתה קורא בספר בזמן שיעור ומי משתמש בטאבלט לשימושים אחרים.
הספר הדיגיטאלי של learni אמור לשרת צרכי למידה, ואפשר היה לקוות שאם אפשר ליצור חוויית למידה מעניינת, לא יהיה צורך במרכיב הנוסף שמטרתו לשמור על המשמעת בכיתה. וזה מביא אותי למה שבעיני החלק המוזר ביותר בכתבה ב-The Marker, ציטטה מרני כהן, מנכ"ל החברה:
זה לא סוד שתלמידים באים לבית ספר ומתים משעמום. החלטנו לנסות לעשות שינוי בחינוך.... המטרה שלנו היא להעצים, להעשיר ולגרום לחוויית הלמידה להשתנות ולהיות הרבה יותר מעניינת, חברתית וטכנולוגית.
אני מוכן להסכים עם היזמים של learni שהשעמום הוא בין המאפיינים המרכזיים בשיעורים בבתי הספר. כל יוזמה שיכולה להתגבר על השעמום הזה בוודאי מבורכת. אבל האם אנשי learni באמת סבורים שספרים דיגיטאליים ומעקב צמוד אחר מידת הריכוז של התלמיד בשעת השיעור הם אשר יפיגו את השעמום הזה? אולי צריכים להסביר להם שהתקשוב מפני עצמו איננו יוצר עניין. לפני חודשיים ציטטתי כאן את ביל פריטר שהביע את זה בצורה ברורה ביותר, וגם הסביר מה כן יכול לעורר מוטיבציה ללמוד. אבל יזמי סטרט-אפ בוודאי יודעים טוב יותר מאשר אנשי חינוך, ולכן כאשר learni ישולב לתוך מערכת החינוך אנחנו צפויים לראות את המחזה המרהיב של תלמידי בתי הספר רצים בהתלהבות כל בקר לקראת יום לימודים מרתק.
תוויות: טכנולוגיה, ילידים, עתיד בית הספר