« לדף הראשי | האם זה באמת נחוץ לנו? » | הוספת מרובה, לא הוספת » | ככה לא בונים הבחנה » | יש נתונים ... ויש נתונים » | כל התשובות נכונות, אבל ... » | חזון בלהות » | אז מה באמת המורה עושה? » | אני, כנראה, לא הבנתי משהו » | קצת איזון לא יכול להזיק ... אבל אנא, לא יותר מדי » | ושוב, הדבר הגדול הבא? » 

יום שישי, 14 בנובמבר 2014 

איך שסיפור מתגלגל (לרוב כלפי מטה)

לפני כשבוע ג'ף אוטכט פרסם מאמרון בבלוג שלו שמתייחס (בין היתר) למחקר שהשווה בין סטודנטים שלמדו בקורס פנים-אל-פנים ב-MIT לבין סטודנטים שלמדו את אותם התכנים במסגרת קורס MOOC. לפני חודש וחצי כתבתי כאן על המחקר הזה. בדרך כלל חודש וחצי איננה תקופה מספיק משמעותית כדי להצדיק את שאחזור לאותו נושא. אבל קישור לכתבה אחרת במאמרון של אוטכט, כתבה שעליה הוא ביסס את המאמרון שלו, עורר אצלי רצון להמשיך ולדון בו.

המאמרון של אוטכט די קצר, והוא איננו מנתח את המחקר. למען האמת, יש במאמרון רק אזכור די קטן:
New research out of MIT, Tsinghua University, and Harvard came to the conclusion that online learning…specifically MOOCs (Massive Open Online Courses) do work….or at least work as good as traditional teaching.
אני מניח שאוטכט לא קרא את כל המחקר. (אינני מבקר אותו על כך. כפי שכתבתי אז, לא קל לעקוב אחרי הנתונים הסטטיסטיים שמופיעים בו, ואינני מתבייש להוסיף שבסופו של דבר הוא איננו עד כדי כך מעניין.) ולמה אני מתרשם שאוטכט לא קרה את המחקר? הוא כותב שהמחקר הסיק ש-"online learning" וקורסי MOOC מוצלחים באותה מידה של ההוראה המסורתית הפרונטלית. לו קרא את המחקר הוא היה יודע שזאת איננה המסקנה שלה. המחקר עצמו עוסק בקורס אחד בלבד. כדי להסיק ממנו הכללה על כלל הלמידה המקוונת, או על קורסי MOOC, צריכים להיות מושפעים יותר ממשאלות לב כלפי הלמידה המקוונת מאשר מהנתונים שבמחקר עצמו. אישית, אני סבור שללמידה המקוונת יתרונות רבים, אבל הצהרה כמו זאת של אוטכט מוגזמת מעל ומעבר לנתונים הדי מהוססים שבמחקר.

ההצהרה של אוטכט מבוססת על כתבה באתר חדשות מהעיר בוסטון המדווחת על המחקר מ-MIT. הכתבה פורסמה ב-24 לספטמבר, כשבוע אחרי פרסום הכתבה ב-Chronicle of Higher Education שממנה למדתי על המחקר. במקרה של האתר הבוסטוני, הכתבה ב-Chronicle לא שימשה לה בסיס, אלא הודעה לעיתונות שיצאה מ-MIT, גם מה-24 לספטמבר. אותה הודעה לא חסכה במילים כדי להציג את המחקר באור חיובי. אבל נדמה שיש כאן דוגמה של מעשה ניסים שככל שממשיכים לספר אותו הנס הולך וגדל. ההודעה שיצאה מ-MIT מוסרת שלמידה מקוונת אכן יעילה, ואילו הכתבה שמתבססת על ההודעה מכריזה (בכותרת!) ש:
Online Learning is Just as Effective as Traditional Education
ואם זה איננו מספיק להצביע על מגמתיות, ממשיכים ומוסיפים בכותרת המשנה שעל הספקנים להזהר.

ברור לי שהמשרד ליחסי הציבור של MIT מעוניין להדגיש את הפן החיובי והמעודד של המחקר. באותו דף של הכתבה מוצגים קישורים לכתבות על המחקר, כולל תקצירים, מששה עיתונים או כתבי עת מכובדים. היחס החיובי למחקר שבכתבות באתרים האלה מצביע על כך שהמשרד הזה עושה את עבודתו בצורה מוצלחת. אפשר גם להבין שאחרי תקופה די ארוכה של ביקורת כלפי קורסי MOOC אוניברסיטה כמו MIT תרצה להבליט נקודת אור כשאחת כזאת מבצבצת. ובכל זאת, מדובר במחקר ש-"מסקנותיו" אינן עד כדי כך מרשימות (אם בכלל), ושוב, מדובר רק מחקר אחד על קורס אחד. יתכן שאני ממש אינני צועד עם הזמן, אבל אני תוהה אם תפקידה של אוניברסיטה היא לקדם את יחסי הציבור שלה, או להצמד קצת יותר לאמת.

הכתבה ב-Chronicle מציינת שעל אף ההישגים בלמידה של המשתתפים ב-MOOC שלא היתה להם הכשרה מוקדמת נאותה, בכל זאת רבים מהלומדים האלה השיגו פחות מאשר סטודנטים בעלי הכשרה. היא עוד מציינת שלא מעטים היו מקבלים ציון כושל. הכתבה באתר הבוסטוני איננה מתעלמת מהנקודות החשובות האלו, אבל היא מציגה אותן באור קצת שונה. כזכור, הכתבה אכן מתייחסת לבעיה הזאת:
Pritchard said improvement levels increased across the board, explaining that, even if a student with a lower initial score ends the online course with what would be equivalent to a failing grade, "that person would nevertheless have made substantial gains in understanding."
אבל בפיסקה הבאה ה-"מסקנה" הופכת למגמתית ביותר:
Translation: Online learning outcomes are equal, or even better than, those produced in a traditional classroom.
היכולת לתרגם ממצאים מחקריים לשפה שאנשים רגילים יכולים להבין היא ללא ספק יכולת חשובה ורצויה. אבל במקרה הזה ה-"תרגום" מטשטש את הממצאים עד ללא הכר. מדובר ב-"תרגום" של משרד פרסום, וכמו בכל פרסומת, ייזהר הקונה.

אני חושש שככל שהדיווחים על המחקר ועל הקורס הספציפי הזה יתפשטו הלאה לעוד ועוד אתרים, הם יתרחקו עוד ועוד מהממצאים הצנועים שבמקור. אי-שם בעתיד הלא רחוק אנחנו עשויים לקרוא שהכדאיות של קורסי MOOC ושל למידה מקוונת באופן כללי מוכחת, וכאשר נבקש לברר את הבסיס להצהרה הזאת נגלה שרשרת ארוכה של כתבות שבסופו של דבר מובילה אותנו חזרה למחקר היחיד הזה. אבל אז כבר לא יהיה צורך בהוכחה – הרי "כולם יידעו" שזאת האמת ואין לחלוק עליה.

אולי מה שמעציב אותי יותר מכל בעניין הכתבות האלה היא התחושה שכאשר אני מגיב להגזמות ולאי-הדיוקים בנוגע להצלחות של קורסי MOOC (כמובן שגם כאן לא מבחינים בין MOOC לבין "סתם" למידה מקוונת) נוצר הרושם שאני מגן על הלמידה המסורתית הנהוגה בהשכלה הגבוהה. אין לי שום כוונה לעשות זאת. יתרה מזאת, ההישגים בקורס ה-MOOC כפי שהם מוצגים במחקר ובכתבות מדרבנים אותנו לבחון גם את הצד השני של המטבע: אם בקורס ה-MOOC הלמידה של אנשים שלא היו סטודנטים ב-MIT, אלא בעלי רקע חלש יותר מאשר הסטודנטים שם, היתה באותה רמה של סטודנטים ב-MIT שלמדו בקורס פנים-אל-פנים, אולי קיימת בעיה רצינית בהוראה המסורתית של האוניברסיטה שלא השתנתה במשך שנים. העובדה שרק עכשיו, בעקבות ההצלחות (האמיתיות או המדומות) של קורסי MOOC, אנשי הסגל והמנהל בהשכלה הגבוהה מתייחסים למצב הבעייתי של הלמידה אצלם רומזת שהפגיעה בהכנסות וביוקרה, ולא מצב הלמידה עצמה, היא שמדרבנת אותם לחפש דרכי הוראה אחרות. במקום להתהדר בהצלחות מקורס אחד במחקר אחד, אולי היה עדיף לבחון כיצד הגיעו למצב שבו אפשר להתלהב מהישג כל כך זעיר.

תוויות:

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates