לפעמים מתחשק לי לצטט מאמרון מלא. דווקא עשיתי זאת פעם אחת בעבר, אבל במקרה ההוא המאמרון שציטטתי היה בסך הכל שניים או שלושה משפטים. הפעם מדובר במעל 800 מילים, ולכן ציטוט המאמרון במלואו איננו בא בחשבון. וכמובן שאין סיבה לעשות זאת. אפשר להסתפק בהמלצה חמה וקישור. ובכל זאת, כמה פנינים.
רוג'ר שאנק הוא בעל קבלות רבות בתחום הבינה המלאכותית ותחומים נוספים הקשורים לעולם המחשבים וגם לעולם החינוך. כבר שנים הוא איננו חוסך את שבטו מהמתרחש בבתי הספר או בעולם החינוך באופן כללי. תמיד תענוג לקרוא את שאנק, אם כי לפעמים החריפות שלו מאפילה על הבוקרת שלו. אני מניח שיש קוראים שמשוכנעים שהוא מגזים, ואני מודה שלפעמים גם אני מקבל את הרושם הזה. (הוא מצהיר, למשל, שאיננו לומדים מקריאה, שהלמידה מתרחשת מהאינטראקציה בדיבור. לכן
הוא קובע שהוראת הקריאה והכתיבה מיותרת.) אבל גם כאשר אינני מסכים איתו הוא תמיד מעורר מחשבה. ולפעמים מה שהוא כותב פוגע בול.
כך קרה עם
מאמרון של שאנק מלפני שבועיים. במאמרון הזה הוא מנסה לתרגם לשפה פשוטה ומובנת את המונחים החדשים בתחום החינוך שאליהם הוא נחשף בכנס חינוכי בו הוא השתתף. בעוקצנות רבה שאנק מסביר מה מסתתר מאחורי כמה מהמונחים האלה. אביא כאן רק טעימה מההתייחסויות של שאנק למונחים, ואמליץ בחום על קריאת המאמרון המלא.
ספק אם רק בכנס שעליו הוא מדווח הוא פגש לראשונה את "הכיתה ההפוכה", אבל הסברו על התופעה הזאת בהחלט קולע:
since classrooms are such a good idea, we should make them in a new way that allows people to be bored by the lecture at some other time and then have a discussion about a lecture they didn’t care about (and probably didn’t watch) in the first place.
במשפט די פשוט שאנק מצליח להוציא את האוויר מהרעיון הנפוח הזה. הוא מזכיר לנו שהארכת יום הלימודים מעבר לשעות בית הספר על ידי החובה לצפות בסרטונים (דבר שלא פעם נחשב לרצוי מפני שידוע לכולם שתלמידים אוהבים לצפות בסרטונים) וחדירת הכיתה לתוך מה שבעבר נחשב לשעות הפנאי של התלמידים איננו בהכרח הישג "לימודי".
בביקורתיות דומה אבל עם תמציתיות עוד יותר גדולה שאנק דורש מאיתנו להכיר באמת העצובה שנמצאת בבסיס הלמידה המעורבת (כך ויקיפדיה מתרגמת "blended learning"):
This means we will do the crap we always did, but some of it will be online.
חשבתי שאני בקיא בכל המינוח החינוכי הרווח היום, אבל עד לקריאת המאמרון של שאנק לא הכרתי את ה-Massification (אולי "המוניזציה"). אולי המונח חדש, אבל הרעיון עלה לגדולה לפני מספר שנים עם פריחת קורסי MOOC. שאנק מסביר שביסוד ההמוניזציה נמצא הרעיון שבמקום להעמיס אלף אנשים לתוך כיתה כדי לשמוע הרצאה משעממת, האינטרנט מאפשר לנו היום להעמיס מיליונים.
בבסיס כל ההגדרות העוקצניות של שאנק נמצאת תפיסה חינוכית שעומדת בניגוד למתרחש היום בבתי הספר. כזכור, שאנק מכיר היטב את העולם הדיגיטאלי, והוא עמל שנים רבות כדי לאפשר לתקשוב להשפיע לטובה על החינוך. ובגלל זה המסקנה שלו מעציבה במיוחד:
Learning needs technology to the extent that it can transform school-based ideas into the way we always learned before there was technology and school. But, silly me, I thought that all these people who work on learning would know better than to copy school and then think they can improve learning by adding technology and cute buzz words. I was wrong.
הביאורים של שאנק למונחים החדשים שהוא מביא מעניקים מספר דקות של חיוך ואפילו של צחוק. אבל למרבה הצער, זאת דוגמה של
לצחוק על מנת לא לבכות. הוא מתאר את גיוס הטכנולוגיה להנצחת הקיים בחינוך, כאשר מחדשי השפה מצפים שבזכות המינוח הנוצץ הם יצליחו לשכנע אותנו שמשהו באמת משתנה לטובה.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
נשלח ע"י:
Unknown | 23 נובמבר, 2015 22:14
אוי הוא פשוט צודק והוא מצחיק, אז באמת אפשר לא לבכות. אבל עם יד על הלב, מותר כבר לומר שלא הצלחנו להביא מהפכה לחינוך עם טכנולוגיה. אפילו אנדריאס שלייכר אמר את זה. עכשיו, משהורדנו את המהפכה מעל סדר היום אפשר להתחיל לדבר ברצינות, ואולי לבחון איזה חינוך באמת רוצים לתת. על פדגוגיה טובה כל טכנולוגיה מתלבשת היטב.
נשלח ע"י:
Unknown | 23 נובמבר, 2015 22:14
שאפו ענק!
קאנט המנוח כתב שהוא הזבוב שעוקץ את הסוס העצלן ומדרבן אותו להבין היכן הוא לא צריך להימצא, ולהתקדם.
אין ספק שמאמרים כאלה חשובים.
השאלה אם הסוסים קוראים אותם, ואם קראו האם הפנימו, ואם הפנימו האם עשו משהו בנדון, ושינו את קצב הליכתם, או שגרשו את הזבוב ובזה מסתיים העניין?
חברים טובים. שילוב סביבת הוראה-למידה דיגיטלית בחינוך יקח כמה דורות, אבל זה יקרה. חבל להשלות עצמנו שניתן לעשות הכל כאן ועכשיו. עובדה שהחינוך הוא המגזר היחד בחברה שיכול לחיות מצוין בלי אמצעי קצה ואינרטנט, ולא ירגיש בכללש שחסר משהו.
נשלח ע"י:
Unknown | 24 נובמבר, 2015 08:41
שלום ג׳יי,
הגעתי לפוסט שלך באיחור, תוך קריאה חוזרת של שאנק.
דווקא משום שאני מסכים שהחינוך הוא התחום האחד אולי שמסתדר היטב בלי טכנולוגיה, מותר לשאול למה בכל סאת החינוך לא משכיל להתעדכן ולעוד לפני כניסת הטכנולוגיה, Mooks או כל דבר אחר. התשובה היא כנראה כוחות השוק, כלומר כלכלת השינוי. ואז נדרש לבחון למה אין פעולה מחתרתית גלויה, למשל מהמכללות, מבתי ספר, מאחרים - שתמנע את העתיד הקרוב הדי וודאי. מעט בתי ספר נפלאים והרבה בתי ספר משמימים. כי שאנק צודק - חוץ מהתוכן והשיטה הכל טוב בבתי הספר הקיימים.
צבי לירז
נשלח ע"י:
Unknown | 10 אוקטובר, 2016 13:15