« לדף הראשי | האם באמת מישהו מתכוון לקרוא את הטקסט? » | מדריך לשיחדש של הטכנולוגיה החינוכית » | והפעם – שיבוש נטול חינוך באופן מוחלט » | בכל דור ודור » | מאמרון אחד קטן עבור אדם ... » | ואולי הירידה לפרטים הקטנים מזיקה? » | למה צפויה לנו עוד ועוד הוראה מותאמת אישית דרך התקש... » | לפעמים מגיע לתקשוב שיגנו עליו » | עוד שתי דוגמאות שמצביעות על הכלל » | לשימוש כזה שואפים? » 

יום שלישי, 1 בדצמבר 2015 

האין דרך פשוטה יותר?

במשך השבועיים האחרונים מצאתי את עצמי מגרד בראש, מנסה להבין מה כל כך קוסם במכשיר ה-Starling שאיפשר לו להצליח לגייס $100,000 במבצע של גיוס מימון המונים לקראת יצור המכשיר ושיווקו. מדובר במכשיר שמהדקים לבגד של פעוט שעוקב אחרי מספר המילים שהפעוט שומע במהלך היום. למה המעקב הזה חשוב? בחומר הפרסומי על המכשיר יוצרי ה-Starling מסבירים שיש קשר משמעותי בין מספר המילים שילד שומע עד גיל ארבע לבין ההתפתחות השכלית, החברתית וגם הרגשית שלו. יוצרי המכשיר מדגישים שהחשיבות הזאת מעוגנת ביותר מ-30 שנים של מחקר שמוכיח ש:
it's critical to talk to children during this period of rapid brain growth and development.
אז הנה, אם עד היום סתם חשבתי שרצוי, או אפילו טבעי, לדבר עם פעוטות, עכשיו אני יודע שזה מעוגן במחקר. אני מניח שהבסיס המחקרי הזה חשוב להורים ששוקלים להוציא $150 עבור המכשיר. הרי אחרת יתכן שהם היו סתם מסתפקים באינטראקציה מילולית נטולת בסוס מחקרי עם הפעוטות שלהם ולא היו טורחים לעקוב אחרי מספר המילים שהם שומעים כל יום (לפי יוצרי ה-Starling רצוי כ-20,000). וזה כמובן מעלה שאלה טיפה בעייתית. האם הורים במעמד סוציו-אקונומית מספיק מבוסס כדי לרכוש את המכשיר הזה אינם נוהגים לדבר עם הפעוטות שלהם, ולכן על מנת לזכור לעשות זאת הם זקוקים למכשיר שסופר את מספר המילים שהפעוט שומע? יכול להיות שהדגש על הביסוס המחקרי בא על מנת לשכנע הורים שרוכשים את המכשיר שהם אינם סתם זורקים את כספם אלא פועלים לפי מיטב התובנות המדעיות של ימינו.

מספר פעמים בחומר הפרסומי של ה-Starling מדגישים את הפן המחקרי. מתקבל הרושם שליוצרי המכשיר חשוב לשכנע אותנו שמה שהם משווקים איננו סתם צעצוע נחמד, אלא משהו שמסוגל לחולל שינוי משמעותי בעולם הילד. הם כותבים, למשל:
When we found out that decades of research showed the connection between the number of words a child hears between ages 0-4, IQ and school performance, the idea for the Starling was conceived. In the last 18 months, we've assembled an amazing team full of people who all share the same passion: revolutionizing education throughout the world.
יש טעם להתעכב כאן לרגע ולציין שבהחלט אפשרי שקיימת קורלציה בין הרמה השכלית של ילד לבין מספר המילים שהוא שומע עד גיל ארבע. אבל סביר להניח שקורלציה כזאת קשורה לכך שמשפחות מבוססות כלכלית מסוגלות להעניק לילדיהן חוויות שמפתחות אינטליגנציה, ובין אלו אפשר למצוא גם הרבה אינטראקציה מילולית. לכן, הורים שיכולים להרשות לעצמם לרכוש את ה-Starling עשויות לא להיות ההורים שזקוקים לו (אם ספירת מספר המילים באמת עוזרת).

מהציטטה הקודמת אפשר להבין שהחינוך מאד חשוב למפתחי המכשיר. המילה Education מופיעה 13 פעמים בדף גיוס המימון ההמונים. לאור זה, על אף העובדה שאני מתקשה להתייחס ל-Starling ככלי חינוכי (הוא ללא ספק כן טכנולוגיה דיגיטאלית), נדמה לי שאפשר להתייחס אליו בבלוג שעוסק בדיגיטאליות בחינוך. ומה בדיוק עושה אותו לכלי חינוכי (ולא רק חינוכי, אלא כלי שמחולל מהפכה חינוכית)? העובדה שבאמצעותו ילדים נעשים חכמים יותר! בהסבר למה כדאי לתרום למצבע גיוס המימון ההמונים אנחנו זוכים להצהרה:
Making children smarter. For life. That's what we mean when we say we're revolutionizing education.
אפשר להמשיך ולצטט, ואולי היה אפילו רצוי לעשות זאת, מפני שככל שאנחנו קוראים על נפלאות הכלי כך גדל הפער בין המהפכה שהוא מחולל לבין מה שהוא עושה בפועל – עוקב אחרי מספר המילים שהפעוט שומע במהלך היום. יש בו, כמובן, מרכיבים נחמדים נוספים, כמו האפשרות להתחבר לכלי דרך הסמרטפון כדי לעקוב מרחוק אחרי מה שהפעוט שומע בזמן אמת. על זה מעירה אחת הסקירות על הכלי:
it can let parents know if the nanny is just watching Real Housewives marathons (TV words don't count).
הגיוני שהורים שיכולים לרכוש את ה-Starling גם יוכלו להחזיק מטפלת, ואפילו סביר להניח שהם יחשדו שאותה מטפלת איננה מקדישה את מלוא תשומת הלב לילד ולכן צריכים לרגל אחריה. יתכן שההערה למעלה נכתבה באירוניה, אבל בראיון עם ניקולה בויד, אחת מיוזמי המכשיר, אנחנו פוגשים הערה דומה, אם כי קצת יותר אלגנטית:
Paired with a smartphone, parents, teachers, and guardians can get feedback and encouragement for greater child engagement.
אפילו אם לא מדובר בריגול, משהו כאן פשוט איננו יושב טוב. כך גם לגבי העובדה שהמכשיר מיידע את ההורים כאשר מגיעים למספר המילים הרצוי של היום. האם כאשר מגיעים למספר היעד ומקבלים על כך הודעה, ההורים ייאנחו אנחת רווחה מפני שעכשיו, סוף סוף, אפשר להפסיק לדבר עם פעוט?

בקיצור, קשה מאד להבין למה מישהו בכלל היה רוצה את הכלי הזה. ויתכן מאד שזה סימן שהוא יימכר במיליונים – הרי זאת לא תהיה פעם הראשונה שאני טועה בהערכה שלי כלפי היעילות של כלי טכנולוגי. אבל מעבר לכך, נדמה לי שה-Starling מהווה דוגמה מוחצת לתאווה לטכנולוגיה שיצאה משליטה. גם אם המכשיר עושה את מה שהוא אמור לעשות, סביר להניח שיש דרכים פשוטות, וזולות, יותר להשיג את אותה מטרה. בכך אפשר למצוא דמיון ללא מעט כלים דיגיטאליים אחרים המיועדים לחינוך – כלים שמתרגמים פעילות פנים-אל-פנים נחמדה לפעילות דיגיטאלית מסורבלת שאיננה מוסיפה דבר, ואף גורעת מהמקור. ולמה "ממציאים" את הכלים האלה? פשוט מפני שאפשר (וגם מפני שמישהו כנראה יקנה אותם). לאור זה במידה לא קטנה של צדק אפשר לכנות את ה-Starling מכשיר "חינוכי", אם כי זה איננו בהכרח אות כבוד.

תוויות: ,

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates