« לדף הראשי | הפוך בה והפוך בה ... ואין בה. » | תחילה חשבתי שאני מסכים, אבל ... » | כיצד לכבד את זכרו? קראו את Mindstorms » | כן לנתונים, אבל בידי הלומד עצמו » | האם הפשוט ינצח את המורכב? » | טוב שהנושא הזה עדיין מעורר התייחסות » | סוף סוף שיבוש של ממש! » | האם באמת נחוץ לנו בכל? » | מעבר לשיקול הכלכלי » | מתן תשובות איננה התשובה » 

יום שני, 22 באוגוסט 2016 

ואם עולם העסקים סוף סוף מדבר על חינוך ...

ג'ונתן רושל הוא מנהל מוצר ב-Google. הוא הגיע לגוגל לפני יותר מעשור כאשר הוא מכר לה את הגליון האלקטרוני המקוון שהוא פיתח. הגליון, היום Google Sheets, היה אחד המרכיבים הראשונים של מה שהפך למסמכי גוגל. רושל המשך לעבוד בפיתוח מכלול הכלים של Google Drive, ובהמשך של Google Classroom, וכזכור היום הוא מנהל מוצר. מספר הרצאות של רושל מופיעות ב-YouTube (כאן וכאן, למשל), ומצפייה בהרצאות האלה אני יכול להגיד שהוא מוצא חן בעיני. ההרצאות שאני ראיתי עוסקות בחדשנות, ועל התכונות הדרושות על מנת לפתח ולקדם אותה. לפני שבוע נתקלתי שוב ברושל כאשר כתבה באתר Business Insider הביאה מדבריו תחת הכותרת:
דבריו של רושל בהרצאות ששמעתי אמנם מצאו חן בעיני, אבל ההתייחסות שלו לחינוך בהן היתה די מצומצמת, וגם שטחית. וזה איננו צריך להפתיע. באתר האישי שלו רושל מציין שמזה שנה וחצי הוא חבר במוצעת החינוך של העיר שלו, וממה שהצלחתי לגלות, הנסיון החינוכי שלו מסתכם בחברות הזאת, ובעובדה שהוא אב לשלושה ילדים. אין לי מושג מה גרם ל-Business Insider להכריז עליו כמומחה החינוכי הבכיר בגוגל.

אבל אם רושל כבר זכה לתואר הזה, יש טעם לבחון את מה שהוא רואה כעתיד החינוך. הכתבה מוסרת לנו שבעיניו העבודה השיתופית תהיה מרכיב חשוב בחינוך:
"We should never underestimate the importance of social interaction and co-working," he tells Business Insider. "So as much as schools want to get the value of calculus or coding into kids' heads, let's not forget to teach how to interact with each other."
אני כמובן מסכים, אם כי ספק אם יש צורך להיות "מומחה חינוכי" כדי להבין שיש חשיבות גדולה בשיתוף פעולה, ושיש צורך לפתח את יכולת השיתוף בבתי הספר. אבל גם אם אני מסכים, ההמשך של הכתבה נראית לי קצת מוזר. מספרים לנו שלפי רושל, על מנת שתלמידים יוכלו לשתף פעולה בדרך הטובה ביותר בית הספר צריך לקבץ אותם בקבוצות המתאימות ביותר. מה שמוזר כאן איננו הרעיון ליצור קבוצות עבודה, אלא הדרך שבה הקבוצות האלה אמורות להיווצר. הכתבה מסבירה:
That's where Rochelle sees machine learning entering the picture. Educators will be able to give students online tests that are smart enough to group kids by interest and skill level, rather than the current system of grouping them by age.

That kind of intuitive machine learning could also help put kids on the right career path.
שוב, אינני משוכנע שרושל עצמו טוען שהוא מומחה בחינוך, אבל דווקא מפני ש-Business Insider הכתיר אותו כבכיר מומחי החינוך של גוגל יש הצדקה לבחון לעומק את דבריו. וכאן די מוזר להיווכח שאדם שממלא תפקיד מרכזי בפיתוח של אוסף כלים שיתופיים מציין לטובה מערכת של מבחנים "חכמים" כאמצעי לבניית קבוצות עבודה מוצלחות. ולא רק שהמבחנים האלה יקבצו את התלמידים בקבוצות – הם גם יוכלו לכוון את התלמידים למסלולי קריירה מתאימים.

בעצם, מה שרושל מציע כאן הוא לגייס נתונים ואלגוריתמים כדי לשפר ולייעל את הפעילות ה-"לימודית" שתלמידים מבצעים בשעת שיעור. רבים בוודאי יסכימו שקבוצות המוגדרות לפי גיל בלבד אינן בהכרח מקדמות למידה, אבל למה לנו לחשוב שמבחנים ואלגוריתמים מסוגלים ליצור קבוצות לימוד מוצלחות יותר מאשר המורים בכיתה, או מאשר התלמידים עצמם? זאת ועוד: לפי רושל, מטרה משמעותית אחת של החינוך היא "הכשרת" תלמידים לתפקד באופן מוצלח במבחר קבוצות ובסביבות שונות. אבל אם מנתבים אותם לקבוצות עבודה/למידה לפי מה שאלגוריתם זה או אחר קובע כמתאים להם, הם בוודאי לא יפתחו את הגמישות שבאה עם הצורך להסתדר במצבים שאינם אידיאליים, גמישות שרבים טוענים שהיא רצויה מאד בשוק העבודה של היום ושל מחר.

למען האמת, הרושם הכללי שמתקבל מהכתבה הזאת הוא ש-Business Insider משתוקק מאד להגיד לנו שלגוגל ולגופים טכנולוגיים אחרים חזון, וגם השפעה מכרעת, על עתיד החינוך, אפילו אם בכלל לא ברור לו מהם החזון או ההשפעה האלה. הכתבה מוסרת לנו שרושל טוען שבעתיד יהיו כלים טובים (במקור "legitimate tools", אם כי לא ברור לי מה הכוונה במילה "לגיטימי") שיעזרו לכוון תלמידים בלימודים שלהם. במה מדובר?:
Those who don't like math but show a strong capacity for reading and language may be told they don't need to take calculus, for example, while another student whose scores favor math can focus on that.
מוזר שיש כאן התייחסות להעדפות של התלמידים, כאילו היום אין לנו כלים שמאפשרים בירור כזה. כלי מאד פשוט, למשל, הוא לשאול את התלמיד מה מעניין אותו. אבל זה כנראה איננו מספיק טוב, ובוודאי לא מספיק טכנולוגי. למה לסמוך על בני אדם כאשר אפשר להתבסס על מה שהמחשב מכתיב? בהמשך אנחנו קוראים:
Sophisticated data like this will create the perfect conditions for the kind of collaboration that is essential to effective learning, Rochelle says.
ומתבקשת השאלה: האם אנחנו באמת זקוקים לנתונים מתוחכמים על מנת ליצור את התנאים האופטימליים ללמידה שיתופית?

אינני יודע למה Business Insider בחר להכתיר את רושל כמומחה חינוכי (שוב, למיטב הבנתי הוא איננו מציג את עצמו כך). דבריו של רושל בכתבה בוודאי אינם גורמים לנו לראות בו בר סמכא חינוכי, אבל נדמה לי שהבעיה איננה אצלו, אלא אצל האתר שמביא את דבריו. בכתבה די קצרה האתר מבשר על שינויים שהם פשטניים במקרה הטוב, ומפוקפקים במקרה הפחות טוב. אין זה צריך להפתיע שלאתר הבנה מינימלית בחינוך. הוא הרי עוסק בעולם העסקים. אבל גם אם זה איננו מפתיע, זה כן מדאיג. הרי כבר מספר רב של פעמים כתבתי כאן על כמויות הכסף האדירות שעולם העסקים משקיע בחינוך בתקווה שהן יניבו רווחים עוד יותר גדולים. כאשר אתר שעוסק בעסקים מפרסם תחזית שטחית ורדודה על כיצד ייראה החינוך העתידי מתחזק החשש שאולי לחינוך צפוי עתיד מאד מתוקשב, אבל גם מאד לא חינוכי.

תוויות:

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates