« לדף הראשי | הישחקו הנערים לפנינו? » | אל מעבר לוויכוח על נייר מול רשת » | נסיון נועז בטקסט דיגיטאלי » | עוד סקר על כתיבה, ואולי אותן השאלות » | בחינוך החיפוש עדיף על האופטימיזציה » | כנס מו"ח 2008 - הרהור אישי (דיווח מס' 1) » | כנס מו"ח 2008 - נסיון לדווח (דיווח מס' 2) » | כנס מו"ח 2008 – הזעקה (דיווח מס' 3) » | פרספקטיבה היסטורית מעוררת מחשבה » | שבועיים שקטים מדי » 

יום רביעי, 14 במאי 2008 

רק שלא יירדמו

מספר פעמים בשבועות האחרונים הזדמן לי להשתתף בפורומים שבהם נדמה היה שכמה מהאנשים בקהל היו עסוקים יותר במחשבים שלפניהם מאשר באותה הרצאה שלכאורה הם באו לשמוע. בכמה מההזדמנויות האלו הייתי בקהל, ואילו באחרות הייתי זה שהתחרה על תשומת ליבם של המאזינים עם המחשבים שלפניהם.

מפני שאין לי מחשב נייד (כל תרומה למען מטרה זאת תתקבל בברכה) אינני יכול לגלוש בווב, או לבדוק דואר אלקטרוני, בעת הרצאה. לעומת זאת, כאשר "אולם ההרצאות" הוא חדר מחשבים אינני מהסס לעשות את הדברים האלה. אבל גם בלי מחשב נייד, תוך כדי האזנה אני רושם הערות לעצמי, ואני גם משרבט בדף. קורה גם שארשום לעצמי קטעי מחשבות שאינם קשורים להרצאה. מה לעשות, והמחשבות רצות, ולא תמיד מתמקדות בנושא המוצהר של ההרצאה.

הרהורים אלה עולים בעקבות קריאת מאמרון בבלוג של בריאן קלי. קלי עצמו מהרהר על מאמרון של מרטין וולר, שבצורה אופיינית מאד לבלוגוספירה מתייחס למאמרון של דוג קלאו בו הוא מדווח על תגובות של כעס להן הוא זכה כאשר הוא הקליד לתוך הנייד שלו בעת הרצאה של וולר. (אני די בטוח שקלי, וולר וקלאו מכירים זה את זה, ואפילו עובדים יחד.) קלאו מדווח שמספר אנשים בקהל פנו אליו והתלוננו – גם שההקלדה שלו הפריעה להם, וגם שהתנהגותו פשוט לא היתה נימוסית. במאמרון שלו הוא מתנצל על ההפרעה, אבל הוא מוסיף:
Now, for me, I found it hugely useful to do. My handwriting is awful - it makes my hand hurt and I can’t read what I’ve written. By typing, I have excellent notes on what was said, that I can refer to and even search. … Even better, by having another browser window open and doing some fast flipping, I was able to pursue some of the references that interested me then and there and put in proper links to them for later. … Even better better, by blogging it, I’ve made those notes and links available to the local OU community and beyond.
וולר מחזק את הדעה של קאלו. הוא כותב:
I think some people feel it shows disrespect to the speaker that you aren't giving them your full attention. In fact, thinking through the act of people having laptops or other devices operating during a talk I give, I'm of the completely opposite view. If what I'm saying isn't interesting enough for you to want to liveblog, twitter, look up sources or take notes on it, then I'm doing something wrong. And, if by some freak chance what I'm saying isn't interesting, then I'd rather people were doing their email or reading blogs than sitting in my session feeling resentful because they are trapped. Hey, I've had people sleeping during a talk before - I'd rather they were tapping away on their keyboards.
קלי מנצל את ההזדמנות הזאת לדווח על סקר שנערך לפני מספר שנים שבדק תגובות לשימוש בניידים אצל משתתפים בכנסים. הרושם הכללי הוא שאנשים נעשים סובלניים מאד כלפי השימוש הזה, אם כי התגובות לקלאו אינן בהכרח מחזקות את זה. קלי מוסיף:
When I run workshop sessions, for example, I make it clear that laptops should only be used for purposes relevant to the session (e.g. keeping notes, discussions with others, checking relevant resources, etc.) and I try and joke about other uses (”I must be boring if your email is more interesting than this session”).
אני מודה שכמרצה אינני מוצא פגם בכך שהקהל שלי מקליד במחשב או גולש בווב. בעבר נהגתי לעודד אנשים לרשום את הסיכומים שלהם בתמלילן במקום על דף, וכאשר אני בקהל ומוצא את עצמי עם גישה לווב (או ליד מישהו עם נייד) אני מחפש מידע על נושא ההרצאה ובדרך הזאת ללא ספק מעשיר את הלמידה שלי מההרצאה. אני בהחלט יכול לתאר לעצמי מצב שבו דברי אינם מעניינים את המאזינים שלי, ואין זה מעליב אותי אם מישהו ינצל את המחשב שלידו להעסיק את עצמו. (עם זאת, אני חייב להודות שבהרצאה לפני זמן קצר די נדהמתי כאשר התרשמתי שכמה "מאזינים" היו כל כך עסוקים מול המחשבים, עוד לפני שהתחלתי לדבר, שהם בכלל לא שמעו אפילו את התחלת ההרצאה. למען האמת, אינני יודע כיצד הם יכלו לקבוע אם ההרצאה שלי היתה מעניינת או לא. מעניין שבסיום אותה הרצאה מאזינה אחרת פנתה אלי ושאלה אותי על אחד האתרים שהזכרתי – תוך כדי האזנה היא העלתה את אותו האתר ולא הבינה מה לעשות שם, ולכן ביקשה עוד מידע ממני.)

אז אם יש קוראים שייצא להם לשמוע אותי מרצה – דעו שלא יפריע לי אם תשתמשו בניידים שלכם באותו הזמן. דווקא די יחמיא לי אם, כשאתם מאזינים, אתם גם מכינים מאמרונים לבלוגים שלכם על אותה הרצאה. אשמח לקרוא.

תוויות: ,

לא קשור למחשבים אבל קשור -
כשיצא לי לשבת בהרצאות בעבר, או שיעורים, שהיה בהם כיסא נוח שאיפשר להשען אחורה עם הראש, הדחף הראשוני שלי היה לעצום את העיניים ולהקשיב להרצאה בעיניים סגורות. זה פשוט היה יכול להעלות את יכולת הריכוז שלי, לא עשיתי את זה רק כדי שלא יחשבו שאני ישנה להם מול הפנים :) אבל חבל.

בקורסים המקוונים של אוניברסיטת ברקלי (חינמים לכולם), אפשר לראות שכבר חלק נכבד מהסטודנטים באולם יושבים עם מחשבים ניידים בזמן ההרצאה.

מחשב נייד זה דבר מדהים, זה כמו לקחת את הבית שלך, מצד אחד, ואת כל העולם, מצד שני, איתך לכל מקום.

הוסף תגובה
מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates