« לדף הראשי | כנסים אינם חייבים להיות סתמיים » | אולי אין הרבה חדש תחת השמש » | הזדמנות נהדרת להציץ בתהליך » | שניים על Twitter » | לא רק לתלמידים בעיות עם מקוריות » | הכל עניין של חסכון? » | בקטן, אבל על בטוח, יש כאן שינוי חינוכי משמעותי » | כלי Web 2.0 והתשתית ללמידה משמעותית » | סיכומי שיעורים ... ושיעורים שאולי לא דורשים סיכום » | הצצה זעירה לתוך השימוש בבלוגים בכיתה » 

יום חמישי, 24 ביולי 2008 

לא מדובר כאן בספריה דיגיטאלית בלבד

בתחילת החודש הזה, כאשר במט"ח חשפו את כותר, מיהרתי להרשם כדי שאוכל לבחון את הכלי. במשך חודש יצא לי לעשות זאת, אם כי לא במידה שהתכוונתי. היו לכך מספר סיבות (הזמן שעומד לרשותי תמיד משחק כאן תפקיד), אבל נדמה לי שהבולטת ביניהן היתה די פשוטה – הספרים שמופיעים בכותר הם ספרי עיון שמתאימים מאד לצרכי למידה, אבל אינני לומד אף אחד מהנושאים שמופיעים בהם.

ובכל זאת, נכנסתי מספר פעמים ובחנתי את הכלי. לרוב עיינתי בספרים שעוסקים בתנ"ך, אבל ערכתי כמה חיפושים שנועדו להביא לי תוצאות בתוך מבחר מגוון של ספרים שמופיעים באתר. מצאתי שקל להשאיר מראי מקום ולחזור אליהם, וכמו-כן, גם קל לסדר את מראי המקום האלה בקטגוריות כך שאם אני מעוניין לחקור מספר נושאים, אוסף הקטעים שסימנתי לעצמי בנושא אחד יהיה נגיש, וגם נבדל מאוסף שסימנתי בנושא אחר.

כאשר העתקתי קטע טקסט והדבקתי אותו לתוך מסמך וורד נתקלתי במספר קשיים. אינני בקיא בטכנולוגיה שנמצאת מאחורי ההעתקה הזאת, אבל התרשמתי שמדובר בתהליך של הפיכת תמונה לטקסט, משהו בסגנון של OCR. אמנם כבר לפני שנים די רבות הבטיחו לנו שה-OCR יהיה זמין וקל, אבל (לפחות בעברית) עדיין מדובר בטכנולוגיה מסורבלת. אי לכך, קשה לי לבוא בטענות כלפי מט"ח. זאת ועוד: נדמה לי שהציפייה ה-"טבעית" כלפי סביבת כותר היא שתלמידים יעתיקו קטעים מתוך ספרים כדי לשמור אותם אצלם בתוך קבצי וורד (או שהם ישלבו את הקטעים ישירות לתוך עבודות שהם כותבים, אבל זה סיפור אחר לגמרי). לשמחתי, כותר צועד צעד משמעותי קדימה מהתפיסה הזאת. במקום "שמירה" חיצונית של קטעי טקסט שנמצאו בספרים, תלמידים יכולים לסמן את הקטעים האלה בתוך הספרים עצמם, לחזור אליהם בקלות, ולארגן קטעים ממקורות שונים לפי קטגוריות שהם עצמם קובעים. בדרך הזאת הסביבה המתוקשבת כבר איננה רק סביבה שאליה ניגשים כדי למצוא מידע, אלא סביבה שבה תלמידים יכולים לשהות באופן קבוע, וללמוד בה. כבר לא מדובר בביקור בסביבה המתוקשבת כדי לשלוף מידע, אלא הפיכת הסביבה המתוקשבת לסביבת הלמידה הראשית של בית הספר.

אם כותר יצליח להפוך למרכיב חשוב בסביבה הלימודית של בתי הספר (וגם אם עדיין יש בו קשיים טכנולוגיים וסרבול בשימוש, אני משוכנע שזה יכול לקרות) הוא עשוי להשפיע על אופי הלמידה הבית ספרית. אני מניח שרוב האנשים שפוגשים את הסביבה הזאת היום "מבינים" אותה כלא יותר מאשר ספריה דיגיטאלית. במידה לא קטנה הם צודקים. אבל כאשר פעולות כמו סימון מראי מקומות ממש בתוך טקסטים, ויצירת קשרים אל, ובין, טקסטים שונים לפי קטגוריות שתלמידים בעצמם קובעים נעשות שקופות ופשוטות, נבנה הבסיס של סוג שונה של מטלה/עבודה בית ספרית. אפשר יהיה להצניע את מיומנות ההעתקה, לטובת מיומנויות חדשות כגון יצירת קשרים הגיוניים ו/או יצירתיים. נכון להיום, אנחנו עדיין בתחילת התהליך. גם המורים, וגם התלמידים עדיין לא למדו לנצל את הכלים שסביבה כמו כותר מעמידה לרשותם, והם אינם תופסים כיצד הכלים האלה יכולים לשנות את האופי של משימות לימודיות. נדמה לי עם הופעת כותר, הטכנולוגיה צועדת לפני הפדגוגיה. אבל מדובר בכלי שמצביעה על כיוונים חיוביים שלקראתם החינוך יכול לצעוד.

תוויות: ,

רק חבל שצריך יהיה לשלשל מעות בכניסה.

איריס

אני גם הקדשתי כמה שעות לבדיקת המאגר. התבקשתי לדבר על המאגר ויכולתיו לפני העמיתים שלי.עברו שנתיים כמעט מאז שכתבת את הדברים. לא השתנה כלום. אין חיפוש מתקדם, תוכנת זיהוי טקסט לא עובדת כמו שצריך. רק כמות הספרים גדלה. הרעיון הוא מעולה, אבל הביצוע פחות.

הוסף תגובה
מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates