« לדף הראשי | לא מדובר כאן בספריה דיגיטאלית בלבד » | כנסים אינם חייבים להיות סתמיים » | אולי אין הרבה חדש תחת השמש » | הזדמנות נהדרת להציץ בתהליך » | שניים על Twitter » | לא רק לתלמידים בעיות עם מקוריות » | הכל עניין של חסכון? » | בקטן, אבל על בטוח, יש כאן שינוי חינוכי משמעותי » | כלי Web 2.0 והתשתית ללמידה משמעותית » | סיכומי שיעורים ... ושיעורים שאולי לא דורשים סיכום » 

יום שבת, 26 ביולי 2008 

האם מבחנים הם הדרך להעריך למידה בקורס מקוון?

אחת הבעיות שבהן מוסדות להשכלה גבוהה נתקלים כאשר הם מבקשים לפתח מערכות לקורסים מקוונים היא הצורך לאמת את הזהות של הנבחנים בקורסים האלה. בתקופה שבה קורסים מקוונים היו יחסית נדירים, אפשר היה לדרוש מסטודנטים להגיע למקום מוסמך על מנת להבחן, ושם להציג תעודה מזהה. אבל ככל שמערכות לימוד מקוונות הפכו לשגרה, סטודנטים הבינו שאין בכלל צורך, או הגיון, בהגעה לקמפוס כלשהו. די מהר, הדרישה לנוכחות פיסית בעת מבחן נעשית אנכרוניסטית. אם אפשר ללמוד מהבית, אז אפשר גם להבחן מהבית. מאמר בגירסה המקוונת של ה-Chronicle of Higher Education מדווח על תוספת קטנה להצעת חוק ההשכלה הגבוהה שמתקרבת להצבעה בקונגרס האמריקאי. התוספת היא בסך הכל פיסקה צנועה מתוך 1200 דפים, אבל היא משמעותית מאד. התוספת מחייבת מוסדות שמלמדות באמצעות קורסים מקוונים להוכיח שהסטודנט שנבחן הוא אכן הסטודנט שרשום בקורס.

סביר להניח שאף אחד לא מתנגד לכך שיימצאו דרכים למנוע רמאות, ואם זאת המטרה של התוספת לחוק, יש בה הגיון. אבל מתברר ששיטות אימות יכולות להיות יקרות מאד, וגם בעייתיות מבחינת צנעת הפרט. המאמר ב-Chronicle מתאר מספר שיטות לפקח על הזהות של הנבחן שנמצאות היום בשוק. בין השיטות אפשר למצוא מכשיר שקורא את טביעת האצבע של הסטודנט, ומאפשר לו למלא את המבחן רק אחרי שהמכשיר "מזהה" אותו. כמו-כן, מפני שיתכן מצב שבו הסטודנט ה-"אמיתי" מתחיל מבחן, אבל אחרי-כן נותן לחבר להמשיך בו, יש מצלחות שמצלמות סביב למחשב של הנבחן, כאשר משגיחים במרכז המבחנים מנסים לזהות פעילות חשודה. אפשרות אחרת היא יישום שעוקב אחרי ההקלדה של הנבחן ומשווה בין קצב וסגנון ההקלדה לבין נתונים על כל סטודנט שכבר נמצאים במאגר מידע. כפי שהמאמר מציין, בכמה מההצעות האלו אפשר לחוש את נוכחותו של "האח הגדול".

השיטות האלו מציעות פתרון לבעיה שאולי בכלל איננה קיימת. המאמר מביא את דבריה של מנהלת של קורסים מקוונים באוניברסיטה במדינת טקסס המביעה את התחושה שיש כאן אפליה כלפי קורסים מקוונים. לפי המאמר:
She says there's no evidence that cheating or fraud happens more often with its students than with students in face-to-face classes.

How do professors know that a student enrolled in a large lecture class is the same one handing in an assignment or test, she asks?
השאלה מוצדקת. דווקא מתקבל הרושם שיותר מאשר רוצים לפקח על המבחנים האלה, פשוט רוצים לפתוח שוק חדש לפיתוח של טכנולוגיה יקרה, טכנולוגיה שממנה מישהו עשוי להרוויח הרבה כסף.

זאת ועוד: בקורסים מקוונים שנעזרים בטכנולוגיות אינטרנטיות בצורה טובה ויעילה, המבחן ממלא חלק משני, אולי אפילו שולי, בהערכת הלמידה. מרצים שמיטיבים ללמד בסביבה המתוקשבת בונים משימות שדורשות פעילות מתמדת, מעורבות אמיתית, של הסטודנטים. גם אם יש מבחן, משקל המבחן בציון הסופי של הסטודנט איננו רב. במקום זה, המרצה עוקב אחר פעילות הסטודנטים במהלך הקורס כולו. אבל כמובן לא כל המרצים מטיבים ללמד כך, ואני מניח שהתוספת המוצעת לחוק בקונגרס היא עדות לכך. בעיני, הרעיון של מצלמה שעוקב אחר סטודנט בתוך הבית שלו בזמן שהוא כותב מבחן די מפחיד, ולא היה מזיק אם שהקונגרס האמריקאי היה ער לחשש שהצעה כזאת מעוררת. אבל גם ללא החשש הזה, העדר היכולת של מוסדות להשכלה גבוהה לראות בקורס מקוון משהו שונה מאשר קורס מסורתי שפשוט מועבר דרך האינטרנט בכלל איננו מעודד.

תוויות: ,

ג'יי,

פוסט מעניין !

עמי סלנט

ג'יי,

אופציה די נפוצה היום במבחני בית זה מבחן שהוא משיחה יחסית פתוחה. מבחן כזה נמשך מספר ימים עד שבוע. אין כל צורך במצלמה - הסטודנטים יכולים לדבר אחד עם השני, להיעזר במה ובמי שהם רוצים והתשובות עדיין אמורות להיות ייחודיות לכל אחד ואחת.

אינה

אינה,
האופציה הזו היא אכן טובה, אך לצערנו- ממש לא נפוצה. לא בחינוך הגבוה ובודאי שלא בבתי הספר.
אריאלה

אריאלה,

ג'יי דיבר על מוסדות להשכלה גבוהה, כך גם אני. בקורסים לתואר שני זה נפוץ מאוד - לפחות בשתי אוניברסיטאות שאני מכירה.
בבתי ספר עושים מבחנים מקוונים כפי שמתואר בפוסט, אבל יש משגיחים ולכן לא ברור למה צריך מצלמות. זה בדיוק כמו כל מבחן בגרות אחר, פשוט תלמידים עובדים בחדרי מחשבים.

אינה

אינני בטוח שאני ממש מבין כיצד מבחן כזה מתנהל, אם כי הרעיון בהחלט מושך. אם הבנתי נכון, במהלך המבחן (שנערך מספר ימים) סטודנטים צריכים לגבש תובנות קבוצתיות, ובהמשך כל אחד צריך לנקוט עמדה ולהגן עליה. בהחלט מוצא חן בעיני. הרי לצד הלמידה האישית, יש כאן ביטוי ליכולת של הסטודנט ללמוד מאחרים, וגם להשפיע על אחרים. אבל שוב, אולי הבנתי לא נכון.

בנוסף, קשה לי להאמין שמוסדות להשכלה גבוהה אכן עורכים מבחנים כאלה, אבל אם הם כן עושים זאת, כל הכבוד.

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates