בשביל מה?
תוויות: כלי ווב 2.0, כלים חברתיים
אבל מדובר בסוג של "מזל" שלא תמיד מובן אצל אחרים, ולא פעם גם עולה לי ביוקר. כאשר אני נפגש עם קבוצות, או מדריך בהשתלמויות, אני נוהג להסביר למשתתפי המפגשים האלה שכלים כמו קוראי RSS ודלישס, וגם רשתות חברתיות ייעודיות, מהווים אמצעים מצויינים על מנת להגיע למידע חדש ושימושי בנושאים שבהם הם עוסקים. אך לעתים קרובות נסיונות השכנוע שלי (והסברים על השימוש בכלים האלה) אינם נופלים על אוזניים קשובות. משתלמים רבים מהנהנים בראש, ומביעים התעניינות זהירה, ואז שואלים למה בכלל כדאי להם לטרוח ללמוד להשתמש בכלי חדש כאשר על פי רוב הם מגיעים למידע הנחוץ להם דרך חיפוש פשוט בגוגל
והאמת היא שאני כבר לא יודע מה לענות. עבורי השימוש בכלים אינטרנטיים שיתופיים מוכיח את עצמו. אבל אני חייב להודות שלא כל תחום דעת הוא מהסוג שבו המידע מתחדש באופן דינאמי ותדיר. סביר להניח, למשל, שעבור מורה שמלמד על תהליך הפקת אנגריה מהשמש, מנוע חיפוש שמוצא מספר מאמרים, ואולי כמה הדרכות והמחשות, בהחלט מספיק. לא ברור שהמורה הזה זקוק לרשת שמחברת אותו למורים אחרים, אפילו אם המורים האלה מדווחים על הפרויקטים שהם יוזמים, או מקשרים להמחשות שהם מצאו אי-שם באינטרנט. אין זה אומר, כמובן, שההתחברות לרשת חברתית היא מיותרת – אין ספק שזה יכול להעשיר את המורה ואת ההוראה שלו. אבל זה כן מחייב אותי לשאול אם ההשקעה בלימוד כלים חדשים היא באמת כדאית. והדוגמה של מורה למדעים היא דווקא דוגמה שבה די קל למצוא כדאיות בכלים שיתופיים. ללא ספק יש תחומי דעת אחרים שבהם הכלים האלה עשויים להיות הרבה פחות יעילים.
כך לא רק לגבי מורים, אלא גם עבור תלמידים. לא פעם הסברתי למורים שעבור כיתה שחוקרת נושא מסויים, כלי כמו דלישס יכול להוות מאגר שיתופי ודינאמי מצויין, מאגר של קישורים לאתרים טובים בנושא הנלמד. אבל עלי להודות שיש נושאים לימודיים שבהם חופן אתרים טובים בהחלט מספיק. יש נושאים שאינם דינאמיים, שאינם משתנים מידי יום, וסביר להניח שמספר קישורים שנבחרו בקפידה יספיקו כדי ליצור תשתית טובה ללמידה.
כלים דוגמת קוראי RSS או דלישס הם אמצעים שעוזרים לנו להתמודד עם הצפת המידע. הכלים האלה באים על מנת לתת מענה למצוקה שנוצרת מכמויות המידע העצומות שאנחנו פוגשים. הרבה מהמידע הזה עשוי להיות רלוונטי לנו, ולכן אנחנו זקוקים לכלים שעוזרים לנו לסנן את המידע ולהגיע רק למידע הנחוץ לנו בלי מאמץ רב מדי. עבורי, הכלים האלה הם פתרון מצויין, וקשה לי להסתדר בלעדיהם. אבל המקרה הספציפי שלי איננו בהכרח אופייני. קל לי לשכוח שבשביל אנשים רבים, וביניהם גם מורים, אין צורך ב-"פתרון" כזה מפני שמראש כמויות המידע שהם פוגשים, או שהם מרגישים צורך לפגוש, קטנות בהרבה. לא ברור להם למה להשקיע מאמץ בלימוד כלי שמביא להם מידע דינאמי ומתחדש אם מידע כזה איננו נחוץ להם.
אני אמשיך להסביר על הכלים האלה, ולנסות לשכנע לגבי כדאיותם, ואפילו נחיצותם. אבל כל פעם שאני נתקל שוב בשאלה כמו "למה לי להשתמש בזה?", ההתלהבות שלי טיפה דועכת. לצערי, עבור מורים רבים, מדובר בפתרון מצויין לבעיה שמשום מה לא קיימת.
אולי בגלל שהבעיות שלך הן לא הבעיות שלהם.
אולי אפשר לברר איתם מה הבעיות שלהם. ואז אולי לבדוק אם יש פתרונות דיגיטאליים חדשים לבעיות שלהם.
אני חושב שאולי יכולים לצאת דברים מעניינים.
נשלח ע"י:
אנונימי | 20 דצמבר, 2008 08:15
אולי הבעיות שלהם אינן תואמות לבעיות שלך?
ומה אמור לעשות העוסק בהטמעה, כשעולה שאלה שכזאת? האם הגדרת מטרות, הרחוקות מצורכי קהל היעד מקדמת את התהליך (גם אם הם נכונות ומוצדקות)?
ואולי העיסוק ב"רפליקציה אישית" היא המטרה...
תהליך נכון נבחן ביכולתו להגדיר מטרות יעד בטווח שהמשתתפים בו יכולים "לעכל". הגדרת מטרות הרחוקות מכך, מביאות ע"פ תפיסתי לניתוק בין המוביל והקהל האמור לקבל את תהליך מבילותו.
אלישע
נשלח ע"י:
אנונימי | 20 דצמבר, 2008 11:47
תיקון-
(גם אם הן נכונות ומוצדקות)
אלישע
נשלח ע"י:
אנונימי | 20 דצמבר, 2008 11:50
"בשביל מה?!"
זה מאוד פשוט, חד וברור: כבעל מקצוע, בעידן הידע, מצווה על כל אחד ללמוד, להמשיך ללמוד ולתהמקצע כל העת. RSS, וכלים נוספים הינם סייענים אפקטיביים ביותר לניהול זמן בצורה נכונה, לבור את המוץ מהתבן. העניין הוא, שהיות ושילוב הטכנולוגיה בחינוך 'הצליח מדי' - דהיינו, הפך למרכז במקום לתשתית תומכת, הרי שכעת המורים/המנהלים/התלמידים/ עסוקים בהתמודדות עם 'פער דיגיטלי' שגוי: הטכנולוגיה, ולא ההתמקצעות, הפכו לעיקר.
נשלח ע"י:
Yigal Chamish | 20 דצמבר, 2008 12:57