« לדף הראשי | התלמידים רוצים ללמוד? » | האם יש אלגוריתמים ניטראליים? » | העצמה באמצעות הסביבה » | אז מי באמת מאמץ ראשון? » | גם להעתיק - וגם לכבד זכויות » | השוואה לא הוגנת » | אל תאמין לכל מה שאתה קורא באינטרנט ... » | "תוך כדי עיסוק בתכנים רלוונטיים" » | טכנולוגיה – וחינוך מכל מקום » | ושוב על הבלוג והחשיבה » 

יום שישי, 22 במאי 2009 

לא קסמים, אבל בכל זאת הרבה

באתר הבית של פרויקט OLPC, מארק וורשאור (Warschaeur) כותב על מספר מחקרים שהוא ערך בשנים האחרונות הנוגעים בשימוש במחשבים ניידים, ובמיוחד מחקר רחב היקף של ניידים 1:1, בבתי ספר (כיתות יסוד וחטיבות ביניים). המסקנה של וורשאור מפתיעה – אבל לא מפני שהוא גילה משהו שלא ידענו, אלא דווקא מפני שלפעמים אנחנו קוראים את המסקנות של מחקר ומגרדים בראש ושואלים "בשביל זה היינו זקוקים למחקר?". הוא כותב:
Laptops make a good school better, but they don't make a bad school good.
אבל אחרי שאני הרשיתי לעצמי להתייחס באירוניה לקביעה הזאת, המשכתי לקרוא את הסקירה של וורשאור ופגשתי חוקר מעניין מאד שכבר שנים רבות בוחן את השימוש בתקשוב בחינוך. (במידה מסויימת של בושה עלי להודות שלא הכרתי את וורשאור עד עכשיו – הגעתי לכתבה שלו באתר OLPC דרך טום הופמן – אבל בעקבות החשיפה כבר קראתי מספר מאמרים מאד מעניינים שהוא כתב.) זאת ועוד: יש טעם להוסיף שאפילו אם המסקנה של וורשאור נראית לי מובנת מאליה, יש עדיין לא מעט מורים ומנהלים שמייחסים לתקשוב יכולות מאגיות ופועלים מתוך תחושה שדי בהכנסת מחשבים ואינטרנט לתוך בית הספר כדי לחולל שינוי. לאור זה, המשך דבריו של וורשאור, בו הוא מרחיב ומסביר את כוונתו, חשוב מאד:
They make a good school better by facilitating more and higher quality writing, allowing the practice and development of 21st century learning skills, encouraging high student motivation and engagement, and assisting effective integration of technology in teaching and learning. (They don't make a bad school good, because if teachers and students are invested in wasting time rather than learning, an Internet-connected computer provides ample opportunities for doing so!)
במידה מסויימת יש כאן גירסה עדכנית למה שקרה כאשר מחשבים נייחים נכנסו לתוך בתי הספר לפני עשור ויותר. ברבים מהפרויקטים ההם הציבו את המחשבים במעבדות (ובמקרה הטוב בכיתות) וציפו לנס. אבל כמובן, נס לא קרה להם. היום ברור שברוב המקרים ללא הדרכה מתאימה מורים אינם מצליחים להבין מה לעשות עם המחשבים האלה.

הקביעה של וורשאור לגבי ההשפעה של מחשבים ניידים על בתי ספר באה במסגרת כתבה שעוסקת ב-netbooks חדשים. הוא כותב שהמחקרים שלו (Learning with laptops – A multi-method case study, למשל) הראו באופן ברור שפרויקטים של 1:1 יכולים להשפיע לטובה, ומפני שהוא יודע שאלה יכולים להצליח, ההתקדמות האיטית בהפעלת פרויקטים כאלה מאד מתסכלת אותו. מפני שהעלות הגבוהה של המחשבים היא הסיבה המרכזית להתקדמות האיטית, הופעתם של netbooks זולים מעוררת אצלו תקווה. כפי שכבר ראינו, וורשאור יודע שמחשב נייד אישי לכל תלמיד איננו ה-"פתרון". אבל בדיוק בגלל זה, כאשר בסיום הסקירה שלו על המחשבים הזעירים החדשים הוא מצהיר שהוא חש התרגשות מחודשת כלפי היכולת של ניידים לשפר את ההוראה ואת הלמידה בבתי ספר, הוא מעורר תקווה גם אצלי.

תוויות: ,

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates