אחת מתכניות הטלוויזיה האהובות ביותר על הבן האמצעי שלי (כמעט בן 16) היא Mythbusters. ואם אני נמצא בסביבה כאשר הוא צופה בתכנית אני תמיד שמח להצטרף אליו – גם אם יש לי דברים דחופים יותר לעשות. מידי תכנית המנחים ועוזריהם בוחנים אגדה אורבאנית על מנת לאמת או להפריך אותה. בעזרת מעבדה מצויידת להפליא, הם עורכים ניסויים מורכבים שמשולבים בהם מנות גדולות של מדע ושל הומור. וכל זה על מנת לחתור לאמת בנוגע לאגדות שהם בודקים. היום, ב-Tech & Learning
דין שרסקי כותב על התכנית ומציין שמדובר בתכנית נהדרת.
שרסקי מצטט מהבלוג של גרדנר קמפבל שמדווח על הרצאה של מרקו טורס בכנס שנערך בחודש יוני (איזו שרשרת נהדרת של "בשם אומרו"!).
המאמרון של קמפבל אמנם מכיל דיווח על ההרצאה של טורס, אבל אולי יותר מאשר שהוא מהווה דיווח, הוא פשוט מכיל רצף של מחשבות שעולות אצל קמפבל בעקבות ההרצאה. כך יוצא שאינני יודע אם מה ששרסקי מצטט הוא ציטוט מטורס דרך קמפבל, או הרהוריו של קמפבל בעקבות טורס. אבל למען האמת, אין זה משנה. בנוגע ל-Mythbusters, קמפבל כותב:
Don't watch guys teach you. Watch guys learn. They don't know the answer. We're in the journey together.
שרסקי מתחבר להערה הזאת. מה שמלהיבה אותו בתכנית היא ההזדמנות שהיא מקנה לצופים לראות כיצד המנחים חושבים, כיצד הם בונים את הניסויים שהם עורכים, כיצד הם לומדים:
Sure they often blow stuff up and pursue the ridiculous but beyond any of that the hook for me is they are truly curious, interested learners who document every step and give you the inside look.
אין זה מפתיע אותי שה-Mythbusters מצליחים לעניין את בני הרבה יותר מאשר שיעורי המדע בהם הוא נוכח. פרקי התכנית קופצים מנושא לנושא, ובוודאי אינם יכולים להוות תכנית לימודים מסודרת למדעים לחטיבת הביניים או לעליונה. אבל אין הם צריכים לעשות זאת. אפשר ללמוד מהם המון גם בצורתם הנוכחית. למען האמת, אני קצת מופתע שאתר ה-Mythbusters, שנמצאים בו קטעים מהתכנית ועוד הרבה, איננו מכיל הצעות לשימוש בפרקים השונים בשיעורי מדע. חלק אחד מהאתר אמנם מוקדש ל-
Science Behind the Myths (החלק הזה מתבסס על חומרים שנמצאים באתר המצויין
How Stuff Works) אבל אין בו מדריך למורה או משהו דומה. אבל אפילו אם הייתי רוצה למצוא הזדמנויות רבות יותר לשלב את התכנית בשיעורי מדע, נדמה לי שהערך האמיתי של התכנית נמצא פחות בהסברים לתופעות, במדע עצמו, ויותר בתהליך שהיא ממחישה. כאשר אנחנו צופים בתכנית אנחנו רואים אנשים סקרנים שמבקשים לדעת אם משהו באמת מתרחש כפי שטוענים. אנחנו מלווים את המנחים במסע הלימוד שלהם, ולומדים לשאול שאלות, וללמוד, כמוהם. מדובר באחד השיעורים החשובים שאפשר ללמוד, ואפשר ללמוד אותו גם בחופשת הקיץ.
תוויות: הוראה, למידה
היה מאד מעניין לחשוב על הדוגמא שהבאת ולעשות לה סוויץ' ללמידה במדעי הרוח והחברה וביהדות. כשאני נזכר במורים ה"טובים" באמת שלמדתי אצלם אני מבין שהם היו "מעוררי סקרנות" ונתנו לנו לחוות איתם את התהליך של הלמידה.
ג'יי - שוב תודה לך על ההזדמנות להזכר בדברים טובים.
נשלח ע"י:
משה חסיד | 10 אוגוסט, 2009 19:50